1 צפייה בגלריה
ג'ייקובן בראון ובר טימור חוגגים. צילום: עוז מועלם
ג'ייקובן בראון ובר טימור חוגגים. צילום: עוז מועלם
ג'ייקובן בראון ובר טימור חוגגים. צילום: עוז מועלם
אני בטוח שרבים רואים בניצחון בגמר הגביע כתיקון להפסד בגמר האליפות של 2016. כן, השיטה היא אותה שיטה, היריבה מגיעה מאותו מועדון (והרבה מחמאות מגיעות למכבי ראשל"צ), ההיכל המארח והאוהדים גם - אבל במהות אין מה להשוות.
הפועל ירושלים ההיא הייתה מוכשרת, אבל לא פיתחה לעצמה מאפיינים שעושים קבוצה ובטח לא שדומה לזו הנוכחית – מאוזנת, מחוברת, מחויבת, מפרגנת, יציבה, שיטתית, שוטפת, מלהיבה, עוצמתית, מלאת חוכמה והשראה.
העונה הזו, תיאורטית, יכולה להסתיים בזכייה באליפות. כמובן גם בגביע האלופות. ואם יש משהו שמפחיד אותי אלו לא מעמדי השיא והדרך אליהם, אלא יותר המילה - "תסתיים". מי רוצה שתסתיים הנאה? כמה כיף להתחבר בפשטות למשפט שעודד קטש אמר ("הדרך שלנו טובה, נכונה ושמחה"), ולא לכל גניבות הדעת מבית היוצר של מאמנים ישראלים כאלה ואחרים - ולא רק בכדורסל.
ועדיין, אחרי הזכייה והשבוע המהנה בגביע, כשבקרוב יחלו שלבי ההכרעה, מוטלת חובת ההוכחה. הפועל כמובן תצטרך להתעלות, לצלוח משוכות ורגעים לא פשוטים ובקיצור - להגיע לשיא בזמן הנכון.
הדבר המשמח הוא שיש דרך, שיש מגמת התפתחות, ושיש למה לצפות - שהפועל תהפוך להיות עוד הרבה יותר עוצמתית. אז, ואולי כבר עכשיו, יעסקו גם בשאלה: האם זו הקבוצה האיכותית והמוצלחת ביותר בתולדות המועדון.
קשה כמובן למדוד את הדברים בצורה מוחלטת, אבל די ברור שעוד תואר, ובוודאי שניים נוספים העונה, יעניקו לכך את החותמת. הדבר הכיף הוא שבדרך שמחה, הציפייה לתארים היא חשובה אבל בהחלט לא מהות הכל. הציפייה לחיבור שצפוי להתעצם ולחוויות כדורסל נהדרות - היא נכונה בפני עצמה.
וכן, זה יגיע, ויזכירו שוב את היול"ב. ושגביע האלופות הוא בסך הכל מפעל משני וששוב השיטה נועדה להכשיל את מכבי ת"א, ולמה אמארה כן ופדרו גלבאן לא ושירושלים נבנתה זרים סביב לה.
אני רוצה להזכיר לעצמי שעוד לפני שהסרט הזה עולה לעריכה יש בו כבר מספיק חומר נפלא, עוד לפני שריקת הפתיחה לשבוע האחרון והמפגש המהנה מול חולון בחצי הגמר. שיש בו כל כך הרבה מהלכים גדולים של ג'ייקובן, תומאס, פלדין, אוונס, בלאט ושות'. שפשוט להיות פשוט, כי כשתגיע ההתפוצצות האמיתית של הפועל - אולי ביורוליג יבינו שפספסו קבוצה מלהיבה. כן, גם אנחנו לא הרווחנו את קפיצת המדרגה שהמועדון אולי היה עושה בליגה של הגדולים, אבל מה זה באמת משנה כשכל כך כיף? ושהציפייה היא להמשיך וליהנות ורק לצעוק בהתרגשות - יאללה הפועל!
ותודה על שבוע נהדר, ועל התחושה שזה עוד לא נגמר. זה רק הולך להתגבר.