דן שמיר סוגר עונה שישית כמאמן הפועל חולון, עניין די נדיר במחוזותינו, כשכל מאמן בענף הכדורגל והכדורסל בקושי מצליח לסיים עונה. בשש עונות בחולון שמיר קיבע את הקבוצה הסגולה־צהובה כאחד המועדונים הגדולים בכדורסל הישראלי והפך את אולם הפחים ולאחריו את האולם החדש של חולון לבית עבורו. היום הוא יארח (15:00, חולון) את קבוצת נעוריו, הפועל, בעוד מפגש לוהט (הגם שמדובר בסיבוב השלישי הכמעט מיותר) מול החניכים של עודד קטש.
שמיר: "בשנים האחרונות הקרבות שממילא היו מעניינים וטעונים בין חולון להפועל הפכו להיות עניין קבוע. נפגשנו שלוש פעמים בחצאי גמר הגביע, עוד פעם אחת בחצי גמר הפיינל־פור, וזה טוב לכדורסל שיש מפגשים בין ארבע הקבוצות הגדולות של הכדורסל הישראלי: מכבי תל אביב, הפועל ירושלים, הפועל חולון והפועל תל אביב. כולנו מתחרים על תארים וזה יוצר באזז בתקשורת, אצל המאמנים והשחקנים ואצל הקהלים של הקבוצות. זו ההצגה של של הכדורסל".
חולון של שמיר מגיעה לשלב הזה של העונה חבולה. קאליף ווייאט, שנפצע בתחילת העונה, היה הראשון שערבב את הקלפים בסגל של שמיר. לאחר מכן הגיעה ההשבתה של די־ג'יי קליין, עוד פקטור חשוב בפאזל שלו. ולאחר מכן נאלצו בקבוצה של שמיר להתמודד עם הפציעה הכואבת של גיא פניני, שסיים את העונה, ומחליפו סקוטי הופסון, במשחק הבכורה שלו מול גלבוע גליל, שיחק 16 דקות בלבד לפני שקרע את רצועות כף הרגל ויצא מכלל שימוש לחודשיים הקרובים.
"הפציעה של פניני השפיעה עלי מאוד", אומר שמיר. "זה היה מדכא כי גיא עבורי הוא לא עוד שחקן ואנחנו הולכים ביחד עוד מהתקופה בהפועל ירושלים. זה משנה הרבה דברים בקבוצה שלנו אבל אני לא רוצה להתבכיין. זה חלק מהחיים הפחות נעימים בספורט, ואני מקווה שגיא יחזור כמה שיותר מהר וכמה שיותר בריא, קודם כל עבור הקריירה שלו. הפציעות של ווייאט, קליין והופסון גרמו לנו לחשב מסלול מחדש, ואני מקווה שלפחות הצירוף של איגור קולשוב מראשון לציון עוזר לנו".
בדרך כלל כל מפגש בין חולון להפועל הוא חגיגה, סוג של קלאסיקו. יש הרבה היסטוריה בין המועדונים, קרבות עקובים על הפרקט וגם מחוץ לו, בין היתר הפציעה הנוראית של המאבטח יואב גליצנשטיין שחזיז של אוהד חולוני קטע שתי אצבעות מכף ידו. אך העובדה שמדובר במשחק במסגרת הסיבוב השלישי שתקוע כמעט לכל אנשי הכדורסל בארץ כמו עצם בגרון הופכת את ההכנה למפגש היום בארנה למנומנמת משהו.
הפועל, בכל מקרה, לא תארח את הפיינל־פור כך שלסיים בכל אחד מהמקומות 4-2 זה היינו הך מבחינתה. חולון, מצד שני, מנצחת בשבועות האחרונים (גברה על באר שבע, גלבוע גליל והרצליה), אבל היא משחקת על אדי הדלק האחרונים ומנסה להגיע לפלייאוף עם מינימום פציעות ומקסימום שחקנים שלא רק שהם בריאים אלא גם רעננים מספיק לישורת האחרונה של העונה. "אני מבין את מי שאומר שהסיבוב השלישי הוא מריחה של כל העסק, ואם להודות על האמת יש בזה מן האמת, כי גם השחקנים, גם האוהדים וגם הקבוצות מרגישים ככה. מצד שני, לשחק שני סיבובים זה מעט מדי עבור ליגה מכובדת ואין לי פתרון שיכול להיות שביל הזהב בעניין הזה. כולם רוצים כבר פלייאוף אבל אנחנו מסתכלים רק על המשחק הבא".
שמיר אינו אוהב שמנסים לגרור אותו לאיכויות שאיתן מגיעה היריבה מהארנה. "לא אוהב את כל הקשקושים האלה שבהם מאמנים נותנים ציונים לקבוצות יריבות. כולם בסוף צריכים לדבר במגרש. אני כן יכול להגיד לך שאני מגיע למשחק הזה עם המון רספקט להפועל כמועדון וכקבוצה ולרמה שבה היא מאומנת. זו אחת הקבוצות הכי מוכשרות שהיו בכדורסל הישראלי בשנים האחרונות וכל מפגש מולה זה אתגר גדול וקשה. אנחנו קבוצה שונה ממה שהתרגלו להכיר, עם ארבע פציעות קשות וכל מיני שינויים שנכפו עלינו, אנחנו פחות מגוונים, אבל זה לא אומר שאנחנו מחפשים תירוצים או אליבי אלא באים לעשות את העבודה".
אתם יכולים ללכת עד הסוף העונה?
"אני לא אסטרולוג ולא מטאורולוג, לא רוצה לעסוק בתחזיות. אני עסוק בניסיון להכין את הקבוצה שלי הכי טוב למשחק הבא. אנחנו עובדים קשה ומשיגים נצחונות בכוח, כמו שהיה השבוע מול הרצליה, אבל אני מודע למגבלות שלנו, למינוסים שיש לנו בגלל חיסרון של שחקנים כאלה ואחרים, וכולם מבינים שכדי שנגיע רחוק העונה כולם צריכים להיות בשיאם. אני לא יודע איך נסיים את העונה אבל אני מסתכל על זה כעל הזדמנות ואתגר".
תמשיך בחולון גם בעונה הבאה?
"לא יודע מה להגיד לך. אני גאה שאני כאן שש שנים חלק מדרך שנועדה להרים את המועדון הזה לגבהים. כל דבר בזמן שלו".
