אחרי רבע שעה של שיחה בבית הקפה, החליטה י' שהיא זקוקה לסיגריה. עוד בטרם הספיקה לשאוף שלוש שאיפות ניגשה אליה המלצרית וביקשה ממנה בעדינות לכבות. י' נענתה לבקשה והפטירה בחיוך: "אפילו אירוע שולי כזה מזכיר לי מה קרה כשהוא גילה שלקחתי לו סיגריה ועישנתי", היא נזכרת באימה. "לעולם לא אשכח כיצד הכריח אותי לאכול חפיסה שלמה של סיגריות".
שבע שנים חלפו מאז הצליחה להימלט מהכת שזכתה לשם "הכת הסדיסטית בירושלים", אך היא עדיין זוכרת כל רגע בבית. אחרי שהפכה לעדה בפרשה ואחרי שנשלח המנהיג ד' ל־26 שנות מאסר, היא מסכימה לשתף בחוויותיה מן הכת של בעלה לשעבר, שהיו בה שבע נשים ועוד כ־20 ילדים שחיו במשותף. "אלה חוויות שלא יעזבו אותי לעולם. לא פשוט לי לדבר על כל מה שעברתי, אבל אני חושבת שצריכים לספר את הסיפור הזה במלואו", היא אומרת.
גם שלושת השופטים שדנו בתיק בבית המשפט המחוזי בירושלים היו מזועזעים ממה שהתרחש בבית, וכתבו בפסק הדין: "הפרשה קשה ומיוחדת. השנים האחרונות בחיי המשפחה הפכו למעשה לסיוט מתמשך של כליאה, מכות, דינים ועונשים שונים ומשונים. בעינינו חמורים הם לא רק העונשים הפיזיים, אלא בעיקר עונשי ההשפלה הכרוכים בענייני צואה, עירום ביחד עם נאשם נוסף ובעיקר מעשי התעללות חוזרים ונשנים בילדים בגילאים שונים".
זקן לבן ועיניים טהורות
מדי פעם בראיון י' עוצרת כדי לטעום מהמילקשייק שהזמינה או כדי לנגב את דמעותיה. "אין יום שבו אינני שואלת את עצמי איך נקלעתי לסיטואציה הזאת, ואיך במשך שנים רבות לא חשבתי לצאת משם.
"הכל התחיל כשבאותם ימים הייתי במסע של חיפוש עצמי. לאחר שהשתחררתי מהצבא לא כל כך מצאתי את הדרך שלי בחיים והתחלתי להתקרב אל הדת. הגעתי להילולה של שמואל הנביא ולאחר שסיימתי את התפילה ניגשו אליי שתי נשים בנפרד, איחלו לי זיווג אמת וביקשו את מספר הטלפון שלי.
"באותם ימים היתה לי זוגיות עם עו"ד צעיר ומצליח, אך הקשר הסתיים בערב פורים. הגעתי אליו מחופשת לכיפה אדומה ושם נפרדנו כידידים. באותו הערב התקשרה אליי אחת הבחורות שפגשתי בקבר והתחננה שאגיע אליהן. היא הסבירה לי שהן גרות בליפתא והבטיחה שלא אתחרט שהגעתי.
"זה היה בית כמו שמראים בסרטים של האחים גרים, מפותל וציורי. אמנם הגעתי לשם עם חברה, אבל כולם התייחסו רק אליי. קיבלו אותי בכבוד מלכים. כולם כרכרו סביבי ואמרו שהם מחכים שאבא יבוא ויראה אותי כי הוא ישמח מאוד".
אבא הוא כינוי לד', חסיד ברסלב אדוק. "ראיתי אדם מרשים מאוד בעל זקן לבן ועיניים טהורות שיצא עם ספר על ר' ישראל דב אודסער. הוא העניק לי את הספר והביט לי עמוק בעיניים", היא נזכרת. "מיד לאחר מכן הוא עזב את החדר, וכל הנשים התלהבו מכך שהוא בחר להעניק לי את הספר. הן אמרו שזה סימן מיוחד, והוא לא ממהר להעניק את הספר לכל אחת".
זה המקום לעצור ולהסביר כי ד' ראה בעצמו את ממשיך דרכו של ישראל דב אודסער המכונה גם סבא ישראל. על פי האמונה, סבא ישראל לקה בדיכאון ואז הוא פתח את הספר "ליקוטי הלכות" של ר' נחמן ומצא שם פתק מצהיב: "נ נח נחמ נחמן מאומן". בעבורו זה היה סימן כי רבי נחמן מתקשר איתו. מאז אותו הרגע הוא יצא מהדיכאון והפיץ את המשפט הזה בכל פינה ברחבי הארץ. בד בבד הוא גם יצא להפיץ את הבשורה במדינות שונות בעולם. בביקורו בצרפת הוא פגש את ד' והצליח להקסים אותו באמצעות סיפורו.
חתונה בבית הקברות
מיד לאחר הפגישה עם המשפחה חזרה י' לביתה וחלמה על ד' ונשותיו. "בבוקר מיהרתי להתקשר לאשת הקשר שלי וסיפרתי לה על החלום. היא כל כך התרגשה והתחננה שאבוא אל הרב כדי לספר לו על זה".
כשהגיעה לליפתא היא לא נכנסה אל הבית הראשון שביקרה בו, אלא לבית אחר וצדדי באותה שכונה. "אחר כך התברר לי שהבית הראשון הוא בית הפיתוי, והבית השני הוא הבית שבו מתגורר ד' עם כל ילדיו", היא מסבירה. "כשהגעתי כל הנשים אמרו שהן חיכו במשך זמן רב שמישהי תחלום את החלום הזה.
"התייעצתי איתו כמו שמשתפים רב בצרות", היא נזכרת. "אני זוכרת שגם סיפרתי לו על הזוגיות שלא הצליחה. בסוף השיחה הוא סיפר לי שהוא רוצה להתחתן איתי, והחלום שלי הוא סימן משמים שאנחנו צריכים להתחתן. לדבריו, הוא כבר התחתן עם ארבע נשים בדיוק כמו מספר המילים במשפט נ נח נחמ נחמן, ועכשיו הוא מצא את ה'מאומן' שלו".
וזה לא נשמע לך הזוי?
"לא ידעתי אם הוא רב ומהו בדיוק תפקידו, אבל ידעתי שיש משהו שקוסם לי מאוד ביחס של הנשים ושלו אליי. זה הפנט אותי. זאת היתה הפעם הראשונה בחיים שלי שהייתי במרכז תשומת הלב.
"הייתי מגיעה לליפתא בכל יום. להורים שלי סיפרתי שאני במדרשה, אבל לא באמת למדנו שם כלום. בימים ההם כל מה שרציתי, קיבלתי. יום אחד המתינו לי עשרות בגדים חדשים, ביום אחר אמרתי בצחוק שהייתי שמחה לקבל מכונית יוקרתית עם שבעה מושבים. למחרת המכונית הזאת המתינה לי מחוץ לבית".
לא הפריע לך שמדובר בגבר שנשוי לארבע נשים?
"במשך כל התקופה ניסיתי להבין מי אני ומה מהות הקשר בין הנשים שם ובין ד', אבל בשלב מסוים, גם כשהבנתי שהן הנשים שלו, זה לא הפריע לי. היה לי טוב. הרגשתי שאני מסופקת ושאני זוכה לאהבה של כל בנות הבית".
השלב הבא היה הצעת הנישואין הרשמית. "זה התחיל כשהלכתי לבקר בבית החולים קרוב משפחה שנפצע בתאונת דרכים", היא מספרת. "כשחזרתי ד' נזף בי ואמר לי שהיום היתה אמורה להיות החופה שלנו ופספסתי אותה מכיוון שיצאתי מהבית בלי אישור. הוא נידה אותי ושינה את מעמדי מהאשה הבכירה בבית לאשה שאיש אינו מביט בה. הוא ידע איך לשחק לי בראש. מיד לאחר מכן הוא הסביר לי שכדי שהוא ימחל לי אני צריכה להתחתן איתו.
"הוא לקח אותי להיטהר במקווה ומיד אחר כך אסף את כל הילדים כדי שנחגוג את המאורע. לקחתי שמלה שקיבלתי מאמי ויחד הלכנו לקבר של סבא ישראל כדי להתחתן שם. היום אני מבינה עד כמה זה מעוות להינשא בבית קברות".
לידה טראומתית
במרבית מערכות היחסים מגיע ירח הדבש מיד לאחר החופה. אצל ד' הוא הסתיים בדיוק ברגע הזה. "מאותו הרגע הרגשתי שכל היחס שאני מקבלת מנשות הבית משתנה. מיחס של אהבה וחיבה זכיתי לכל מיני התנכלויות קטנות. למזלי, עדיין הייתי האשה היפה בבית, והוא רצה להיות איתי".
האידיליה התפוצצה לראשונה באחת השבתות הראשונות שהיתה שם. "התעוררתי בבוקר וראיתי את חברו הטוב מכה את אחת הנשים. ד' הסביר לי שהוא סובל מכל הנשים שהוא היה איתן לפניי, אבל אני התיקון שלו".
עד מהרה הבינה י' שאין לה שום רצון להיות התיקון המיני שלו. "הרגשתי שעם כל הכבוד לכריזמה שלו וליכולת שלו לשלוט במחשבותיי, אני לא מצליחה להימשך אליו. כשהוא גילה את זה הוא קילל אותי ודיבר אליי בצורה בוטה. מכורח הנסיבות הוספתי לשכב איתו גם בלי להימשך אליו".
למה לא ניסית לעזוב?
"הוא כלא אותי בבית ואפשר לי לצאת רק לעבודה. הקשר עם ההורים שלי ניתק לחלוטין. הם היו כל כך נואשים עד שבערב שבת אחד אבא שלי הגיע וניסה לנפץ את החלונות ולשרוף את הבית. התחבאתי בארון, אבל ד' הזמין לו משטרה".
כעבור שבועות אחדים של נישואים נכנסה י' להריון. בבית מדובר במאורע שכיח, אבל הפעם הוא עורר התרגשות מיוחדת. "הילדים במשפחה סובלים מבעיות פיזיות. במשך כל השנים ד' טען שזה בגלל הנשים שלו. כשנכנסתי להריון הוא היה משוכנע שהפעם ייוולד תינוק בריא ומושלם שיוכיח שאין לו שום בעיה גנטית.
"הרגשתי ששאר הנשים לא מתקשרות איתי מרוב שנאה ומאחלות לי את הדברים הגרועים ביותר בזמן הלידה. למזלי, הייתי כל כך שקועה בהריון ובהתרגשות ממנו עד שלא שמתי לב אליהן ואל מחשבותיהן הרעות".
בכל חודשי ההריון לא ראתה י' רופא. גם הלידה של בתה נעשתה בתנאים לא פשוטים. "זו היתה טראומה לכל החיים", היא אומרת. "כשהרגשתי שאני צריכה ללדת וביקשתי את עזרת הנשים הן לא עזרו לי. אחת מהן עשתה לי טובה והגיעה אליי לאחר שהתקלחה במשך דקות ארוכות.
"כשהגיעה היא סחבה ממני את התינוקת בבוטות גדולה כל כך שהרגל של הבת שלי התעוותה לצמיתות. כשד' שמע על כך ראיתי את פניו נופלות. הוא הסתגר באחד הבתים בליפתא ולא יצא משם שבוע. כשיצא הרגשתי שהוא כבר לא מביט עליי באותה הדרך".
שרשרת ההתעללויות
מאותו רגע הצטרפה י' למעגל העבודה ולשרשרת ההתעללויות. "הוא החל לדרוש ממני לגייס אלפי שקלים לצדקה מדי יום. אם לא הייתי חוזרת בזמן ועם כל הסכום, הייתי נענשת".
למה?
"הילדים קיבצו נדבות באזור, והנשים הסתובבו יותר באזור הקניונים. מי שהגיעה ללא הסכום הנדרש נענשה מיד. עונש קל היה כזה שמשאיר אותנו בבידוד או בלי אוכל במשך חמישה ימים", היא נזכרת. "עונש קשה היה לחטוף 27 מכות בשוט כמניין 'זך' בגימטריה.
"במקרים קשים היה מביא אותי לחבר שלו כדי שיעשה בי מעשה סדום. היו פעמים שארבעה אנשים היו תופסים לי את הידיים ואת הרגליים, והוא היה מבצע בי מעשה סדום באמצעות מקל".
הסיבות לעונשים השתנו מפעם לפעם, אך האכזריות נותרה יציבה. "הוא היה דורש מנשותיו לספר לו אם אנחנו חושבות עליו מחשבה רעה. פעם אחת סיפרתי לו על כך שהיתה לי מחשבה לא טובה עליו, והוא שם את הראש שלי באסלה ופתח את המים. במקרים אחרים הוא סתם חנק אותנו. על ההתעללויות המיניות אני אפילו לא מסוגלת לדבר".
מה עזר לך לשרוד?
"היו פעמים שהוא איים שיהרוג אותנו ואיש לא יידע זאת, אבל דבר אחד הוא מעולם לא הביא בחשבון: שאז היו ימים שהעדפתי למות. אני חושבת שהסיבה היחידה ששרדתי היא בזכות בתי שהשאירה אותי בחיים".
השופטים: מעשים קשים ואכזריים
ד' הורשע ב־18 אישומים שונים: אחזקה בתנאי עבדות, מעשי סדום, מעשים מגונים וכמה עבירות אינוס, חבלה בנסיבות מחמירות, סחיטה בכוח, מעשים מגונים כלפי קטין, התעללות בקטינים וכליאות שווא.
בפסק הדין שכתבו שופטי בית המשפט המחוזי יעקב צבן, רבקה פרידמן פלדמן ורפי כרמל הם מגוללים את סיפורה של הכת שהנהיג. "יש להעיר כבר כאן", כתבו בתחילת פסק הדין, "כי חמש מתוך שש הנשים ובהן גם נשים שהיו קורבנות למעשיו של הנאשם נשארו נאמנות לו, אוהבות אותו מעריכות ואף מעריצות של הנאשם", קבעו.
השופטים מתארים את התעצמות המשפחה, את האמונה היוקדת כי בעל הפתק הוא שליחו של רבי נחמן מברסלב ויש להפיץ את תורתו בפעילות ברחובות ובכיכרות, במסירת העתק מהפתק ובמכירתו, במכירת ספרים ותקליטורים ובהם שירים וארגון הילולות. הנשים עסקו בהפצה וגם אחדים מהילדים אספו צדקות, נדבות ותרומות.
הם מדגישים כיצד היה ד' מצרף את הנשים למשפחה, כיצד היה מקרב כאלה בעלות קשר או משיכה לדת שהיו במשבר או חיפשו כיוון, כיצד היה מבסס השפעתו באמצעות אישיותו הכריזמטית וכיצד ניתקו בעידודו קשר מהעולם החיצוני. "מכוח תכונותיו והתנהגותו, הפחד שעורר והאמונה לה הטיף, התגברה השפעתו ואפשרה לו להנהיג שגרה קבועה ומתמשכת שכללה סדרה ארוכה של מטלות, מהן סדיסטיות, שירותים ועונשים ששימשו לביסוס שליטה...חלק מהעבירות של הנאשם נעשו תוך השפלה וביזוי, חלק תוך תקיפה מינית אכזרית ומכות ברוטאליות, עבירות כליאה רבות, התנהלות מינית קיצונית אשר חלקה נעשה גם לעיני הילדים".
ארבע מנשותיו העידו לטובתו. "האישה הראשונה נשאלה פעמיים אם ריבוי הנשים של בעלה מקובל עליה ענתה: 'זה הגיע בהשגחה, זה לפי התורה'", כתבו השופטים.
"נשותיו נבונות, חכמות וכולן בעלות יכולת ביטוי, נוהות אחריו גם היום, וגם לאחר שחלק מהן ניזוקו משיטותיו והחלטותיו באופן ממשי....חברה מתוקנת אינה יכולה לשאת ולסבול התנהלות כזו".
חבילת סיוע
י' קיבלה ייצוג מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים שהעניק סיוע לקטינים ולחלק מהנשים בפרשה.
במשך שנים רבות מי שסייע לנפגעי ונפגעות עבירות מין גם בפן המשפטי היו ארגונים וולונטריים, אלא שבעקבות תיקון לחוק הסיוע המשפטי, החל מאוגוסט 2017, נפגעי ונפגעות עבירות מין זכאים להסתייע בעורך דין מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, על מנת שייצג וילווה אותם בהליכים משפטיים שונים.
לימור גולדנברג־חדד, מ״מ ראש הסיוע המשפטי: "שמנו לנו למטרה להעניק לאוכלוסיית הזכאים ייצוג מסור מקצועי ורגיש. התיקון בחוק מאפשר לנו לייצג גם את נפגעות ונפגעי עבירות המין בהליכים המשפטיים השונים, ואנו רואים זאת כשליחות. מלאכה מורכבת זו בטיפול באירועים ובנפשות אשר עלו וצוינו בחלקם בכתבה, תוצאות הייצוג המקצועי של עורכי הדין במרכז - מדברות בעד עצמן".
26 שנות מאסר
בבית המשפחה הופרדו הילדים מהוריהם ועברו לבית הילדים. בדיוק באופן הזה הופרדה גם י' מבתה. "הפרידה היתה קשה לי במיוחד. חלמתי עליה, אבל לא יכולתי לראות אותה".
השתיים ניצלו כמעט בדרך נס, בזכות אשתו השביעית של ד'. "היא הבינה מהר שמשהו מעוות אצלנו ונמלטה למקלט לנפגעי כתות. בשנים ההן עזבנו את ליפתא ועברנו משכונה לשכונה. ד' הסתובב בטבריה כדי לחמוק מהמעקב אחריו. ככל הנראה גם היו האזנות שעזרו למשטרה לפשוט על הבית. כשראיתי שהמשטרה מגיעה חטפתי את בתי וברחתי. נאלצתי לחזור, ואז גם הפרידו בינינו".
בתחילה שהתה במקלט לנפגעי כתות, אך הוסיפה לתמוך בבעלה. היא פרסמה סרטון ביוטיוב שתומך בגרסתו והגנה עליו בחירוף נפש. "מה שאנשים אינם יודעים זו העובדה שאמא שלו עמדה לידי והכתיבה לי מה לומר".
לאחר שלושה חודשים הכריעה י' בסוגיה. "רציתי שהבת שלי תחזור והחלטתי להודיע למשטרה שאני מסכימה להעיד נגדו בתמורה שישיבו לי את בתי", היא נזכרת. "אז עוד לא ידעתי מה המחיר הנפשי שאיאלץ לשלם בעבור העדות הזאת, אבל ידעתי שכל החיים שלי בבית המשפחה היו טעות אחת גדולה".
מה קרה מאז?
"מרבית הנשים שלו נאמנות לו עד היום. בתחילה ניסו לקנות את שתיקתי בדרכי נועם, אבל כשראו שאני נחושה החלו לאיים עליי. הן פרסמו עליי דברי כזב ברשתות החברתיות ואפילו פרסמו ספר של השמצות נגדי, אבל לא התרגשתי. אני יודעת בכל לבי שלאדם הזה מגיע עונש".
לאחר תהליך משפטי ארוך וחקירה נגדית סבוכה קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים לחלוטין את גרסתה של י' וגזר על ד' 26 שנות מאסר, פסק דין שקיבל לפני כשבועיים חיזוק מבית המשפט העליון. "זו היתה אנחת רווחה עצומה. בזמן המשפט איבדתי את האמון. החקירה הנגדית נותרה בי כטראומה מהדהדת. עד היום אני לא יודעת איך מאפשרים לנפגעות אלימות שכזאת לעבור חקירה בלי לגונן עלינו ולו קצת".
י' ובתה מנסות להתאושש ממה שחוו. הן נעזרות בטיפולים ומחזקות זו את זו. "למזלי, היא כמעט לא זוכרת דבר מהימים ההם. מדי פעם אני עדיין שמה לב שיש בה שרידים מן הטראומה והם באים לידי ביטוי בעיקר בלילה".
היא ניסתה לבנות מחדש קן משפחתי ואף ילדה שוב לבן זוג חדש, אבל לא מכבר נפרדה ממנו. "הטראומה שחוויתי תקשה עליי לפתוח במערכת יחסים עד יומי האחרון".
היום היא בת 37 ומתגוררת בירושלים. המזכרת היחידה שנותרה לה מאותה תקופה, היא תליון שקיבלה מאישה שנתנה לה צדקה והיא נלקחה ממנה בידי ד'. שנים לאחר מכן, כשהמשטרה פשטה על המקום, היא החזירה אותו לי'.
לאחר שנים של נתק י' חזרה להיות בקשר עם משפחתה. היא עזבה את עולם המצוות בשנים האחרונות. היא אמנם מברכת על האוכל ומוסיפה להאמין בבורא העולם, אבל לבושה כחילונית לכל דבר.
"יש בה כעס על אלה שהציגו את עצמם כשליחי האל, אבל היא נקייה מזעם על אלוהים. "אני שמחה שהוא הציל אותי מן התופת שעברתי וחיבר מחדש ביני ובין אוהביי".
בינתיים היא מתקשה למצוא עבודה, אבל נחושה לספר את סיפורה ברבים. "אחרי שנים שבהן נשותיו השמיצו אותי ברבים חיכיתי לפסק הדין כדי לספר את גרסתי המלאה. אני מוכנה להתעמת עם כל אחת מנשותיו ולעבור בדיקת פוליגרף. כעת אני מתכננת לאסוף את כל הזכרונות שכתבתי בשנים האיומות ההן אל ספר שאכתוב".
איך תקראי לו?
"השבת אבידה. אחרי שנים שבהן בתי ואני היינו אבודות אני חושבת שכעת אנחנו חוזרות לעצמנו".
