חיים שאבו לא חשב שהעונה השנייה שלו בבית"ר תסתיים כל כך מהר. הוא דווקא מאוד נהנה בבית וגן. אבל ככל שהמעמד של רוני לוי התערער הבין עוזר המאמן שגם הוא עלול למצוא את עצמו בחוץ. אחרי הפאדיחה מול הארמנים, שהעיפה את בית"ר בבושת פנים מהמפעל האירופאי שבטדי כה עמלו עבורו בעונה שעברה, היה ברור שהכיוון הוא רעידת אדמה ירושלמית טיפוסית ועוצמתית.
על המוקד היה כמובן המאמן, וכאשר גם המנהל המקצועי מצטרף אליו וגם עוזר המאמן, זה כבר ניקוי אורוות טוטאלי. אז שאבו, שבבית"ר נפרדו ממנו בצער גדול נוכח החיבור שהיה לו לאנשים במועדון, נותר עכשיו ללא קבוצה, כששתי הליגות הבכירות כבר יצאו לדרך. "אני כרגע נח קצת מכל האירועים ולוקח קצת את הזמן", אמר לנו שאבו השבוע. "לצאת ממועדון כמו בית"ר עם הלחץ והציפיות זה לא דבר פשוט. שנה אחת בבית"ר זה כמו 15 עונות ברמת השרון".
הקש ששבר את גב הגמל
אחרי שפיטר את לוי וקיבל בהכנעה את ההתפטרות של בניון, דווקא את שאבו חוגג היה מעוניין להשאיר. המסרים שקיבל עוזר המאמן מבעל הבית ומהיו"ר אלי אוחנה היו: "אתה חלק מהמערכת, תישאר איתנו". אבל שאבו הוא איש נאמן והמצפון לא נתן לו להפנות עורף ללוי שהנחית אותו כאן: "הרגשתי צורך ללכת. דיברנו על זה בהתחלה. אמרתי שאם הגעתי עם רוני לוי ויוסי בניון אז אני גם אלך איתם אם אצטרך. אני מרגיש מחויבות גדולה כלפיהם. ברגע שרוני פוטר ויוסי לקח אחריות וגם הלך הרגשתי צורך לעשות את הצעד הזה. הייתי חלק מהצוות, חלק מהמשולש הזה, אז מן הסתם ברור שגם אני אלך. אני יודע שאולי פחות הזכירו אותי בתקשורת, אבל הייתי מעורב מאוד בכל הנעשה, בקבלת ההחלטות בכל מה שקשור לבית"ר. הייתי שם כל הזמן. ברגע שהם הלכו הרגשתי צורך לעשות את הצעד".
הבנת את הפיטורים של רוני לוי?
"זה היה באוויר כבר הרבה זמן, עוד מסוף העונה שעברה. דיברנו על הדבר הזה. המשחק באירופה לצערנו היה עבור חוגג הקש ששבר את גב הגמל. שילמנו את המחיר".
מה זה היה, הבושה מול הארמנים? זלזול, שאננות?
"ממש לא. יש ימים בכדורגל שדברים לא עובדים. רק התחלנו את העונה ועדיין לא נכנסנו לכושר הכי גבוה. בגביע הטוטו אומנם לא היינו כאלה טובים אבל בטח לא רעים. במשחק מול הארמנים שחקני המפתח לא היו ביום טוב, ולצערנו הרב כאשר הסתכלנו על הספסל לראות מי יכול להיכנס ולשנות את המשחק מצאנו רק את שלום אדרי. כל השאר היו ילדים שלא היה להם ניסיון באירופה ובמעמדים כאלה".
עזוב, זה נשמע כמו תירוצים. הייתם חייבים לעבור אותם. זו פאדיחה שתיזכר הרבה שנים במועדון.
"זה בהחלט לא נעים, אבל גם מועדונים גדולים מבית"ר הפסידו במפעלים אירופאיים לקבוצות נחותות מהם. זה לא היה צריך לקרות לנו אבל זה קורה בכדורגל. לא בגלל זה היינו צריכים ללכת הביתה".
הרגשתם, רוני, יוסי ואתה, שאתם יכולים להתאושש מזה ועוד לעשות עונה טובה?
"לגמרי. חשבנו שעוד אפשר להתאושש ולעשות דברים יפים. היו הרבה תוכניות. אני חושב שגם השחקנים הרגישו ככה. אבל יש בעלים שמקבל החלטות וצריך לכבד את זה".
"לא. יוסי זה אחד שהולך עם העקרונות, האמת והדרך שלו עד הסוף. אנחנו די דומים בעניין הזה. הוא הלך עם האמת שלו ואני מכבד את זה מאוד. יש דברים שהוא לא היה מוכן לעבור עליהם לסדר היום".
ללכת עם הלב
הקשר של שאבו עם בית"ר החל דרך בניון, כאשר השניים היו נפגשים במועדון של רמת השרון אחרי שבניו של יוסי שיחקו במחלקה הצעירה ושאבו אימן אז את הקבוצה הבוגרת. הקשר ביניהם הפך לחברי וכאשר נוצרה הזדמנות המליץ בניון בפני חוגג ורוני לוי על שאבו כמועמד לתפקיד עוזר המאמן בבית"ר. לוי בחן עוד ארבעה מועמדים, אך בחר בסופו של דבר בשאבו. "אני שמח וגאה שהוא בחר אז בי. מאוד נהניתי לעבוד עם רוני כל התקופה הזאת. למדתי ממנו המון. הוא איש מקצוע ברמות הגבוהות ועשיתי את מה שאני יכול על מנת לסייע לו כעוזר מאמן על הצד הכי טוב שאני יודע".
יש דיבור סביב לוי לקחת את הנבחרת הצעירה. אתה מצפה שייקח אותך כעוזר מאמן בנבחרת?
"לא דיברתי איתו שום דבר בנושא. אני מאמין שלאן שרוני ילך הוא ירצה לקחת אותי איתו ביחד. אבל גם רוני יודע שדגדג לי מאוד לחזור לקווים. זה דבר שאני מאוד רוצה".
היו לך הצעות מהלאומית לקראת סוף העונה שעברה. מדוע לא הלכת?
"קיבלתי מספר הצעות, והיה גם דיבור עם קבוצה מליגת העל, אבל פסלתי הכול על הסף. כשהתחלתי לעבוד עם הצוות בבית"ר הבטחתי להם שאני איתם גם אם יצוצו אפשרויות אחרות. הבטחתי ונתתי את המילה שלי, ואני שמח שהם ראו שעמדתי בכל הדברים שאמרתי בתחילת הדרך. אני לא קם ועוזב באמצע שום דבר. תסתיים העונה ונראה לאן הרוח נושבת".
בקיץ ראשון לציון מאוד רצתה שתגיע ופספסת.
"בדיוק כאשר נוצרה האפשרות לסגור בראשון לציון אביו של רוני לוי נפטר. העברתי את האימונים במשך שבוע וכל ההצעה מראשון ירדה. היו עוד עניינים, ואם דברים היו מסתדרים שם מבחינה כלכלית ושאיפות מקצועיות אז אולי כן הייתי עובר, אבל זה לא קרה. אני מאוד רוצה לחזור לקווים ולעמדת המאמן הראשי".
הליגות יצאו לדרך ואתה בחוץ.
"נשב ונחכה. בכדורגל שלנו לצערנו יש תמיד תנודות. אני מאחל לכולם תמיד להצליח אבל מן הסתם יהיו שינויים ומעברים. אני מקווה שאמצא מקום טוב. אני מאוד רוצה להגיע לאמן בליגת העל. התקופה בבית"ר תרמה ועזרה לי מאוד. אני מאמין בכל ליבי שיום אחד עוד אחזור לבית"ר".
התחברת למועדון.
"מאוד, לכולם, לאנשים מסביב, לקהל ולכל המערכת. לא סתם ביקשו ממני להמשיך. ישבתי עם אוחנה וחוגג, שמאוד רצו שאשאר, וסיפרתי להם את העמדה שלי. הם קיבלו וכיבדו אותה. כולם מבינים שזה לא משהו טריוויאלי שעוזר מאמן הולך, על אחת כמה וכמה שלא מחכה לי בחוץ משהו. אני מתפרנס מכדורגל, אבל אני הולך כל השנים עם הלב והאמת שלי, לא מתחרט על החלטות שלקחתי. המסר הגדול שלי הוא שנאמנות, יושר ומקצועיות צריכים תמיד להוליך את הדרך. רק ככה אני אתקדם. אני עוד אגיע לאן שאני רוצה בעזרת השם וביום מן הימים אהיה המאמן הראשי של בית"ר, ואני בטוח גם שאוביל אותה להצלחות והישגים. נהניתי מהעוצמות המדהימות של המועדון הזה ואחלום לחזור אליו".
מי שינסו להצליח עם הקבוצה שבניתם לעונה הקרובה אלו סלובודן דראפיץ' ושי ברדה.
"שני מאמנים מצוינים שעשו שנים נהדרות בנתניה. הם גם עשו עונה נהדרת אז בבית"ר בקדנציה הראשונה. הם הגיעו אז כאנונימיים כביכול מבית"ר תל אביב ועשו הצלחה אדירה. מדובר באנשי מקצוע ברמה גבוהה, ואני מאמין שהם יובילו את בית"ר להצלחות".
שאבו, אולי הסמל הגדול ביותר של עירוני רמת השרון, לא ממש בקשר עם אנשי המועדון שהיו חבריו הטובים וכעת מערכת יחסים די קרירה. שניים מבניו משחקים במועדון: דן בנערים ג' ומור מתחיל בבית הספר לכדורגל. יהלי, הבכור של שאבו, משחק בנערים א' במכבי פתח תקווה.
"אני מקווה שלבנים שלי תהיה קריירה יותר טובה משלי, אבל יש להם עוד דרך ארוכה. אני שם כדי לתמוך. לגבי רמת השרון, לא יצא לי לראות את הקבוצה כבר כמה שנים. יש עניינים, אבל עזוב, לא רוצה להיכנס. רמת השרון היתה ותישאר הבית. אני אוהב את המקום ומחובר לעיר תמיד, ובאותה הזדמנות מאחל לכולם כאן שנה טובה וחג שמח".
