פרופ' נרי לאופר הוא אחד מחלוצי תחום הפוריות בעולם שהתמחה באוניברסיטת ייל והיה ממקימי המעבדה שלהם שהייתה השלישית בארצות הברית בכלל והראשונה בחוף המזרחי.
3 צפייה בגלריה
פרופ' נרי לאופר
פרופ' נרי לאופר
פרופ' נרי לאופר
(צילום: המרכז הרפואי הדסה)
הוא רופא בכיר גמלאי, לשעבר מנהל מחלקת נשים ויולדות הדסה עין כרם. התיישבנו עמו לשיחה כדי לשמוע על החדשנות הרפואית ותוכניות הטיפול המובילות של המרכז הרפואי הדסה, שנחשב לפורץ דרך בתחום הפוריות בקנה מידה עולמי, עוד כאשר תינוקת המבחנה הראשונה כחול לבן נולדה במרכז בשנת 1984.
"התוכנית שלנו בהדסה מבוססת על מספר דברים שמקנים לה ייחודיות, בתחום עבודת הצוות אנחנו התוכנית הראשונה שהשתמשה במודל שבו יש אחות מתאמת בין הפציינטים לבין הרופאים", מסביר פרופ' לאופר על המרכז הרפואי הדסה.
"תמיד אלה אחיות מאוד ותיקות, בדרך כלל מיילדות או השכלה מקבילה שדואגות לכל הפרטים הקטנים שקשורים בטיפול במטופלות. הדבר השני הוא המסורת הרפואית של הדסה שבה יש אחריות אישית על המטופלים, והליווי על ידי הרופא הוא לאורך כל התהליך – זה היה בעבר וזה מתקיים גם עכשיו בתוכנית שנקראת רופא אישי".
3 צפייה בגלריה
מעבדת הפוריות במרכז הרפואי הדסה
מעבדת הפוריות במרכז הרפואי הדסה
מעבדת הפוריות במרכז הרפואי הדסה
(צילום: באדיבות המרכז הרפואי הדסה)
ברוכים הבאים לערוץ "פוריות בקהילה" של מיינט ירושלים בשיתוף המרכז הרפואי הדסה.
המטרה שלנו היא להנגיש עבורכם את נושא הפוריות בשפה ברורה ופשוטה תוך הכרת המומחים הבכירים מהדסה שעוסקים בנושא. המומחים שלנו יתנו גם מענה לשאלות מעניינות וחשיפה לחוויות אישיות שיעזרו לגולשים לקבל ידע חשוב בתחום.
נושא נוסף שפרופ' לאופר מונה הוא חדשנות רפואית, שנחשבת לפורצת דרך ברמה הארצית אך גם העולמית. "התוכנית שלנו הייתה הראשונה לבצע תרומת ביציות בנשים ללא פעילות שחלתית, על פי המודל שלנו להכנת רירית הרחם להחזרת עוברים לרחם כל התוכניות האחרות בעולם התיישרו, וזהו גם המודל של הכנת רירית הרחם שמשמש אותנו עד היום, לא רק כאשר מדובר על תרומת ביצית אלא גם כשמדובר על החזרת ביציות מוקפאות", מסביר פרופ' לאופר.
הוא מספר על תרומה נוספת שהייתה להדסה הייתה בתחום של טיפול בגברים – דיקור האשכים והוצאת הזרע בעזרת מחט דקה. "זו פרוצדורה שנקראת tefna שהיא בניגוד לניתוחים פרוצדורה הרבה יותר קלה ועם תוצאות דומות", מסביר פרופ' לאופר וממשיך: "אנחנו היינו הראשונים להשתמש בלייזר כדי לייצר חלונות בתוך המעטפת של הביצית כדי לאפשר הנצה – יציאה יותר קלה של העובר מתוך מעטפת הביצית".
בהדסה היו חלוצים גם בתחום האולטרסאונד לשם שאיבת ביציות, מה שהיום נחשב לסטנדרט. תחום נוסף שבהדסה מתמחים בו הוא הטיפול בנשים מעל גיל 40. "בתחילת דרכו של הטיפול בהפריה חוץ גופית רוב הנשים היו צעירות והיו להן חצוצרות שעברו דלקות או שהן עברו ניתוחים", מספר פרופ' לאופר.
3 צפייה בגלריה
מעבדת הפוריות במרכז הרפואי הדסה
מעבדת הפוריות במרכז הרפואי הדסה
מעבדת הפוריות במרכז הרפואי הדסה
(צילום: באדיבות המרכז הרפואי הדסה)
"במשך שלושים השנים האחרונות יש שינוי דמוגרפי סוציולוגי בהרכב האוכלוסייה של הנשים שעוברות הפריה חוץ גופית, משום שבתוך הדור הזה או במשך השנים האלה חל שינוי לא רק בישראל אלא בכל העולם, של דחיית הנישואים ולפיכך גם דחיית הילד הראשון בערך בשבע שמונה שנים, מגיל ממוצע של בארץ 22 לפני שלושים וכמה שנים לגיל 27 ובארצות אחרות בעולם המערבי דחייה לגיל מאוחר יותר מעבר לגיל שלושים.
"כתוצאה מכך בעולם המערבי האוכלוסייה שגדלה בקצב הכי גדול בתוך תוכניות ה-IVF זו האוכלוסייה של הנשים מעבר לגיל 40 והן מהוות היום משהו בסדר גודל של בין רבע לשליש מהאוכלוסייה ביחידות, וביחידות מסוימות אף יותר".
פרופ' לאופר מסביר שככל שהשנים עוברות כך סיכוייה של אותה אישה להרות הולכים ויורדים. "ביחידות ההפריה החוץ גופית מקדישים מאמץ בטיפול בנשים מעבר לגיל 40, כי זו האוכלוסייה ההולכת והגדלה ביותר".
ברמה העולמית מספר פרופ' לאופר, היו כמה פריצות דרך בהדסה: "הייתה כאן היסטוריה בהדסה של טיפולי פוריות, למשל פרופ' בשם ברנרד סונדק שהיה מנהל המחלקה לגינקולוגיה הראשון בהר הצופים, היה זה שמצא את ההורמונים שמופרשים על ידי יותרת המוח, הוא זה שמצא את המקור של ההורמונים שמשפיעים על השחלה לפתח זקיק והוא גם היה הראשון שפיצח את מבחן ההיריון בשתן, והוא היה גם הראשון שפיתח את הכדור לטיפול הורמונלי החליפי לנשים בביוץ, לאחר שמצא את ההורמון בשתן של סוסות בהריון".
כשאתה מסתכל אחורה לתחילת הדרך בשנות השמונים, להיכן שאנחנו נמצאים כיום, אתה רואה את ההתקדמות האדירה, האם אפשר להשוות את הטיפולים של אז להיום?
"זה כמו להשוות בין הכלים של מלחמת העולם השנייה לבין הגשושית על המאדים. התחום מתפתח כל הזמן ונפתח לכיוונים אחרים, לאבחון גנטי מוקדם, לתאי גזע, לטיפול הולך ומשתכלל בפוריות הגבר והבנה יותר טובה של הפיזיולוגיה של השחלה וטיפול בנשים מעל גיל 40".
ויש עוד לאן להתפתח?
"התוצאות השתפרו באופן דרמטי, אבל עדיין יש אזורים שההבנה שלנו בהם פחות טובה", עונה פרופ' לאופר. "חלק מהשינויים שהביאו להצלחה הזו הם שינויים במעבדה, שכלול של האינקובטורים, של הנוזלים שהעוברים גדלים בהם, בתרופות שאנחנו נותנים, ובפרוטוקולים שאנחנו נותנים.
"התרופות עברו מתרופות שהמקור שלהן בשתן לתרופות שהמקור שלהן הוא בייצור על ידי תאים או חיידקים בתרביות רקמה, מה שהביא לדיוק רב יותר במינונים וקלות יותר רבה בשימוש. בהדסה יש מסורת מאוד חזקה של מצוינות היסטורית בטיפולי פוריות ממנהל המחלקה הראשון ועד ימנו".
שירות לציבור. בחסות חברת מרק (Merck).
פרסום ראשוני: 10:39 , 18.03.21