תיאטרון החאן הוא התיאטרון הרפרטוארי הגדול בירושלים שמוביל את עולם התיאטרון יחד עם תיאטראות כמו הבימה, בית לסין, הקאמרי וגשר. החאן, שחוגג השנה 55 שנים להיווסדו, הוא תיאטרון שמדורג מדי שנה עם התיאטראות המובילים בישראל עם רפרטואר של 15 הצגות בשנה כשבכל שנה מוסיפים בחאן 4-5 הצגות הפקות חדשות. החאן מריץ הצגות בכל הארץ וכמובן גם באולם תיאטרון הבית עבור המינויים ורוכשי הכרטיסים. בחאן להקת שחקנים קבועה אליהם מצטרפים שחקנים שונים לתפקידים שונים.
הבחירה בשחקנים נעשית בקפידה לצורך הדיוק והאיכות. העובדה שבחאן יש להקת שחקנים קבועה היא יתרון עצום שמאפשר כימיה ותיאום בזכות ההיכרות שלהם והעבודה שלהם בצוותא לאורך שנים. הדינמיקה הזו באה לידי ביטוי על הבמה ביתר שאת כשבחאן גם מקפידים על רפרטואר הצגות מוקפד עם ניחוח ירושלמי כמו למשל ההצגה סיפור על אהבה וחושך וההצגה נער האופניים של פי ספרו של אלי עמיר, "תהילה' של ש"י עגנון ועוד.
הבחירה בהצגות בניחוח מקומי והקפדה על מחזות ישראליים כמו גם קלאסיקות מרחבי העולם, עיסוק בשואה ויצירות מקור שנכתבות בחאן ,יוצרות תמהיל מגוון לקהל הרחב.
לפרוץ את תקרת הזכוכית
לפני שנה הגשימו בתיאטרון החאן חלום. כתיאטרון שמקפיד על קהילתיות ותמיכה חברתית באוכלוסיות שזקוקות לכך, פנו בתיאטרון לארגון שלוה עם הצעה מאתגרת, שאנשי ארגון שלוה, אלו עם מוגבלויות קשות, יעלו יחד עם שחקני החאן הצגה לקהל הרחב. התוצאה היא ההצגה הנהדרת 'על אם הדרך' בכיכובם של החברים והחברות משלוה ושחקני להקת החאן, שרצה בפני הקהל . יורם ברוורמן, מנכ"ל החאן, מודה שהפרויקט הזה לווה בחששות כבדים. "חששתי שמדובר ברעיון מרחיק לכת", הוא אומר, "שהמציאות תטפח לנו על הפנים והבלון הזה יתפוצץ לנו בפנים אבל ההצגה רצה, היא מעניינת מרגשת וייחודית ואחרי שכל החששות התפוגגו הקתרזיס מטורף. המסר שלנו במיוחד לבני הדור הצעיר עם ההצגה הזו שצריך להאמין בחלומות. יש כאן מסר חברתי של קבלת האחר והשונה, וגם הצהרה לפיה אם בעלי מוגבלויות יכולים לשבור כל תקרת זכוכית, במקרה הזה עם הצגת תיאטרון, אז גם אתם. הדור הצעיר יכול לכבוש כל פסגה. פשוט צריך אומץ ותעוזה להגשים חלומות ולהתמודד עם אתגרים".
השביעי באוקטובר
ברוורמן, הוא לא רק מנהל תיאטרון אלא כך נראה, משתמש בפלטפורמה של החאן, למעשים טובים לקהילה. "בשביעי באוקטובר" הוא מספר "עולם התרבות נסגר אז הפשלנו שרוולים, גייסנו תורמים ומוצרים וארזנו חבילות לחיילים, יצאנו להתנדב בחקלאות וביחד עם שחקני החאן ואמנים ושחקנים ירושלמים יצאנו לחלק חבילות עם עוגות וחלות לבתים של ניצולי שואה כמובן שילבנו הופעות בבתים. בשביל ניצולי השואה השביעי באוקטובר זה דה ז'ה וו , אז ביקורי הבית והחיבוק האמנותי והאנושי כל כך התבקש.. לאחר מכן, פנינו לבתי המלון בהם שהו מפונים מהדרום ומהצפון והזמנו אותם להצגות בחאן. ביום האישה שצוין לאחרונה הזמנו לתיאטרון מקלטי נשים לערב מיוחד שייחדנו ל"גיבורות על" ואנחנו גם מאפשרים בלי קשר כניסה חופשית לתיאטרון עבור חיילים בודדים. ניצולי שואה מתארחים אצלנו מדי שבוע וזוכים למנויים ללא תשלום".
לא רק למכור כרטיסים
ברוורמן מסביר, בלהט כי "התפיסה שלנו כתיאטרון היא לא רק למכור כרטיסים אלא לקיים באופן קבוע מעורבות חברתית-קהילתית. אנחנו רוצים להיות מקום מאחד. בגלל זה אמנם ויתרנו, בגלל המצב, על מסיבת פורים המסורתית השנה הזו, אבל אנחנו כן נציין ונחגוג את חג המימונה שהוא חג שנועד לחבר ולאחד והמסר שכולנו 'עם אחד'.
אנחנו גם מציינים מדי שנה את ערב תשעה באב עם קונטקסט שמתאים ליום הזה בבחינת חשבון נפש וציון קבוע מדי שנה של יום הזיכרון. במקביל, אנו מקפידים על האיכות האמנותית הגבוהה ביותר עם דברים חדשניים כמו למשל ההצגה 'נוף לים' שהיא הצגה ללא מילים. התגובות והעניין שהיא יוצרת, למרות שהכלי החשוב ביותר של שחקן הוא הדיבור, הן מפתיעות ונהדרות".
לאחרונה רצה בחאן ההצגה 'דרייפוס'. זוהי הצגה שלא מדברת באופן ישיר על משפט דרייפוס המפורסם אלא על האנטישמיות באירופה ועל שנאת היהודים ברחבי העולם כפי שהיא מתעוררת ועולה במאות אחוזים בתקופה הנוכחית. ממש מצמרר כמה שההצגה הזו עדכנית לימינו. ההצגה מספרת על קבוצת יהודים בשנות ה 30 של המאה הקודמת בפולין, שמנסה להעלות הצגה קהילתית במקום בו הם מתגוררים כשהם חוששים מהשד האנטישמי ששוטף את אירופה. בדיוק כפי שמתרחש כיום ב-2024, המסר הוא שאתה לא צריך לעשות כלום כדי שישנאו אותך וירצו לפגוע בך, פשוט מספיק שאתה יהודי".
רפטואר עשיר
ברוורמן מסכם: "אני מעוניין שכל מי שרוכש מנוי בתיאטרון החאן יידע כי מעבר להיצע של רפרטואר העשיר של תיאטרון במיטבו הוא חלק מפעילות חברתית וקהילתית. תורם לחוסן לאומי. שותף למעשי חסד כמו גם ללכידות חברתית. אנחנו בראש ובראשונה תיאטרון איכות אבל איננו נמצאים במגדל השן ותפקידנו כגוף תרבות להסתכל בצורה רחבה הרבה יותר על החברה בה אנו חיים ופועלים. לנצל את יתרונותינו ולהגיע לאוכלוסייה שידה אינה משגת או שצריכה חיזוק ותשומת לב. התקופה הנוכחית מחזקת עוד יותר את תפישת העולם הזו".
