כתבה: אלינור לוגאסי.
לכבוד צאת ספרה של טליה טאוב "מהומה בחווה" נפגשתי לראיון אישי עם טליה ונחשפתי להומור ולעומק הרגשי והרוחני הטמונים בה, שהפכו לחלק מקסמה, ומובעים בכתיבתה.
ספרי על עצמך בקצרה.
שמי טליה טאוב, בת 53, מתגוררת בתל אביב וכבר 10 שנים שעובדת כמזכירה בחברת תכנון גדולה העוסקת באדריכלות ובהנדסה. חמושה במשקפיים ובטלפונים, נותנת שירות לעובדי המשרד וללקוחות החברה, ואף משמשת ככתבת ועורכת לשונית בעיתון החברה, ונהנית כמעט מכל רגע.
בילדותי הספרים היו חבריי הטובים, באמצעותם פיתחתי עולם דמיוני עשיר, בבית הספר נהניתי במיוחד משיעורי עברית, אנגלית, וגיאוגרפיה. לכל השאר התחברתי קצת פחות.
עם השנים התפתחתי וצמחתי להיות מי שאני כיום, אישה שאוהבת את החיים, שמחה ונלהבת, נהנית ממשחקי מילים, חידודי לשון, ובעיקר לכתוב ולצחוק.
מאין הגיעה אהבתך לכתיבה?
מעולם לא כתבתי, יותר קראתי. לפני שנים השתתפתי בקבוצה מדיטציה בים ומשהו נפתח בי, נוצר בי צורך לכתוב, ואיכשהו כל מה שכתבתי נכתב בחרוזים.
כתבתי כמה סיפורים מצחיקים להנאתי, ולהנאת המגירה. הקראתי לכמה אנשים שמאד נהנו, וזהו, לא עשיתי עם זה דבר.
עד ש... בעידודה הנלהב של חברה לעבודה, שלחתי את כל הסיפורים שכתבתי למס' הוצאות ספרים, הם התלהבו חזרו אלי מיד, ובסופו של דבר חתמתי עם הוצאת ספרים "צמרת".
מאין הגיעה ההשראה לספר ילדים?
כשכתבתי לא ידעתי מה תהיה השורה הבאה, או איך הסיפור יסתיים, המילים פשוט הגיעו אליי, למעשה הכל נכתב דרכי. לא ידעתי בכלל שאני יודעת לכתוב בצורה כזאת.
הספרים אמנם מיועדים לילדים, אבל המבוגרים ייהנו יותר מהעומק החבוי בפנים.
במהלך החיים למדתי ועסקתי בתחום הרוחני: נומרולוגיה, סוד האותיות, NLP, שיטות ריפוי שונות החל מרייקי, דרך שחזור גלגולים וכלה בריקול הילינג.
כל מה שלמדתי עזר לי לפתח רגישות מסוימת, לחוש דברים, לראות מעבר.
בנוסף, אבא שלי היה מתאומי מנגלה. בהיותו בן 11 כל משפחתו נשלחה לאושוויץ, ההורים ושני האחים הקטנים, תומי וחנהל'ה מתו בתאי הגזים. היה לו חלום, שאקרא לילד שלי תומי.
הנסיבות הביאו לכך שאין לי ילדים, וזו דרכי להנציח את 2 הילדים הקטנים, וגם להשאיר אחרי מורשת מחויכת ומצחיקה.
האם יש חלק שהכי אהבת בתהליך?
התחלת התהליך היא החלק הכי כיפי, כשצף ועולה בי משפט, וברור לי שחייב להיכתב סביבו סיפור. כשאני כותבת, אני מניחה ידיים על לוח המקשים ומתחברת למילה או למשפט שרץ לי בראש. לפעמים זה לוקח דקות ולפעמים חודשים, זה קשור בטח במידת הריכוז שאני נכנסת אליו.
האם נתקלת באתגרים או קשיים במהלך הכתיבה?
בטח. כיוון שכיף לי לכתוב בחרוזים, לפעמים לוקח לי זמן למצוא חרוז מתאים, גם המוזה לא שורה בי כל הזמן. יותר נכון להגיד שאני לא שורה במוזה כל הזמן.
מה המסר שלך לקוראים?
הספר נכתב דרכי במטרה להביא צחוק ושמחה לילדים ולמשפחותיהם. ממש כיף לי לקבל תגובות נלהבות מהורים ומילדים שהספר הפך להיות המועדף על ידי הילדים לקריאה לפני השינה.
האם את עובדת על ספר חדש?
חלק מהפרויקט היה לתרגם את הספר לאנגלית, וזה מה שעשינו, השלב הבא יהיה להעלותו לאמזון. כתבתי סיפורים משעשעים ומקסימים נוספים, אני מאמינה שגם הם יצאו לאור בהמשך. "מהומה בחווה" הוא ספר מקסים וצבעוני להפליא, אוייר על ידי מיכל רון. הספר מלא בהומור ובערכים, דרכו ניתן ללמוד על בעלי חיים, על ערכים של אהבה וחברות, ולפתח בהנאה את הדמיון והיצירתיות.