לארווין קומאן מאמן בית"ר, שמתגורר בכיכר המוזיקה שבנחלת שבעה, יש מנהג לפקוד את בתי הקפה והפאבים באזור הבילויים שבמתחם. כמה ימים לפני הדרבי הירושלמי בליגה פנו אליו מספר בעלי בית של הברים באזור, אוהדי הפועל שרקמו קשרי ידידות עם ההולנדי, ואמרו לו בהומור: "אם תנצח את הדרבי, המחיר של הקפה והבירה יעלה בפעם הבאה כשתגיע לפה".
קומאן הגיע באותם ימים לאימוני בית"ר ואמר לשחקנים שלו: "הרחוב הירושלמי בטירוף. אם אני, שהגעתי מחו"ל, מבין את החשיבות והיוקרה של הדרבי, אז גם אתם צריכים להבין את גודל המעמד ואסור לנו לסיים את המשחק הזה בלי שלוש נקודות". קומאן ובית"ר צלחו כידוע את הדרבי בצורה מרשימה. אלא שבימים האחרונים ממשיכים עוברים ושבים לעצור את מאמן בית"ר ברחוב ולהסביר לו שהמשחק ביום שני מול הפועל תל אביב הוא מלחמת עולם ספורטיבית. קומאן, אגב, מכיר מצוין את היריבויות האלה, שבהולנד הן מנת חלקן של פיינורד, אייאקס ופ־ס־וו איינדהובן, משחקים שבהם פשוט אסור להפסיד.
מי הבוס?
קומאן, צריך להדגיש, הוא אחד הדברים היותר טובים שקרו בבית"ר בתקופה האחרונה. מדובר במאמן סופר מקצועי וחרוץ, עם ידע נרחב, שמנסה להפוך כל אבן כדי שבבית וגן יקרו דברים טובים. יש לו להולנדי שתי צורות התנהגות. מצד אחד הוא ג'נטלמן עדין ואירופאי שמאוד מכבד את הסביבה שלו. מצד שני, כשהוא מזהה משהו לא תקין הוא ממהר להביע את מורת רוחו ולהעביר מסר תקיף ועצבני. כך למשל קומאן זעם כשגילה שמשה חוגג נוטש את בית"ר. מייד אחרי התיקו מול מכבי נתניה יצא קומאן לתקשורת ואמר: "הבעלים מצפה שננצח כל משחק 0:5. כשחתמתי פה לא ידעתי שהוא (חוגג) רוצה למכור את המועדון. אין לי השפעה על מהלכים כאלה. חוגג לא דיבר איתי לפני ההודעה שלו".
אחרי הדרבי הצהיר קומאן שהוא נשאר כאן רק בגלל אלי אוחנה ושהוא הולך אחרי יו"ר בית"ר בצורה עיוורת. השורה התחתונה של הדברים היתה פשוטה: חוגג אולי משלם לי משכורת אבל אוחנה היחיד שנותר בבית וגן פיזית ומנהל איתי דיאלוג צמוד והוא מבחינתי הבוס בבית"ר. אגב, הנאמנות לאוחנה היא הרבה בגלל שכשמספר 11 המיתולוגי הציע להולנדי את תפקיד מאמן בית"ר הוא לא ניסה לחסוך ממנו את המציאות העגומה של בית"ר והסביר לו בפרטי פרטים את המגבלות התקציביות, את סיר הלחץ התמידי של המועדון את העובדה שבית"ר מנסה להמשיך לעמוד על הרגליים ושתארים בשלב החיים הנוכחי של בית"ר הם מדע בדיוני. הלהט של קומאן לעבוד, הרצון שלו לחזור אחרי שנה וחצי ואירוע לב לכר הדשא והזיכרונות הנעימים מהתקופה עם אוחנה במכלן הם אלה שהעלו אותו על המטוס לישראל. אגב, גם מכלן של סוף שנות ה־80 היתה קבוצה צנועה בלי הרבה שאיפות, אבל היא הדהימה את כולם עם זכייה באליפות בלגיה ובגביע אירופה למחזיקות. ובכלל, הדבר האחרון שאפשר להגיד על קומאן השחקן והמאמן הוא שההולנדי חושש ממשהו.
המקל והגזר
ועדיין, קומאן אינו יכול לסבול כשהוא נתקל בחוסר מקצועיות, חוסר רצינות או קיצורי דרך, מונחים שהם כמעט שם נרדף לחולאים של הכדורגלן הישראלי. כשירדן שועה הבריז מארוחה קבוצתית לפני הדרבי בגביע הטוטו קומאן לא היסס להשעות אותו. כשהחלוץ הפרובלמטי עלה לאימון בנעלי התעמלות במחאה שבדרבי בליגה שותף רק ל־14 דקות, קומאן השעה אותו שוב. שועה ביקש שיחה עם המאמן והאחרון סירב וגם ניסה להשאיל את החלוץ לקבוצה אחרת בסיום חלון ההעברות בספטמבר האחרון, עניין שלא צלח. שועה שמע ממנו לא פעם: "אני לא גננת. אם אתה לא רוצה לעזור לעצמך אני לא אהיה זה שיחזיק לך את היד. תסדר לעצמך את הראש". זה היה אקט אמיץ בהתחשב בעובדה ששועה עלה לחוגג 1.5 מיליון יורו ובעל הבית להוט למכור אותו. די אם נזכיר שבעונה שעברה כששועה היה מסופסל הוא היה מתקשר לחוגג להתלונן על המאמן. הפעם קומאן הבהיר: "גם במחיר המשרה שלי, שועה ילך בדרך שלי או ייגרע ממצבת הסגל בכל משחק עד שילמד להתנהג".
שועה אינו היחיד שחטף מקומאן. מרקו יאנקוביץ' הוזהר לא פעם שיפסיק להתנהל בעצבנות ולחטוף צהוב כמעט בכל משחק ויהיה למבוגר האחראי. כשזה לא קרה קומאן ספסל אותו במשחק מול קרית שמונה. כשהמונטנגרי עלה מהספסל ושיחק בלי חשק קומאן הודיע לו שאם הוא לא יתעורר הוא לא יהסס להחליף אותו למרות שכבר נכנס כמחליף.
אבל למרות הקשיחות, למאמן בית"ר יש גם צד רך. במחנה האימונים באוסטריה, אחרי שצרח על השחקנים שלו באימון והיה אדום מעצבים, התיישב קומאן לצד אנשי המינהלה של הקבוצה בלובי המלון. תוך שניות, ארשת פניו של ההולנדי התחלפה והפכה למחויכת והוא קרא למלצר המלון וביקש להזמין בירה לכולם.
במקרה אחר, כששמע שמנהל הקבוצה לשעבר, אושרי דודאי, עוזב את המועדון, הוא קרא לו לחדרו והעניק לו חולצה צהובה עם הספרה 13 מאחור, הספרה שאיתה שיחק קומאן בנבחרת הולנד ועם שמו של קומאן באנגלית מאחור. "הוא אדם שפיו וליבו שווים", אומרים בבית"ר. "הוא לא מנסה לערבב ולא מנסה למצוא חן. אם הוא לא ישרוד בבית"ר זה לפחות יהיה אחרי שהוא הלך בדרך שלו, בלי לנסות לרצות או למכור את עצמו רק כדי לשרוד בתפקיד", אומרים בבית וגן.
אחים בדם
קומאן אינו מנסה לייפות את המציאות. אחרי היכולת המזעזעת בהפסד לאשדוד הוא לא חסך ביקורת מהחניכים שלו, אמר שהם שיחקו "בלי תשוקה, בלי אנרגיות, בלי שום רצון". בזמן שמאמנים ישראלים, לפחות חלקם, אוהבים לספר סיפורים על 'היינו בסדר, אני רואה שיפור' ועוד שאר מייק־אפ שנועד לתרץ, קומאן לא עצר באדום. לחניכים שלו הוא אמר: "כמו שנראיתם, גם קבוצת נוער היתה מנצחת אותנו. זה לא יקרה שוב. אנשים שלא ימלאו הוראות לא יהיו פה וזה לא מעניין אותי איך קוראים להם".
קומאן מנסה כמעט הכל. הוא משנה מערכים ומשחק לפי הצורך, מ־4־5־1 ל־ 4־3־3. הוא עובד על כל ליקוי שהוא רק רואה, מעבודה ליד השער עם החלוצים דרך משחק ההגנה, הנעת הכדור ומה שתרצו. אין שחקן בבית"ר שלא מקבל ממנו טיפול פרטני, וגם קבוצתי. באחד המקרים למשל, כשהמאמן ראה שבית"ר מתקשה ליצור תבניות התקפה הוא עצר את האימון ומשך אנשים ביד. "אתה תעמוד פה", אמר לבואצ'י; "אתה מגיע מפה", הסביר למגן השמאלי גרצ'קין; והראה לשחקני הקישור איך הם מצטרפים. קומאן גם ניהל שיחות אישיות עם בואצ'י, ג'סי והקשר החדש קמאסו מארה. לכולם אמר את המשפט הזה: "זה מועדון מיוחד עם קהל ועם ציפיות ועם משפחתיות. בואו תעזרו לי גם להפוך את בית"ר לקבוצת כדורגל יותר טובה". כולם, אגב, אומרים היום שאלמלא קומאן ספק אם היו מקבלים את ההצעות להגיע לבית וגן.
אבל בתוך כל זה יש לו לקומאן בעיה שעולה לו בבריאות. הוא מבין את המגבלות של הקבוצה שלו, מודע היטב למה אפשר ובעיקר למה שאי אפשר להוציא מהסגל הזה. אבל בהחלט לא נוח לו הפער שבין ההילה והציפיות סביב בית"ר למבחן המציאות. הוא לא הבין למה יש אכזבה כל כך גדולה מתיקו מול נתניה ולא מצליח להכיל את הביקורות על השוויון שספגה בית"ר בדקה ה־90 מול קרית שמונה, אחרי שהיריבה כמעט שלא עברה את החצי. במידה רבה מאוד, אפשר למצוא קווים מקבילים בין קומאן של בית"ר לאחיו שמאמן את ברצלונה. שניהם (יש כמובן הבדל עצום בין המועדונים) מאמנים במקומות שבהם כל תיקו וכל הפסד הם אסון לאומי. גם רונלד וגם ארווין בטוחים שהתקשורת והקהל שיש להם מה להגיד מנותקים מהמציאות. בקמאפ נואו עדיין חיים בסרט של אינסייטה ומסי, בבית וגן בזה של אוחנה, מלמיליאן, אבוקסיס ופישונט. לא סתם קומאן אמר בשבוע שעבר: "בכל המקומות בעולם זה בסוף אותו דבר", על מצבו של אחיו רונלד בברצלונה, שמועמד לפיטורים.
אף אחד לא יעז, בטח לא בשלב הזה, לגעת בארווין קומאן. מעריכים אותו, מאמינים שהוא האיש הנכון במקום הנכון. אך גם קומאן יודע שאם יפסיד ביום שני להפועל תל אביב ביציעים יתחילו להסתכל עליו בעין עקומה. זה לא באמת מטריד אותו, וכפי שאמר לא פעם, יש לו מזוודה מוכנה בסלון למקרה שיסיים את דרכו בבית"ר. צריך לקוות שייצא מבלומפילד עם שלוש נקודות כי הוא כנראה הבעיה האחרונה של המועדון.
