לפני חודש וחצי, בישיבת הנהלה של בית"ר נורדיה, הנוכחים במקום שידרו ייאוש והרמת ידיים. פער דו־ספרתי מהמקום שמוביל למבחנים, קבוצה שלא מצליחה לנצח ברצף והבנה מפוכחת שליגה ב' קרובה מתמיד. או אז לקח את רשות הדיבור האיש החזק בנורדיה, מומי דהן, והבהיר לנוכחים שהכל ממשיך להתנהל כרגיל. "אנחנו לא משחררים שחקנים ולא מפרקים את העסק אלא ממשיכים לשחק ולהתנהל עד שייגמר לנו הסיכוי התיאורטי", אמר.
"תארו לכם שקבוצות יתפרקו או יאבדו נקודות בסיטונות ואנחנו במקום להיות שם ולנצל את ההזדמנות נכה על חטא. יש לנו מאות ילדים שצריך להטמיע בהם שבנורדיה מתנהגים כספורטאים עד הסוף". ספק רב אם דהן שיער בנפשו ששלושה נצחונות רצופים, כולל ניצחון מרשים בשידור ישיר מול מכבי יפו, יהיו השלל של הקבוצה שלו שסירבה להרים ידיים, עד שביום שישי האחרון, אחרי שהוליכה 0:2 במחצית על קבוצת הכוכבים של שמשון כפר קאסם, נכנעה לה 3:2 וירדה רשמית לליגה ב'.
"ירידת ליגה זה לא אירוע פתאומי כמו התקף לב או אירוע מוחי", אומר דהן, שחשוב להדגיש ש: "אני לא הבוס בנורדיה אלא חלק מצוות שכולל וועד מנהל, אוהדים ומתנדבים רבים".
"תרצה או לא, ירידת ליגה זה משהו שמחלחל אצלך לאורך זמן, ותמיד הטפטוף הזה מזכיר לך שזה מוחשי ועל הפרק. אתה יודע שיש סיכוי תיאורטי שהוא נמוך ומחובר חזק לקרקע המציאות. אתה מקווה לנס, מייחל שיקרה הבלתי אפשרי, אבל בסוף המציאות חזקה מכל. רצינו להיות שם עד הסוף, להישאר בחיים, קיווינו לנס ספורטיבי, אבל זה לא קרה ועכשיו ממשיכים הלאה".
דהן אינו מרבה להתבטא. הוא נהנה לעבוד קשה מאחורי הקלעים. אבל אם יש משהו שחשוב לו להעביר בכתבה הזאת זה שנורדיה לא הולכת לשום מקום. "אנחנו ממשיכים בכל הכוח והמרץ ואף אחד לא מוותר על כלום או עוצר הכל. נמשיך לפתח את המועדון מלמעלה עד למטה ולהיות הישגיים, בתקווה שהביקור שלנו בליגה ב' יהיה קצר".
יש בכלל יתרונות בירידת ליגה של מועדון? "אף אחד כמובן לא רצה לרדת ליגה, אבל ליגה ב' תיתן לנו אתנחתא ואוויר בקטע של הכסף, כי זו מציאות אחרת לגמרי מאשר בליגה א'. אנחנו עוד צריכים ליישר קו ולהתאושש מהעונה ההיא שהיו לנו יומרות לעלות לליגה הלאומית. היתרון הכי משמעותי בירידה הזו הוא רגיעה ויציבות לכל המערכת".
ממשיכים לרוץ
לא הרבה יודעים, אבל בצל הדשדוש המקצועי של קבוצת הבוגרים, נורדיה, שיש רבים שחשבו או קיוו שהיא גימיק, מתנהלת לתפארת. מדובר במועדון שתמצאו בו 450 ילדים מכל המגזרים וגוני הקשת, מקום שמטיף לסובלנות, לספורטיביות, כזה שחינוך וערכים הם בראש סדר העדיפויות שלו ורק לאחר מכן מגיעים הנצחונות והשפיץ של הנעל. "השנה, החל מהקיץ, תהיה תשומת לב והשקעה יותר גדולה במחלקות הנוער והילדים ובתחום הקהילה. באופן טבעי יהיה עלינו לחץ פיננסי יותר קטן כי התקציבים של ליגה ב' קטנים משמעותית מאלה של ליגה א'. אנחנו נשקיע בתוכניות לימוד, מפגשים ערכיים ותוכנית עבודה סדורה, שתיתן לילדים כלים מעבר לשעות מגרש וכדור. יש היום 450 ילדים שלובשים את החולצה של נורדיה, ואנחנו נמשיך להגדיל ולשדרג את זה. לצערי, אין בירושלים תשתיות ומגרשים כדי לפתח את הילדים, אבל זה לא מכשול שימנע מאיתנו לגדול ואנחנו נעשה את זה. אגב, זה לא סותר את העובדה שמגיעה מילה טובה ותודה לאיציק קורנפיין ואלישע פלג שעזרו לנו לאורך כל העונה לקיים את נורדיה".
אם נחזור לרגע לקבוצה הבוגרת. יש דברים שהייתם עושים אחרת? "חוכמה בדיעבד זו חוכמה קטנה מאוד. ברור שהיינו עושים דברים אחרת כי היום אנחנו יודעים מהו מבחן התוצאה. אבל צריך לזכור שכל ההחלטות שקיבלנו היו באותו רגע נתון ההחלטות הטובות ביותר בהתאם לנסיבות ולמציאות. בחרנו להתחיל עם מאמן חסר ניסיון ועם סגל צעיר וקיווינו שזה יצליח בגלל שלא היתה לנו אפשרות אחרת, למרות שהיה מדובר באילוץ ולא בבחירה אידיאלית. אני יכול להעריך בזהירות שאם המאמן גדי כרמלי היה מתחיל איתנו את העונה היינו נשארים בליגה, אבל צריך לומר בהגינות שזה לא היה אפשרי.
"עברנו שנתיים שהם סיוט בגזרה הכספית. לגייס כספים במציאות של קורונה וחוסר ודאות של כל כך הרבה אנשי עסקים זו קריעת ים סוף. במציאות הכלכלית של השנתיים האחרונות אתה לא יכול להגיד לאנשי עסקים 'תתמכו בנו'. נאלצנו להתחיל עם המינימום, ניסינו לשפר עמדות, אבל זה לא הצליח. דווקא בגלל המציאות הכלכלית הנוראית, זו הזדמנות להודות לאנשים שהושיטו לנו את היד עם כל הקושי, אם זה בנק ירושלים, 'גשם יזמות', אורטל תיירות ונופש, קרן ירושלים, קבוצת סולר ישיר, חברת מימוני'ס, הבורגרס בר, ג'י.טי.איי בסט טסט, סובארו ואומנות המיזוג, שהם שותפים שלנו לדרך".
ירידה לצורך עלייה
בחודש אוקטובר, ביקר בישראל, נשיא פיפ"א, ג'יאני אינפנטינו. במהלך הביקור שלו במוזיאון הסובלנות, נוצר קשר עם דהן והוחלט שבשיתוף עם מוזיאון הסבלנות יתקיימו בישראל סדנאות סובלנות לכל מועדון כדורגל בעולם שמעוניין להיות 'נאמן סובלנות' של פיפ"א וסדנה בישראל תיתן לו את החותמת לכך. המיזם הזה הוא גם בשיתוף אופ"א ובנורדיה נמצאים בקשר רצוף עם הגורמים הרלוונטים עם נציגי בציריך שוויץ.
דהן, שהיה חלק ממקימי נורדיה שחרטה על דגלה 'סובלנות' אחרי מאורעות הצ'צנים בבית וגן ב־2013, תמיד יהיה מזוהה עם האחות הגדולה והבכירה של נורדיה, בית"ר ירושלים. שנים הוא היה נותן חסות למועדון, תמיד סייע לו כספית, אבל הרבה מעבר לכך, ילד אשקלוני שלא פספס משחק בימק"א או בכל אצטדיון אחר בארץ. דהן הוא כנראה מהבודדים בקרב אוהדי בית"ר שמחזיק ברשותו ארסנל מרשים ונדיר של מותגים היסטוריים של בית"ר, החל מספרים, דרך תמונות ועד פריטים שרק מוזיאון רשמי, לכשיוקם ביום מן הימים, יוכל להתחרות בו. וזה אינו כולל הקרנת סרט תיעודי נדיר על קבוצת הגביע של בית"ר ב־1979, שדהן הקרין לפני מספר שנים באחד מבתי הקולנוע בעיר בכיכובו של נשיא המדינה לשעבר והפטרון המיתולוגי של בית"ר ראובן ריבלין.
"קשה לי לדבר על בית"ר ובטח על עתידה, כי הכל שם לוט בערפל ואתה לא יכול לנתח משהו כשאף אחד לא יודע מה יילד יום. אני חושב שזו גזירת גורל שלא תשתנה והמועדון הזה יעבור בכל פעם מחדש לידיים של בעל בית קפריזי כזה או אחר, או לחלופין יגיע למקומות של פירוק, בתי משפט וחדלות פירעון".
אז מה הפתרון? "הפתרון היחיד של בית"ר ירושלים הוא קבוצת אנשי עסקים ירושלמים שבית"ר זורמת להם בדם, שהם דוברים את השפה, מכירים את המטריה ואת המנטליות ואת הרוח הבית"רית, לא כקלישאה אלא כהווייתה. עד אז, לצערי ולצערם של רבים, לא יקרה עם המועדון הזה כלום".
שלשום, יום רביעי, אחרי סגירת הגיליון, פגשה נורדיה את הפועל מרמורק. זה היה משחק לפרוטוקול בלבד, אבל מועדון האוהדים הצהוב התייחס למפגש הזה בשיא הרצינות גם בשביל לשמור על הספורטיביות, אבל גם להיות רלוונטיים אם קבוצות שמקדימות אותה בטבלה יתפרקו ויסללו לה את הדרך להישארות בליגה א'. "ירדנו בכבוד ואנחנו נחזור בגדול", מסכם דהן.
