גורם ותיק בבית"ר אמר השבוע על יוסי מזרחי שהוא כמו רוקי בלבואה. לא משנה אם באמצע שנות העשרים או בואכה גיל 70, תמיד יהיה סרט המשך. תמיד טווויסט בעלילה יגרום לו להיקרא לדגל. תמיד בסוף גם מזרחי וגם האיש שהמציא את רוקי, סילבסטר סטלון, יניפו את הידיים.
נאום העוזבים
אם נעזוב לרגע את הנוסטלגיה, פער הדורות בין מזרחי לבין השחקנים שלו הוא תעודת עניות ששייכת דווקא להם, שיכולים להיות לפחות הילדים שלו. רגע לפני שעזבו את בית"ר אמרו סלובודן דראפיץ' ושי ברדה לחבורת הפרזיטים בצהוב־שחור שלכדורגלן מתחיל שעושה את צעדיו הראשונים במועדון קטן יש כמה חלומות בחיים: לעלות לליגת העל, לזכות ללבוש את החולצה של סמל המנורה ולהתפלל להישאר בבית וגן כמה שיותר זמן.
"אנשים היו מוותרים על איבר בגוף שלהם כדי לשחק בבית"ר ואתם שמים פס על הזכות הזו", אמרו להם צמד המאמנים העוזבים. המאמן הנכנס, להבדיל, הפסיד בחייים שלו עולם ומלואו רק כדי לשרת את בית"ר. אין איבר בגוף שלו שלא נפגע, אין יום אחד שבו הוא לא מרגיש את הברך או הכתף או המרפק מציקים לו, זכר לניתוח אחרי זינוק שמנע שער בימק"א או בבלומפילד. אבל לא רק בריאות. גם לא מעט כסף מזרחי הפסיד כי חשב שהחולצה של בית"ר חשובה יותר ממנו. תמיד הוא היה זה שאברהם לוי ומשה דדש היו מסיימים מולו משא ומתן בחמש דקות. אפילו כשחברת חפציבה, נותנת החסות של הפועל, היריבה העירונית, הציעה לו וילה כדי שיעבור לאדום. ומזרחי, שעד היום בבית וגן טוענים שהוא אחד משבעת הקנים של המנורה (אם לא הראשון שבהם), לא ראה כלום בעיניים חוץ מאהבת נעוריו.
בגלל זה מזרחי עמד להתפוצץ כשראה באימונים הראשונים שהשחקנים שלו עייפים, חסרי תשוקה, כאילו מישהו מעניש אותם. הוא צרח להם לא פעם: "אתם לא מבינים שככה אתם תרדו ליגה", והם המשיכו לטייל על כר הדשא. הוא השתולל כשראה את הפער בין מרכז ההגנה לקישור האחורי, והם ניסו לבדוק בינם לבין עצמם מתי פותחים את השמיים ואת בתי המלון כי הפגרה מעבר לפינה. ייאמר מייד: לא היה רגע אחד של חוסר כבוד או ניסיון לפגוע בסמכות של מזרחי. זו פשוט אטימות של חבורת שחקנים שלא מבינים את מצבם בטבלה, לא קולטים שירידת ליגה זה מצב אפשרי שימיט עליהם קלון לאורך כל הקריירה. אחד האנשים בבית"ר אפילו אמר ברגע של ייאוש שהלוואי שהשחקנים היו מסוגלים להתאחד כקולקטיב כדי למרוד, אבל אפילו את זה, כקבוצה, הם לא מסוגלים לעשות, כי כל אחד עסוק בעצמו.
פרופסור בבית ספר יסודי
השאלה הגדולה עם מינויו של מזרחי לא היתה בשום אופן האיכות המקצועית שלו. בעניין הזה בית"ר זכתה בגדול. השאלה הגדולה היתה הפער הבלתי נסבל בין אקדמיה לכדורגל שכמוהו ומעל הכל אישיות רמת מעלה לבין החומר שמולו. שערו בנפשכם פרופסור מהאוניברסיטה מרצה בבית ספר יסודי או קצין סיירת מול ג'ובניקים. שמיים וארץ. ואם שחקני בית"ר נעלבים מההקבלות האלה, אז שיפשפשו במעשיהם. ירדן שועה כזה שלא מפסיק לנבל את הפה. קונסטנטין וטל בן חיים שהולכים מכות, כשהבלם גם מקפיד בכל מחצית להתחבא בפינה צדדית כדי להתקשר לאבא שלו כי מסורת יותר חשובה מטקטיקה כנראה. או אביאל זרגרי כזה, שלפני חודש (אומנם באישור) לא הסכים לשחק עם קבוצת הנוער בקרב הישרדות מול הפועל באר שבע, כשהסיבה הרשמית היא עומס.
אבל מזרחי לא חשש לרגע מהחומר האנושי שלרשותו. ראשית, כי הוא עבר את כל קשת האנשים והכדורגלנים שרק אפשר להעלות על הדעת. שנית, כי הוא יודע לגרום לאנשים להיות מחויבים.
הבעיה של מזרחי היתה האיכות. באימונים הראשונים בבית וגן הוא ראה שחקנים שלא מסוגלים לעמוד בקצב נורמלי של אימון, כאלה שלא יודעים לסגור קו מסירה, לא יודעים איפה לעמוד, לא מסוגלים לשחרר את הכדור, והכי גרוע, לא מפגינים טיפת תשוקה למקצוע הכי נחשק בעולם בקבוצת הכדורגל הכי סקסית (על הנייר כמובן) בישראל. לא יודעים על מזרחי שהוא שף מצוין שמכין תבשילים שהם תענוג לחך. השבוע, באחת הארוחות המשפחתיות, כשהכין לכל בני ביתו ארוחת מלכים היו על השולחן הירקות והבשרים המשובחים ביותר. כשמזרחי סיים את הארוחה היה מי ששאל איך מהרכיבים פגי התוקף שיש לו בבית"ר הוא יצליח לרקוח משהו שיהיה ראוי למאכל.
שקט שיהיה פה
ביום ראשון, יום הולדתו ה־68, אמר מזרחי במסיבת העיתונאים לקראת המשחק מול כפר סבא: "צריך לדעת לשחק בפלייאוף התחתון. זה לא משחקים שהיריב יודע ונותן לשחק, זאת מלחמת עולם. צריך להיות הרבה יותר בוגרים, אחראים, ממושמעים ומרוכזים. אם נדע להביא את הדברים האלה למשחק הזה, בתוספת 100 אחוז מאמץ, אני מאמין שיהיה טוב". אבל כשהגיע לטדי, אפילו מזרחי נדהם לגלות שהנעת הכדור, האגרסיביות והעמידה הטקטית, שעליהן עבד כמעט שבועיים, נעלמו כלא היו. השחקנים שלו היו מבוהלים, כאילו התמודדו מול מכבי תל אביב או מכבי חיפה. במצב עניינים רגיל מזרחי היה אמור להיכנס לחדר ההלבשה במחצית ולבעוט בכל מה שנקרה בדרכו. העניין הוא שהוא מספיק מנוסה כדי לדעת שעצבים וצעקות היו גומרים את השחקנים שלו, מייצרים סיטואציה שאין ממנה דרך חזרה, לא באימון הבא וגם לא בהמשך הליגה.
"את ההפסד כבר יש לנו", אמר לשחקניו, "אבל יש עוד מחצית וכל עוד לא נקבל את השני אנחנו עדיין במשחק. תעלו עכשיו ותנצחו". ברמה הטקטית מזרחי עשה שלושה שינויים ששינו את כל מה שקורה על כר הדשא: מיכאל אוחנה, מרקו ינקוביץ' ואופיר קריאף בחוץ; אלירן עטר, מתיאוסיניו ועוזיאל פרדו בפנים; ועידן ורד יורד טיפה אחורה לעמדת הקשר האחורי. מהרגע הזה, הרבה בגלל האדום של האורח קיזיטו, בית"ר התחילה לשחק כדורגל.
באופן מדהים, אלה שעשו את ההבדל במשחק הזה היו דווקא אורי מגבו ואלירן עטר. מגבו, השחקן שכולם נהנים להסתלבט עליו, כבש שער שמזרחי כינה 'שער העונה' ומשה חוגג מהיציע הצדיע לו, מחווה ל'צבא האוהדים של אורי מגבו', סוג של בדיחה של אוהדי בית"ר ברשתות החברתיות.
אבל הרבה מעבר לשער המדהים של מגבו, הסיפור ביום שני בטדי היה אלירן עטר. פרט לעובדה שהשער שלו עם העקב היה כזה שרואים רק באירופה, הצמד של עטר הוכיח למי שמפקפק שהוא המוציא לפועל מספר 1 של בית"ר. עטר צריך להגיע ל־16 שערים ובישולים יחד כדי שחוזהו יחודש אוטומטית. החלוץ כבר עם 13 שערים ובישולים, רחוק שלושה שערים מהיעד שיבטיח לו 300 אלף דולר בחוזה של העונה הבאה.
השאלה הגדולה היא אם חוגג מבין שהוא זקוק לעטר בבית"ר מודל 2022-2021 או שמא הוא ייבש אותו על הספסל כדי למנוע ממנו את ההזדמנות להרוויח את חוזהו. עטר בכל מקרה עדיין פגוע מאוד מאוהדי בית"ר, ששרו לו במשחק באשדוד "אלירן שודד זקנות", אבל אם הסכומים בחוזהו בעונה הבאה יישארו כלשונם הוא יבלע את העלבון.
שתי נקודות אור נוספות מהשבוע הזה הן איתמר ניצן, שהדף פנדל (בדיוק כמו בימים הגדולים של מזרחי כשוער, אם תרצו), ושי קונסטנטין, שבדקה ה־81 מזרחי צעק לו: "צא קדימה שי, חייבים להבקיע את השלישי". קונסטנטין רשם מול כפ"ס שני בישולים, ובמשחק פתיחת העונה עם מזרחי על הקווים בסמי עופר מול הפועל חיפה (100 אחוזי הצלחה של המאמן) כבש את שער הניצחון. תהיו בטוחים שהוא מתפלל שמזרחי יישאר כאן כמה שיותר, והוא אינו היחיד.
בשורה התחתונה, בית"ר יכולה לנשום לרווחה כי הבטיחה את הישארותה בליגה, או כמו שאמרו בבית וגן: "מנטלית ומקצועית הפסד לכפר סבא היה גומר אותנו. לא היינו מצליחים לשרוד למרות הפער מהקו האדום".
חוגג בכל מקרה צריך להמשיך ולדאוג. ראשית, כי יש לו רשימה בלתי נגמרת של שחקנים, כולל זרים, שיש להם חוזה לעונה הבאה והם אינם ראויים לחולצה של בית"ר. שנית, בגלל המחאה של הקהל ביום שני, שנכנס למגרש רק בדקה החמישית כדי להעביר מסר לבעל הבית שהוא לא מרוצה (גם לא מכך שהם שילמו 93 שקל לכרטיס עבור כדורגל וקבוצה שהם עונש). כמו כן הוא חייב להמשיך לדאוג כי עליו לבצע חריש עמוק בבית וגן, ובכלל לא בטוח שהוא מסוגל לכך, לא תקציבית וגם לא ברמת הבנת המטריה.
ומה לגבי מזרחי? הוא התייצב ביום שלישי בצהריים למשחק של קבוצת הנוער בוולפסון מול הפועל ת"א (הנוער השיגו תיקו מכובד אחרי שניצחו בשבת את הפועל ר"ג ומחר הם יתמודדו מול סכנין). מזרחי הוא סמל של המועדון בעבר, בהווה ובעתיד. עבר מפואר, הווה אפור ועתיד בסימן שאלה.