"אני לא באה לקדם ענף ספורט ספציפי", מצהירה הדר קלינמן (26) מקהילת הספורט הנשי 'זזה'. "אני באה לקדם את הספורט הנשי בישראל בכלל".
מדוע?
"כי לצערי אין עדיין מספיק תרבות ספורט נשית בישראל. אני גם לא מדברת כאן על ניסיון להשיג עוד מדליסטית אולימפית לישראל אלא שיותר נשים יעסקו בספורט לשם הספורט. החלום שלי הוא שנשים ייפגשו בימי שישי בצהריים פשוט כדי לשחק כדורגל, בדיוק כמו שהגברים עושים באופן אוטומטי וברור מאליו. אני זוכרת את עצמי כילדה שאהבה משחקי כדור ותמיד נאלצה לשחק רק עם הבנים. אני רוצה שזה ישתנה".
וחיבור בין נשים יעשה את זה?
"רק חיבור והפיכה לקהילה חזקה יעשו את זה. יחד זה אחרת, זה החזון שלנו - שנשים ספורטאיות מרחבי הארץ יתחברו יחד לקהילה וייצרו שינוי תודעתי־חברתי ומציאות שבה כל אישה תוכל להתאמן בכל ספורט, עממי ותחרותי".
כבר יותר משנה שמשהו קורה בספורט הנשים החובבני בעיר ומאחורי הדבר הזה עומדת קהילת 'זזה'. תהליך ההקמה שלה היה ארוך, אבל כיום קיימות ב'זזה' קבוצות ווטסאפ שונות של משחקי ספורט, ובהם כדורסל, כדורגל וכדורעף, כשכל קבוצה מכילה כ־80 עד 100 חברות. "מדובר בסטודנטיות, נשים שנמצאות בשלב הקריירה, ואפילו כאלה שהן בשנות ה־40 וה־50", מספרת אור חג'בי, מצוות הניהול של הקהילה. "יש חילוניות, דתיות, ממערב העיר וממזרחה".
והעירייה מסייעת?
"יש תמיכה מאוד יפה של העירייה. מנהל אגף הספורט בעירייה, איציק קורנפיין הוא תומך מאוד נלהב שלנו", אומרת קליימן בגאווה.
קראו גם:
• מחזיקות את הדגל: שחקניות הפלאג פוטבול קורעות את הדשא
• מי מפחדת מפנס בעין? הכירו את שחקניות הרוגבי הירושלמיות
• גולשות לצמרת: הסקייטריות הירושלמיות הן הדבר הכי מפתיע בעיר
• מי צריך קרש? הכירו את שחקניות הנט בול הירושלמיות
היתה גם הקיץ צפייה משותפת במשחקי המונדיאל במתחם התחנה.
"המטרה היתה מבחינתנו להעניק לגיטימציה לנערות וילדות לאהוב לצפות בספורט ולעסוק בו. אנחנו מקוות שכך נעשה שינוי ושילדות ונערות לא ירגישו מוזר שהן צריכות לעסוק בספורט. חשוב לנו שזה יהפוך למשהו הרבה יותר נגיש ומקובל בחברה שלנו. אגב, המונדיאל היה פלטפורמה ליצירת קהילה ארצית שפעילה יחד סביב קידום ספורט הנשים".
ומה הלאה?
"אנחנו בעיקר רוצות להגדיל את הקהילה שלנו ולעודד כמה שיותר נשים לבוא ולעשות ספורט. המסר שלנו פשוט - כל עוד את אישה שעושה ספורט בעיר את למעשה חלק מהקהילה. אנחנו מעודדים נשים לקחת חלק פעיל בקהילה, כי בסופו של דבר הכל נעשה פה בהתנדבות, ואם לא נעשה - זה לא יקרה".
