גורם בבית וגן הסתכל השבוע על הצלקת הענקית שמעטרת את הברך של מאור בוזגלו והמשיל את התפרים בברך למצבה של בית"ר. כמו בוזגלו (שהגיע לכאן רק לפני עשרה ימים), כך גם המועדון שחטף פגיעה ישירה מבעל הבית הקודם שלו, ועדיין, למרות ים כסף ששפך ועוד יותר כוונות טובות של משה חוגג, ייקח זמן לקרע ברצועות של הקיץ להתאחות, לעסק להתחבר, להוריד חלודה ולהתחיל לרוץ כמו שצריך. במילים פשוטות, לתבוסה שנחלה בית"ר ביום שני האחרון יש רק כתובת אחת והיא נמצאת במיאמי.
ההתנהלות של אלי טביב עלתה לבית"ר ביום שני האחרון בשלוש נקודות, ולכו תדעו איזה מחיר עוד ישלם המועדון עד שיעמוד באופן עצמאי על רגליו, ואם תוך כדי תנועה למישהו לא תהיה הסבלנות הנדרשת והאינטליגנציה להבין שקבוצה שנבנתה לה בחמישה ימים טלאי על גבי טלאי צריכה זמן. לפני המשחק במושבה, כשאנשי המינהלה של בית"ר עסקו בעניינים הטכניים הם התקשו לזהות איזה מספר זה אור זהבי ומי זה מתן פלג ולהצמיד לכל אחד מהם שם על גב החולצה ובטופס המשחק. עם כל הכבוד והברכה בצירופם של טיירה, ערן לוי, בוזגלו וטל בן חיים, בית"ר עלתה למשחק ליגת על בלי מגן ימני ובלי מגן שמאלי, ועם קבוצה שלמה שלא קיימה מחנה אימונים ביחד (והבדיחה ביציאה למחנה בהונגריה הסבה כנראה יותר נזק מאשר תועלת כי היא סתם ניסתה לשדר עסקים כרגיל). אסופה של שחקנים שעדיין אין ביניהם שום קשר לא יכולה לעשות יותר מזה. ותודה לטביב שנכנס עם הסטופקס לתוך הרגל של בית"ר.
לבית"ר יש אחלה שחקנים (ויהיו עוד כמה רכישות שיפתרו את הצרות בעמדת המגינים, העומק וכנראה השוער), וכל הסיפור עכשיו זה לחבר אותם ליחידה אחת. אבל הסיפור הכי משמעותי מהשבוע האחרון, עם כל הצער בהפסד הליגה הראשון, הוא שלבית"ר, מתברר, יש אחלה בעל בית, ההפך הגמור מקודמו בתפקיד. ביום שלישי בבוקר משה חוגג קם באדרנלין מטורף. זר לו היה נקלע לסביבתו היה משוכנע שבית"ר הביסה את פתח תקוה ולא להפך.
הוא העמיס על הלו"ז שלו שורה של פגישות שכולן עסקו בבית"ר ביניהן פגישות עם לה פמיליה ועם בית"ר נורדיה בנוגע להמשך השת"פ בין המועדונים. סוכני שחקנים שישבו איתו העידו שהוא בא בלב פתוח ובנפש חפצה. לכולם הוא אמר: "אני אפתח את הכיס כדי שלא יחסר כלום ונהפוך מקבוצה טובה לקבוצה מצוינת. נעשה ונשלם את מה שצריך כי מגיע לאוהדים שלנו שעשו לי צמרמורת אתמול (ביום שני במושבה; ש"א) הטוב ביותר". ואת זה, אגב, אומר בוס שהעביר ביום ראשון בבוקר תקציב של 47.5 מיליון שקל, הגדול ביותר בתולדות בית"ר פרט לימים המוטרפים של ארקדי גאידמק וההזויים של גד זאבי.
זו בשורה ענקית יותר מכל ניצחון והישג מקצועי על המגרש, כי בחמש השנים האחרונות, אף שהוביל את בית"ר למקומות יפים במבחן התוצאה, משפטים שיצאו השבוע מפיו של חוגג לעולם לא הייתם שומעים מפיו של טביב (גם אם היה לועס כמויות נכבדות של גת).
טביב נהג לעבוד עם גבולות גזרה ברורים. "אצל טביב הילד היה מצליח בלימודים עם מה שיש כי לא היתה לו ברירה, מפיק את המקסימום עד לתקרת הזכוכית. אצל חוגג יהיו לילד המורים הכי טובים והספרים הכי מתקדמים וגם שיעורים פרטיים כתגבור, עד שיצליח. מה עדיף? זו כבר שאלה פילוסופית", אמר אחד ממקורבי חוגג. גם אם וכאשר בית"ר תסיים את העונה הזאת בפלייאוף התחתון, זה עדיף בהרבה על עוד עונה במקום השלישי, רוויית מאבקים והורדות ידיים על חוזים, מכירת נכסים וסגירת ברזים ברגע שהמעיין נובע. כי אצל חוגג בתוך כמה שנים, אם לא יתייאש באמצע, זה ייגמר באליפות. אצל טביב זה היה נגמר בהתנחלות אינסופית ברביעייה הראשונה ובקרקס מדראנו 24/7.
אופטימיות זהירה
למרות ארגז הכלים המוגבל שהיה ללוזון ביום שני האחרון, הוא הצליח למצוא נקודות אור. "אני לא מספר סיפורים אבל ראיתי הרבה דברים טובים", אמר המאמן. לוזון אינו טועה אבל הוא חייב להבין את הפער בין תפיסת העולם שיש לו באשר לקבוצת כדורגל לבין החומרים שיש לו ביד שאיתם הוא אמור לאפות עוגה. במציאות שבה לוזון היה בונה קבוצה יש לא מעט שחקנים שלא היו מתקרבים אפילו לבית וגן. ערן לוי למשל, יאקוב סילבסטר, שאליו עוד נגיע בהמשך, וגם איתמר ניצן. מכיוון שאנחנו לא עוסקים בבנייה של ליגת החלומות אלא במציאות, לוזון יהיה חייב לבלוע כמה צפרדעים ולהתגמש, להבין שעם מה שיש לו (ומה שיש לו ויהיה לו זה לא רע בכלל) הוא יצטרך לנצח, כי האוהדים שהרימו אותו על הכתפיים לפני שבועיים בבית וגן לא מכירים את המונחים סבלנות והכלה. התבוסה ביום שני התקבלה בהבנה. פחות מניצחון מול חדרה ביום שני הקרוב ולאחר מכן תוצאות לא טובות מול הפועל חיפה וסכנין ואוהדי בית"ר יחפשו ראש. לחוגג יש לפחות בחודשים הקרובים חסינות דיפלומטית, אחרי שהציל את המועדון מכליה, ולא פחות חשוב מכך, גירש את טביב מהעיר. אוחנה זה אוחנה, במיוחד אחרי שהיה במשך קיץ שלם הנער ההולנדי עם האצבע בסכר. כמו תמיד (ואנחנו ממש לא מאחלים את זה ללוזון), הכול יתנקז לעבר המאמן.
ביום שני לוזון בחר שלא לפתוח עם ערן לוי וללחוץ גבוה את פתח תקוה. זה התברר כהימור כושל כי פתח תקוה בשלוש מסירות של התקפות מעבר הגיעה לשער של איתמר ניצן. העובדה שלבית"ר יש הגנה איטית (סירושטיין ובן חיים לא יכולים לספק ממד של מהירות וכחילה סופסל בגלל מתיחה בשריר), שהמגינים שלה נקלעו לכר הדשא במושבה בטעות, שאין לה אף קשר אחורי אגרסיבי ובטח לא שניים, שהקבוצה הזאת פריכה ואווירירית - את כל זה אלישע לוי, שראה כבר כמה דברים בכדורגל, ניצל בדמות משחק פשוט ושחקנים עם יכולת אישית גבוהה.
את אותו סצנריו פחות או יותר עברו בבית"ר לפני כמה שנים סלובודן דראפיץ' ושי ברדה, שפתחו את העונה בקבוצה שלוחצת גבוה ולא על שטח קטן עם קישור אחורי אוורירי ואמונה שהסלוגן שאוהדי בית"ר כל כך אוהבים "יאללה בלגן" יעשה את העבודה. הסוויץ' אחרי שבעה מחזורים לפני משחק מול מכבי תל אביב בחוץ, שלפיו יש שלושה שחקני קישור שמייצרים בלוק, שינה להם את כל העונה. לוזון יכול ללכת עם זה, או לשחק בשיטת היהלום, עם עידן ורד מאחורי החלוצים וערן לוי לצד וארן או סילבסטר. זה יהפוך את בית"ר לקבוצה שיכולה לצמצם שטחים ולהקשות על היריב. הגולים שהבקיעו שחקני פתח תקוה ביום שני (ושוב, לוזון לא יכול היה להכין את הקבוצה שלו בצורה נורמלית כשרק חמישה ימים לפני המשחק פחות או יותר הושלם הסגל שעמד לרשותו במושבה) היו גולים שרואים בנערים א'. ועדיין לוזון היה מעודד, וזה לא בגלל שהוא מנותק. המשחק הזה היה אמור להיגמר משהו כמו תיקו 2, כי במחצית הראשונה פתח תקוה באמת בקושי הגיעה לשער (חמש בעיטות, ארבעה שערים, נתון מדהים גם בכדורסל), וצריך להחמיא ללוזון שבחר ליזום וללחוץ ולנסות להיות דומיננטי במקום לשחק כדורגל מכוער והגנתי מאחורי הכדור. היה כאן מסר ברור לשחקנים שלו שגם אחרי ארבעה ימים ביחד, האג'נדה של בית"ר היא של קבוצה שמתנפלת ומכתיבה קצב. מכורח הנסיבות, ביום שני זה נגמר בסטירה מצלצלת לפחות במה שנרשם על לוח התוצאות. ברמה של עונה שלמה, לוזון הרוויח מסר שלפיו אנחנו פאקינג בית"ר ירושלים ולמרות שיש לנו את כל הסיבות שבעולם אנחנו לא מגיעים לשום מקום ובשום סיטואציה עם רגשי נחיתות. סיכום יותר פשוט של יום שני יכול להיות בן שתי מילים בלבד: מנור סולומון.
"הילד הזה פירק אותנו לבד כי אם הוא לא משחק אנחנו לא מפסידים את המשחק", אמר גורם בבית"ר, מה שמלמד אולי כמה מוכשר הנער.
לוזון עבר השבוע על דיסקים של שחקנים ותר אחרי מגן שמאלי זר. אופיר דוידזאדה דורש סכומים גבוהים מדי כרגע ויגיע רק אם יפחית בדרישות. בית"ר תחסר ביום שני הקרוב מול חדרה בטדי את אריק סאבו, שנמצא עם הנבחרת. 13 אלף צופים צפויים להגיע למשחק הזה.
לגבי השאלה איך הופכים בפרק זמן מינימלי ליחידה אחת, פנינו השבוע לד"ר אבי מויאל, ראש תחום ספורט ואורח חיים בריא בקריה האקדמית אונו ולשעבר מאמן הכושר של נבחרת ישראל, וקצין הכושר הראשי של צה"ל בעבר: "יש לבית"ר חומר טוב שצריך לחבר אותו עם הרבה עבודה מנטלית ויציאה למחנה אימונים סגור שבו אין טלפונים. יצירית אזור סטרילי שבו לוזון עושה להם גיבוש ממש כאילו זה גיבוש של סיירת מטכ"ל. יש מודלים של יחידות מיוחדות בצה"ל שמצליחים ליצור תלכיד בפרק זמן קצר. זה מה שלוזון צריך לעשות".
משפחה שכזאת
חוגג נפגש בשבוע שעבר עם חברי הלה־פמיליה והשיג הישג עצום עם הודעה שפרסם הארגון, שלפיה "השנה מתרכזים בלעודד, בלי גזענות ביציעים". ביום שלישי האחרון נפגש חוגג שוב עם הקומץ. אסטרטגית, ההתנהלות מולם היא של מקל וגזר, כבדהו וחשדהו. חוגג הבטיח שיזרום עם מימון תצוגות עידוד וכל בקשה שמטרתה להגביר את התפאורה בטדי על כל המשתמע מכך. בעל הבית גם הרחיק לכת והוא מקיים שיחות עם לה־פמיליה שלפיהן מוצרים של הארגון, מרצ'נדייז עם האותיות L.F שיימכרו לקהל הרחב, יתחלקו בין הארגון לבין מועדון הכדורגל של בית"ר. אבל, ויש כאן אבל גדול, בעל הבית הבהיר: "אני זורם איתכם עד הפעם הראשונה שתאכזבו אותי". רוצה לומר, אם במשחק מסוים בית"ר תיקנס בגלל התנהגות פרועה של אוהדים, הסכום שיוטל על המועדון ייגרע מתקציב העידוד של לה־פמיליה ובד בבד אוהדים ייתבעו תביעות אזרחיות אישיות בבית המשפט.
הפגישות שחוגג מנהל וינהל עם לה־פמיליה יימשכו על בסיס קבוע לפחות עד שלה־פמיליה במשחק מסוים ישברו את הכלים, אבל מרתק לראות את הבלבול שאליו הכניס חוגג את ראשי הארגון, שלא ממש יודעים איך לאכול אותו. מצד אחד, איש ימני שומר שבת שהחליט שבית"ר לא תתאמן ביום השביעי מטעמי דת, אחד שבא לנהל איתם דיאלוג ושופך על השולחן את הדברים בסימן קריאה: "נגמרו הימים שבהם נחסמה הדרך לשחקנים בגלל מוצאם". הבהרה פשוטה של "אני חבר שלכם עד שתפגעו במועדון או עד שתחליטו שאתם מנהלים את בית"ר ולא אני". ומצד שני, רוחב לב לגחמות של האוהדים בנוגע לאביזרים ובקשות להפוך את בית"ר לחגיגה.
אגב, במקביל לשיחות עם לה־פמיליה, בית"ר החלה בשיווק אגרסיבי של מינויים לעונה הבאה, כולל סרטון בהשתתפות לוזון, קלטינס ומאור בוזגלו בשוק מחנה יהודה: 'אוהד אורגינל עושה מינוי'. בשבועיים כבר נמכרו 5,000 מינויים, וחוגג גם הקצה 200 אלף שקל לשיפוץ, שהתחיל השבוע בבית וגן בחדרי ההלבשה ובהמשך ישופץ גם המתחם עצמו.
הלו יאקוב
"אני לא מאמין שהוא לא פותח איתי בהרכב". זה מה שאמר יאקוב סילבסטר כשהתבשר שלוזון מעדיף על פניו ב־11 את אנתוני וארן. כשלוזון מדבר על סילבסטר בשיחות סגורות נוצר הרושם שהוא בונה עליו ולא מתכוון לוותר על הסלובקי ושלמספר 7 של בית"ר יש ויהיה עוד מה לתרום. המשחק בפתח תקוה זו החלטה נקודתית בלי שום עכבות. הבעיה היא שסילבסטר בטוח שלוזון לא ממש מחזיק ממנו, שהספסול במושבה היה סוג של אור אדום לגבי המשך הדרך. כרגע גם סילבסטר וגם הסוכן שלו עו"ד שחר גרינברג פסיביים. "צריך לראות לאן הרוח נושבת ואז לעשות חושבים. למהר ולהסיק מסקנות אחרי משחק אחד זה לא רציני", מסביר עו"ד גרינברג. ועדיין, סילבסטר מפזר בשיחות סגורות כי אם במשחק הקרוב מול חדרה הוא ירגיש שוב שלא בונים עליו הוא ימהר לשיחה עם לוזון ועם אלי אוחנה, ינסה להסביר להם שאם הם רואים בו כינור שני או שלישי שיאפשרו לו למצוא קבוצה אחרת לפני תום מועד ההעברות באמצע ספטמבר.
אגב, מי שעשה סבב טלפונים ביום שני בלילה במהלך המשחק של בית"ר הוא אלי טביב, שצפה במשחק והעביר ביקורת מרומזת באוזני חבריו על ההחלטה שלא לפתוח עם סילבסטר. כנראה קשה להיפטר מהרגלים ישנים וגם כשעוזבים האצבע באוטומט על הטלפון הנייד.
הגברת הראשונה
התחלנו עם חוגג ונסיים עם חוגג, אבל הפעם עם אשתו ענבל. היא מעניינת כי להיות בת הזוג של בעלי בית"ר ירושלים מעניין כשלעצמו, בטח כשהבעלים הקודם של בית"ר זכה ללחץ בלתי פוסק מאשתו שיעזוב את עולם הכדורגל. היא אשת חינוך, היתה בת הזוג של משה ואחרי פרידה קצרה חזרה לזרועותיו. ביום שני האחרון היתה הגברת הראשונה אמורה להגיע למושבה אבל בגלל שלזוג תינוקת היא נשארה בבית. ביום שני היא צפויה להגיע לטדי, ועל ההחלטה של בעלה לרכוש את בית"ר אמרה: "איחלתי לו בהצלחה. אני תומכת בכל מהלך שבעלי עושה, ואני מקווה שכולם ייהנו ותהיה לכולם שנה עם הרבה שמחה".
בנוגע לאפשרות שכמו קודמיו בתפקיד חוגג והיציעים ייקלעו למשבר, אמרה ענבל חוגג: "אנחנו נתמודד עם כל קושי ועם כל מכשול וננסה לעבור אותו בהצלחה". אינשאללה.
