3,500 אמיצים ומזוכיסטים הגיעו ביום ראשון האחרון לטדי עם אמונה חסרת בסיס שבית"ר סוף סוף תרשום ניצחון ראשון מאז זה שהושג מול מכבי פתח תקווה בתחילת נובמבר (הניצחון בדרבי לא הושג על כר הדשא) ושוב יצאו עם הפנים בין הידיים. גם הוותיקים בקרב אוהדי בית"ר לא זוכרים קבוצה כל כך עלובה, חסרת מושג וחסרת אונים. דני מור (72), כבר יותר מ־60 שנה ביציעים, כבר חווה הכל עם הקבוצה שלו: "בית"ר של היום היא אפילו לא ברמה של ליגה לאומית. זה עצוב. אני לא זוכר תהום כזו. אנחנו לא יכולים להרים את הראש. תמיד אצלנו הכל הולך הפוך. במכבי חיפה, במכבי תל אביב ובבאר שבע בעלים פרטיים באים לתת ולהעניק ולגרום לאוהדים נחת. אצלנו כל בעל בית רק בא לקחת, ולהרוס, ולפרק. איפה כל הפוליטיקאים שעשו עלינו סיבוב כל החיים? כולם ברחו מהספינה והשאירו אותנו לטבוע".
אשר תורג'מן (62), אוהד בית"ר מילדות: "איבדנו דרך, איבדנו כיוון. אין לנו אור בקצה המנהרה. האור היחיד זו הרכבת שבדרך לדרוס אותך. הגענו לשפל הנורא ביותר בתולדות המועדון מאז שהוא הוקם. אנחנו היום מתביישים להיות אוהדים וזה כאב שאי אפשר לתאר אותו. אין שום דרך, שום יושרה, שום דבר שאתה יכול לתלות בו איזושהי תקווה. מגיע ילד לא באמת אינטליגנט כמו משה חוגג שבא לעשות עלינו אקזיט. הוא לא מבין שזה כדורגל, שאלה החיים שלנו. זה לא הייטק".
מועדוני כדורגל בכל העולם סובלים תמיד ממחזוריות, פעם למעלה, פעם למטה. יש ימי רנסנס ויש ימי בצורת. הבעיה עם בית"ר הנוכחית היא שהיא כל פעם מחדש מאבדת את עצמה לדעת. קבלו נתון מפחיד: מאז שנת 2000, במשך 22 שנה, המועדון הגיע חמש פעמים בצורה כזו או אחרת לפתחו של בית המשפט, ובדרך נס כזו או אחרת ניצל מפירוק. אין לזה אח ורע, לא בכדורגל הישראלי ולא בכדורגל העולמי".
קובי גולברי (56) הרגיש ביום ראשון שכלו כל הקיצים: "מה אנחנו מבקשים? לא כדורגל, לא נצחונות, רק קצת מחויבות מהשחקנים האלה, שצריכים להתבייש שהם לובשים את החולצה של בית"ר. הם אפאתיים כי הם לא מבינים את החשיבות של המועדון הזה. זה נראה כאילו השחקנים מוכרים אותנו. כל אחד מתנהג כאילו מאמן ברצלונה צ'אבי רודף אחריו. נשבר הלב לראות את יוסי מזרחי, הסמל הכי גדול בתולדות בית"ר, מנסה להציל את הבית ואף אחד סביבו לא מעניין אותו מכלום. אני אדם מאמין ואופטימי ואני תמיד אאמין שהקדוש ברוך הוא ישמור עלינו.
"זה אשכרה כמו השיר 'אין לנו על מי להישען'. הוציאו לנו את החשק מהדבר שאנחנו הכי הרבה אוהבים בחיים. השחקנים האלה לא מבינים שהם יסתובבו עם כתם לכל החיים אם נרד ליגה".
נומה, האיש, הבלורית והרי"ש המתלגלת ב'יאללה בית"ר' הכל כך מזוהה איתו, כבר מתכונן נפשית להגעה למשחקים בעונה הבאה בימי שישי בצהריים בליגה הלאומית. "כל מה שאנחנו בונים עליו זה נס, שום דבר אמיתי שיכול לעודד אותנו. נהיינו שכונה, קבוצה שבאה ומשחקת כאילו הם מנסים להוציא את האוהדים מדעתם. שמים עלינו פס. עד מתי רשעים יעלוזו? אנחנו מצפים שהם ישחקו בשביל סמל המנורה והחולצה של בית"ר, אבל לאף אחד מהילדים החוצפנים האלה אין מושג מה זה בית"ר. אנשים באים לטדי ולמשחקי חוץ מכל פינה בארץ ויוצאים בוכים. כבר לא נשאר לנו לב לאכול אותו".
גם אביגיל שרעבי כבר מיואשת. "קבוצה מליגה למקומות עבודה נראית פי מיליון יותר טוב מבית"ר. אם בית"ר ישחקו נגד חברת חשמל הם יפרקו אותנו. פעם כעסו עלי שאמרתי שהם משחקים כמו כוסיות, אבל זו מילה שעושה איתם חסד. אנחנו מפסידים בריאות, כסף, משפחה, ילדים, והם מצפצפים עלינו. אפשר להפסיד אבל לא לבייש אותנו. אני לא מאמינה שהקבוצה נראית ככה. אפילו הקבוצה של גולסטאריות מנצחת היום את בית"ר. אני כבר רואה איך בעונה הבאה אנחנו נוסעים לכל מיני חורים בארץ כדי לנסות ולעבור בשלום את הליגה הלאומית, אבל יש לי חדשות בשביל כולם: אם אנחנו יורדים אני לוקחת שנת שבתון. הלו, אני סבתא, מה הם רוצים, להרוג אותי?"
שוני חיו, אוהד בית"ר כבר 40 שנה ובנקאי בכיר, הרגיש ביום ראשון שנגמרה לו הקבוצה. "זה כבר לא מכעיס ולא מעצבן. זה פשוט עצב עמוק לראות מה נהיה מאיתנו", הוא אומר. "עולים לי פלאשבקים טראומטיים מעונת הירידה ב־1991. הדרבי האחרון הוכיח שיש לבית"ר קהל שצמא לכדורגל וצמא להצלחות אבל אתה לא יודע במה להיתלות. אנחנו עדיין מועדון גדול וזה לא הסוף, אבל הכיוון נראה נורא".
לרדת בגדול
לא רק אוהדי בית"ר, גם שורה מפוארת של מנהלי עבר ושחקני עבר לא יודעים את נפשם מצער לנוכח מה שהפכה להיות מי שעד לא מזמן היתה הקבוצה של המדינה. "בושה וחרפה זו מחמאה לנוכח מה שקורה היום עם בית"ר. המועדון גמור", אומר אודי רובוביץ', אחד הסמלים של המועדון. "מה שמתחיל ברגל שמאל נגמר ברגל שמאל. אני לא מבין מי הביא לפה את השחקנים האלה? שחקנים ששיתפו איתי פעולה כתבו לי ביום ראשון הודעות: 'קפטן שלנו, תראה מה נהיה מהקבוצה שלנו'. אומרים שבית"ר תרד ליגה, אבל גם בליגה הלאומית לא יהיה לנו מה למכור. אולי יקרה משהו דרך הקורונה, יפסיקו את הליגה ואנחנו נינצל.
"צפיתי במשחק נגד מ.ס. אשדוד וחשבתי שזה בוגרים נגד נוער. קצת מזל ואשדוד נותנים לנו שמונה חתיכות. נשבר הלב. אולי אחזור לשחק, גם ככה חייבים לי כסף. אני יושב עם הבן שלי והוא שואל אותי למה השחקנים של בית"ר מטיילים על המגרש. נקרע לי הלב על שניים, השוער וקריאף, כי כל השאר לא מעניין אותם בכלל. איך יכול להיות שכדורגלנים מקצוענים לא מכבדים את המקצוע?"
אברהם לוי, המנהל המיתולוגי של בית"ר, לא מאמין שזה מה שנהיה מהמועדון. "זה הזוי מה שנהיה מהקבוצה הזו. יש דווקא שחקנים טובים, אבל לאף אחד לא אכפת, כל אחד עושה מה שהוא רוצה. לא עושים הגנה, לא התקפה. אף אחד לא יורד למטה. זה מזעזע. המזל שלנו הוא שנוף הגליל ומכבי פתח תקווה לא עושות נקודות, אבל גם הם יתעוררו בסוף ואז נהיה בבעיה קשה".
איציק ג'אנו הרבה יותר מיליטנטי. "אני בטוח באלף אחוז שאנחנו יורדים ליגה. זו קבוצה בלי איכויות, בלי נשמה, בלי שום מושג. הלב נקרע לראות שזה מה שנהיה מבית"ר ירושלים. הייחודיות של בית"ר, שזו נשמה בית"רית, נעלמה לגמרי. כולם אדישים, לא מבינים שהם מייצגים מאות אלפי אוהדי בית"ר. הלב שלי נכמר על יוסי מזרחי, החבר הטוב שלי. יוסי נקרא לדגל, אבל כשיוצאים למלחמה צריך כלים, ואין לו כלים אפילו לא לליגה א'. אני לא טומן את הראש בחול: הכל לא בסדר. הפכנו להיות עלובי חיים. אני מתקנא בקבוצות קטנטנות כמו הפועל חדרה או קרית שמונה. צריך לזרוק לים חלק נכבד משחקני בית"ר. הקבוצה מתה. מי שיש לו תקווה, או שהוא אופטימיסט חסר תקנה או שאין לו מושג. במקרה שנרד אני גם לא יודע מתי נחזור".
תנועת מחאה
אוהדי בית"ר הגיעו ביום ראשון עם שלטים שעליהם נכתב: "חוגג שחרר". ארגון האוהדים 'שער האריות' קרא למחאה נגד בעלי בית"ר והפיץ הודעה בזו הלשון: "אוהדים יקרים, המצב של הקבוצה לא מניח לאף אדם שאוהב ואוהד את בית״ר ירושלים להישאר אדיש. בית"ר היא נכס שיקר לליבם של מאות אלפים ומצבה וההזנחה שלה בחודשים האחרונים לא יכולים להישאר ללא מענה. אדון חוגג היקר, אפשרנו לך לנהל משא ומתן ולנסות למכור את המועדון. אחרי חודשים ארוכים לא הצלחת והקבוצה שלנו נשארת יתומה, מצבה מידרדר והיא בדרך הבטוחה לפירוק וירידת ליגה. אנחנו לא נאפשר למצב הזה להמשיך להתקיים בלי תגובה נחרצת מצד הקהל. הדרישה שלנו ממך היא אחת ופשוטה: שחרר את המועדון הזה!
"שחרר אותו עכשיו וללא תנאים ותן לנו ולבית"ר להמשיך הלאה. לא תשחרר ולא תענה לדרישה שלנו, אז אנחנו יוצאים לרחובות ולא נרפה עד שהקבוצה תעבור לבעלים אחרים. זה המינימום הנדרש אחרי מה שנגרם למועדון בבעלותך.
"ביום חמישי הקרוב (אתמול) אנחנו מתחילים בצעדי המחאה. נקיים הפגנה חוקית במיקום ושעה שעליהם נודיע בהמשך ונקבל את כל האישורים לכך. לא תשחרר, אנחנו נפגין ונמחה בכל מקום אפשרי עד שנשיג את התוצאה, וכמובן הכל בהתאם". לכל דרישות החוק. אנחנו קהל שומר חוק. בית"ר ירושלים לא תיפול. הקהל שלה היה ותמיד יהיה אחריה ומאחוריה".
