הכול נשאר במשפחה: עזרא בליליוס היה בין אנשי העסקים המוכרים בעיר. הוא הגיע לארץ כתינוק בשנת 1933, כשמשפחתו נאלצה לברוח מסוריה דרך לבנון. הם הגעו לארץ חסר כל, זוג הורים ושבעה ילדים, והאב התפרנס כמוכר ממתקי שומשום בשוק מחנה יהודה.
מגיל צעיר נדרשו כל הילדים לסייע בפרנסה ועזרא הפך לסבל של ארגזי עגבניות בשוק הסיטונאי כבר כשהיה רק בן שש. חושיו המסחריים החדים הובילו אותו לפתוח בסטה משלו כבר בגיל 12, ושנתיים לאחר מכן עבר לעבוד כמכונאי במוסך. בזמן גיוסו לצבא בשנות ה־50 החזיק מספרה שהשכיר לשלושה ספרים ברחוב בן יהודה.
את האימפריה שלו הוא בנה אחרי הצבא ממוסך שהקים, שצמח בהדרגה לעסק ענק לייבוא מכוניות. הבנים דני ואלי ממשיכים בניהול כיום ואילו האחות הגדולה איריס, שעבדה שנים רבות בחברות המשפחתיות, פנתה מאז לדרך עצמאית בתחום הריפוי ועיסוק. האח רפי בליליוס היה בשעתו שותף ומנהל פעיל בחברה עם אחיו עזרא, אך נאלץ לפרוש מעסקי המשפחה.
אבני דרך: עזרא התחיל את דרכו כמוסכניק ובהמשך הקים מוסך במתחם ממילא. בשנות ה־60 החל לשווק כלי רכב חדשים ובשנת 1967 היה בין היזמים הראשונים שגילו את הפוטנציאל של השוק הערבי במזרח העיר אחרי מלחמת ששת הימים והציע מכוניות חדשות לציבור הפלסטיני.
בהתחלה ייבא מכוניות של חברות בינלאומיות כמו רנו וגנרל מוטורס, אך את פריצת הדרך הגדולה עשה לאחר שהתקשר עם חברת מרצדס והקים את חברת 'אוטו חן', שהחזיקה שנים ארוכות בזיכיון לייבוא מקביל של רכבי החברה. עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 נתקעה החברה עם ביטולי מאות הזמנות של אוטובוסים, ולכן הלכו הבליליוסים על מכרזים של קווי אוטובוס בהפרטה של התחבורה הציבורית. כך נולדה חברת האוטובוסים 'סופרבוס'.
סופרבוס מחזיקה כ־700 אוטובוסים ומפעילה גם מוסכי שירות וחניונים. החברה מעסיקה מאות עובדים בפריסה ארצית ומפעילה משרדים בירושלים, בבית שמש, בעפולה וביקנעם. לחברה עשרות קווי אוטובוס עירוניים ובין־עירוניים וגם חברת בת להסעות ותיירות.
בני בליליוס פעילים גם בתחום הנדל"ן והקימו בין השאר את מרכז רב־מכר בתלפיות, שנמכר לפני שנים אחדות לרמי לוי. המשפחה החזיקה גם במתחם שבו פעל מועדון 'התעשייה' בתלפיות, שהוסב מאז ברובו מתעשייה למגורים ונבנו בו עשרות יחידות דיור תחת חברת 'תלפיות החדשה', אף היא בבעלות המשפחה.
בליליוס הקימו בשיתוף עם חברת ב.יאיר מתחם למגורים ולמסחר ברחוב שרי ישראל. המרכז המסחרי הזה, על ציר הרכבת הקלה, נמכר לאחרונה וצפוי להיפתח בחודשים הקרובים. נכס נוסף של המשפחה הוא מגרש צמוד לשדרות שז"ר שהושכר בשעתו לאגד ושימש במשך כמה שנים כתחנה המרכזית הזמנית, עד להקמת מבנה התחנה הנוכחי ברחוב יפו. בשטח הזה מתוכננים להיבנות שני מגדלי משרדים במסגרת רובע העסקים החדש של הכניסה לעיר.
החברות המשפחתיות בנו מאות יחידות דיור גם בגדרה, תחילה בשותפות עם חברת 'מנופים פיננסים לישראל' ובהמשך בבעלות מלאה שלהם. בעבר רכשה המשפחה והפעילה קזינו מפואר בבודפשט על גדות הדנובה, בעלות של כשישה מיליוני דולרים. את העסק ניהלה תרזה, בת דודה של רעייתו של עזרא בליליוס, שמוצאה הונגרי. אחרי הקזינו התרחבו השקעות המשפחה בהונגריה גם לבנייה למגורים ומתחמי תעשייה ומסחר.
לא למטרת רווח: משפחת בליליוס תמכה שנים רבות בקבוצת הכדורסל הפועל ירושלים. חברת 'אוטו חן' שבבעלותה היתה בין השאר נותנת החסות העיקרית של המועדון.
צאצאים מפורסמים: האחות הצעירה עדנה למדה משחק ב'ניסן נתיב', בניו יורק ובמוסקבה והפכה לשחקנית. היא מככבת כיום בלב הפריים טיים הטלוויזיוני בסדרה 'סברי מרנן', לצד יונה אליאן ויהורם גאון שמגלמים את הוריה.
רכילות היסטורית: הוריו של עזרא בליליוס אומנם הגיעו לארץ חסרי כול, אבל בשנות ה־20 משפחת בליליוס נחשבה אחת המשפחות העשירות בחאלב שבסוריה. סבתו סימה בליליוס, שהיתה אשת עסקים ממולחת בתחום המקרקעין והמסחר, אמרא לבנה אליהו, אביו של עזרא, שאם ברצונו ליהנות מהירושה עליו לעלות לארץ ישראל. אליהו סירב, כיוון שכבר היה איש עסקים אמיד בזכות עצמו. בתגובה תרמה אימו את כל הונה לקרן העדה הספרדית הדואגת לעניי ירושלים. הקרן נשארה פעילה שנים ארוכות ומימנה במשך השנים בתי תמחוי רבים.
