מוזיאון ישראל: בינה מלאכותית במקום מדריך אנושי
"רובוט קטנטן מעופף, המצויד ביכולות של בינה מלאכותית, יקבל את פני הבאים בשערי מוזיאון ישראל המארח מידי שנה אלפי אנשים וישמש להם כמדריך במוזיאון", מציעה פרופ' רחל בן אליהו זהרי, דיקנית בית הספר להנדסת תוכנה ומדעי המחשב. "מבקרים במוזיאון יצוידו באוזניות ומיקרופון באמצעותם יוכלו לשוחח עם הרובוט".
איך זה יעבוד? "השיחה הראשונה תהיה על משך הזמן העומד לרשותם, מה מעניין אותם ומה באו לראות. בהתאם לנתונים אלו שהמבקרים יספקו, הרובוט יבנה עבורם מסלול ביקור מותאם אישית. לאחר גיבוש המסלול המבקרים ילכו בעקבות הרובוט שידריך אותם במוצגים השונים לאורך המסלול.
לצורך היערכות ייבנו מנחתים קטנים עליהם הרובוט יכול לנחות ולהיטען כשהוא אינו בתנועה, על מנת לחסוך אנרגיה.
"בזמן ההסבר הרובוט יכול להתעופף למקום אותו הוא רוצה להדגיש, לדוגמה אם הוא רוצה לדבר על דמות מסוימת בציור של פיקאסו הוא יכול לעופף אל הדמות ואף להאיר עליה בקרן לייזר אדומה".
מה היתרונות? "כיוון שהרובוט מצויד ביכולות של בינה מלאכותית, הוא יוכל גם לענות על שאלות, לשוחח עם המבקרים, להיענות לבקשות שונות שלהם כגון: היכן השירותים, איפה אפשר לנוח כמה דקות ולשתות קפה. הרובוט אף יוכל לעדכן את המסלול תוך כדי הסיור בהתאם למשוב ממשתתפי הסיור. באמצעות מצלמה שתושתל בו הרובוט יוכל להכיר את האנשים בשמם ולפנות אליהם אישית ולהתבדח איתם. כמו כן, ניתן יהיה להתאימו לשפות שונות כך שהיקף ההדרכות צפוי לגדול מעבר לדוברי השפות הפופולריות: עברית, אנגלית וערבית".
הכותל המערבי: רובוט מטמין פתקים
"הכותל המערבי הינו מהיעדים התיירותיים המבוקשים בעולם היהודי. מדי שנה מבקרים בו מיליוני יהודים מהארץ ומכל רחבי העולם במטרה להתפלל ולהטמין פתקים עם בקשות שונות בין אבניו", אומר ד"ר רוני הורוביץ חבר סגל במחלקה להנדסת תעשייה וניהול. "מכיוון שישנם רבים שאינם יכולים להגיע פיזית ולהטמין את הפתק בין אבניו, חלקם עושים זאת באמצעות שליח מוצע לבנות רובוט ייעודי שיקלוט את הבקשות השונות לתפילה דרך הודעת וואטסאפ פשוטה מכל רחבי העולם. לאחר קבלת ההודעה היא תודפס והרובוט יטמין את התפילות והבקשות (הפתקים) בין סדקי הכותל המערבי".
איך זה יעבוד? "הרובוט יהיה מצויד בבינה מלאכותית מתקדמת לצורך ניהול ומיון ההודעות לפי נושאים או דחיפות. לדוגמא, ניתן לתת עדיפות לתפילות לרפואה או לשלום בתקופות של מצוקה. לרובוט תהיה יכולת לנווט בין המרווחים הצפופים שבין אבני הכותל ללא פגיעה במבנה ובאבנים, באמצעות זרוע רובוטית עדינה שתתוכנן במיוחד למשימה זו.
הפרויקט יכלול ממשק נוח למשתמש בוואטסאפ, שם השולחים מקבלים התראה כאשר ההודעה שלהם עומדת להישלח ויכולים לקבל אישור ותמונה ברגע שתפילתם נשמרה בכותל".
מה היתרונות? "הדבר יבטיח את הגעת הבקשה באופן מיידי, יאפשר פרטיות לשולח הבקשה ויהווה אטרקציה תיירותית".
גשר המיתרים: טורבינות רוח על
"הרעיון הוא להציב שורת טורבינות רוח על מעקות גשר המיתרים בכניסה לעיר ירושלים", מסבירים המציעים ד"ר קובי ענבר, ראש התוכנית לתואר שני ביזמות טכנולוגית וד"ר משה זילברמן, ראש המרכז לאנרגיה ירוקה בעזריאלי.
איך זה יעבוד? "הטורבינות תייצרנה חשמל ממקור אנרגיה אלטרנטיבי, לא מזהם באמצעותו ניתן יהיה להאיר את הגשר. את הטורבינה ניתן יהיה להגדיר ולתכנן במעבדת אנרגיית רוח של המכללה (מהיחידות בארץ) שתעמוד בדרישות ההנדסיות והטכניות.
מה היתרונות? "הרעיון ישרת מספר מטרות: ראשית, מסר לתושבי העיר ולמבקרים בה, שירושלים שמה את נושא איכות הסביבה והשימוש במקורות אנרגיה אלטרנטיביים גבוהה (תרתי-משמע) בסדר העדיפויות שלה. שנית שירושלים היא עיר המשלבת מודרניות וקדמה עם מסורת והיסטוריה. כמו כן הדבר יבטא שיתוף פעולה עם האקדמיה בעיר. בנוסף, הטורבינות יסייעו בהטמעת רעיון שימוש באנרגיית רוח בכל רחבי העיר והן תהפוכנה, כמו הגשר וכמו מונומנטים אחרים בעיר, לחלק מסמליה המובהקים של העיר".
צורות וצבעים בכוח השמש והרוח
"אנרגית השמש והרוח יסייעו לגוון ולצבוע את הבניינים השונים בעיר בצורות אמנותיות ולהוסיף עניין", מציע ד"ר פנחס דורון, חבר סגל אקדמי במחלקה להנדסת מכונות.
איך זה יעבוד? "על גגות בניינים סביב מתחם מוצל (למשל כיכר העירייה) יותקנו מראות (כאלה שיכולות לעקוב אחר השמש או קבועות), המראות יחזירו את קרינת שמש אל "משפך" מראות אנכי, שיאיר את המדרכה שלמטה.
"ניתן לתכנן את המראות כך שייצרו צורות אור על הקרקע, למשל של מגן דוד או מבנים בעיר. כמו כן אפשר גם ליצור צורות אור על קירות הבניינים".
מה היתרונות? "ניתן יהיה להוסיף פאנלים פוטו וולטאיים על העמוד המרכזי שיטענו מצברים עם חיווי צבעוני של רמת המילוי שלהם - כך תואר הכיכר גם בלילה מאותו מקור סולרי. במתקנים שעל הגגות וגם בעמוד המרכזי ניתן לשלב טורבינות רוח אנכיות שאת כנפיהן יעטרו יצירות צבעוניות של אמנים מקומיים. כמו כן אפשר ליצור צורות מתחלפות ומשתלבות (אמנות קינטית)".
מערכת אוטונומית לניקוי ותחזוקת אתרים היסטוריים
"ברחבי העיר ירושלים ישנם עשרות מונומנטים היסטוריים שלצורך שימורם ותחזוקתם מושקעים משאבים רבים לצד הכשרה מיוחדת של העוסקים בנושא", מסביר המציע, ד"ר אסף שפיינר, ראש התוכנית לתואר שני בהנדסת תוכנה, "לצורך ייעול התהליך מוצע לפתח מערכת רובוטית אוטונומית לניקוי ותחזוקה של מונומנטים ואתרים היסטוריים אשר ישפרו במידה רבה את שימור האתרים החשובים בעיר".
איך זה יעבוד? "נייצר "צוות רובוטים" שיוכלו לנקות ולתקן את המונומנטים והמבנים ההיסטוריים בדיוק גבוה ובזהירות מקסימלית על מנת למנוע נזקים. הרובוטים יהיו מאובזרים בטכנולוגיה מתקדמת, דוגמת מערכות ניווט שיעזרו להם להתמצא במקומות מורכבים ולהתגבר על מכשולים פיזיים. כמו כן, הם ישתמשו בחיישנים לזיהוי מתי יש צורך לנקות או לתקן משהו, כך שהעבודה תתבצע רק כשיש צורך".
מה היתרונות? "היתרונות של מערכת כזו הם גדולים: היא תשמור על האתרים ההיסטוריים בעיר במצב טוב יותר, תחסוך כסף בתחזוקה לטווח הארוך ותאפשר לאתרים להישאר פתוחים לקהל הרחב גם בזמן שהרובוטים פועלים (כיום כאשר מנקים את המונומנטים – האתר נסגר לציבור) השימוש ברובוטים יבטיח שהעבודות לא יפריעו למבקרים.
"בסופו של דבר, השימוש ברובוטים לשמירה על אתרים היסטוריים הוא דרך חכמה להבטיח שדורות העתיד יוכלו להמשיך וליהנות מהאתרים הללו וללמוד מהם".
אקדמיה במאה ה-21
עזריאלי המכללה האקדמית להנדסה ירושלים הוקמה לפני קרוב ל-25 במטרה להכשיר מהנדסים ברמה אקדמית וטכנולוגית גבוהה, אשר ייתנו מענה לביקוש הגדול בתעשיית ההיי-טק המתפתחת בישראל בכלל, ובירושלים בפרט.
למכללה, בראשות הנשיאה פרופ' תמר רז נחום, יש למעלה מ-4,500 בוגרים במגוון תחומי הנדסה, שהשתלבו בשורה של מקומות עבודה בתעשיות המובילות בארץ. במכללה לומדים כיום כ-1,900 סטודנטים ב 16 מסלולי לימוד תחומי שונים במקצועות ההנדסה בהם: הנדסת מכונות, הנדסת תוכנה, מדעי המחשב, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת חומרים, הנדסה פרמצבטית, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה והנדסה אזרחית. כמו כן נלמד במכללה תואר שני ייחודי ביזמות טכנולוגית, ותואר שני בהנדסת תוכנה.
פורסם לראשונה: 22:41, 30.05.24
