הסיורים בשווקים הפכו למבוקשים ביותר, וכל חברה מציעה למצטרפים טעמים וטעימות, מתובלים בסיפורי עדות והיסטוריה על קצה המזלג.
גם שובל הצטרפה לסיור טעימות בשוק, ולאחר שהסתובבה, טעמה ונהנתה, החליטה לנצל את הזמן להשלמת קניות של פירות וירקות, שנראו לה טריים ומפתים. לשמחתה, התרשמה שהמחירים בשוק זולים לעין ערוך מהמחירים שהיא משלמת בסופר ליד הבית.
כל שמחתה הושבתה בבת אחת כשהמוכר נקב בסכום לתשלום, שהיה גבוה במיוחד. ואז הבינה שובל את מקור הטעות: המחירים על שלטי הענבים, הדובדבנים ושאר הפירות העונתיים היו זולים משום שהתייחסו לחצי ק"ג, ולא לקילו כמקובל. שובל הרגישה שממש עבדו עליה וביקשה לדעת: האם אין חוק שאוסר להטעות כך את הצרכן?
מה עושים?
עו"ד הדס יעקובסון, מנכ"לית העמותה החדשה לצרכנות: "תקנות הגנת הצרכן - מחיר ליחידת מידה, מחייבות את המוכר לציין את מחירם של מוצרים בתפזורת כמו פירות וירקות לפי יחידת מידה של ק"ג או ליטר.
אם מדובר במוצרים בעלי נפח קטן (כמו תבלינים למשל) על המשווק לציין את המחיר לפי יחידת מידה של 100 גרם. אולם, אליה וקוץ זה: החובה חלה על רשתות קמעונאיות ששטחן גדול מ־100 מ"ר. המשמעות היא שדוכנים בשוק או ירקניות אינם מחויבים לחוק ויכולים להציג גם מחיר לחצי ק"ג.
שימו לב:
הצגת מחיר לפי חצי קילו בהחלט עלולה להטעות. כשאתם עורכים קניות בשווקים או בחנויות קטנות, בדקו לפני שאתם מעמיסים את השקיות ומהו המחיר – וערכו השוואה.
קראו גם:
שעת הזיופים
הודיה רכשה שעון יוקרתי במחיר מציאה, כך לפחות חשבה כשקיבלה פרסומת בפייסבוק לחיסול של שעונים מקוריים "בשל סגירת החנות".
ימים ספורים לאחר קבלת השעון הוא הפסיק לעבוד, וגם רצועת העור התפוררה. היא פנתה לשירות הלקוחות של האתר, שטען שהוא מתווך-מוכר בלבד ואינו אחראי על תיקונים ותקלות.
מה עושים?
עו"ד הדס יעקובסון: "כשמוצע לנו מוצר במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק, סביר להניח שלא מדובר באותו מותג יוקרתי. על הצרכנים מוטלת אחריות להביט בחשדנות כשהעסקה נראית טובה מכדי להיות אמיתית. גם כשדי ברור שיתכן ומדובר בזיוף, על מנת לתבוע את ביטול העסקה, יש צורך להוכיח שאכן זהו זיוף והטעיה לגבי איכות המוצר, דבר שלצרכן הבודד קשה מאוד לעשות.
במקרה זה, בהנחה ולא ניתן להוכיח שהשעון מזיוף, יש לפנות לבית העסק בדרישה לתקן את הפגמים, או במקרה של מכר מרחוק, להשתמש בזכות הביטול המוקנית לנו.
