התוכנית המקורית כללה שני מגדלים בני 30 קומות ובהם 404 דירות להשכרה. לצד המגורים הוצעו גם דיור מוגן, מבני ציבור, שטחי מסחר ותוספות בנייה למבני הישיבה הקיימים.
לתוכנית הוגשו התנגדויות מצד תושבים בגבעת מרדכי, שטענו בין היתר כי היקף הבנייה יחריף את עומסי התנועה ומצוקת החניה בשכונה, יעמיס על התשתיות הקיימות ויגרום להצללה ולפגיעה באיכות חייהם של דיירי הבניינים הסמוכים. התושבים גם מתחו ביקורת על כך שבתוכנית המקורית לא הוקצה שטח לגינה ציבורית.
בהחלטתה אימצה הוועדה את המלצת חוקרת ההתנגדויות, עו"ד חגית דרורי, לבטל את המגדל המערבי. במקומו יוקם שטח ציבורי פתוח בגודל של כדונם, שבו יינטעו לפחות 15 עצים בוגרים. פיתוח השטח יהיה תנאי לקבלת טופס האכלוס הראשון בפרויקט.
במקביל, תכסית המגדל המזרחי שנותר תורחב בכ־30%, במטרה לנצל את הקרקע בצורה יעילה ולשמור על מספר גדול ככל האפשר של דירות להשכרה. עם זאת, הוועדה לא קבעה כמה דירות ייבנו במגדל בפועל, והנתון הסופי ייקבע במסגרת תיקון מסמכי התוכנית.
עוד נקבע כי ניתן יהיה להקים חניה תת־קרקעית מתחת למחצית משטח הגינה הציבורית. הוועדה גם החליטה להשאיר את החזית המסחרית ברחוב יחזקאל סרנה, בניגוד להמלצת החוקרת, ולקבוע כי היא תכלול לפחות שלוש יחידות מסחר נפרדות.
הוועדה נימקה את תמיכתה בבנייה לגובה במיקומו המרכזי של המתחם, הסמוך לצירי תחבורה ציבורית, לקמפוס גבעת רם, למכללת עזריאלי, למכון לב ולמוקדי תעסוקה. עוד צוין כי המתחם נמצא בנקודה טופוגרפית גבוהה ובסמוך לכניסה לעיר מכביש 16, ולכן תהיה לבנייה בו השפעה על קו הרקיע של ירושלים.
