את כמות האנשים שיודעים מה עובר בראשו של בעלי בית"ר משה חוגג, ובעיקר איזו החלטה יקבל בנוגע למועדון הכדורגל, אפשר לספור על אצבעות כף יד אחת. חוגג אינו שומר את הקלפים קרוב לחזה כדי להוציא לאוהדי בית"ר למודי הסבל ולאנשי המועדון המותשים מהעונה הזאת את הנשמה. הוא פשוט מחכה וימשיך לחכות, עד הרגע שבו יתברר לו סופית שאין למועדון רוכש שיגאל את בית"ר, ולא פחות מכך את חוגג עצמו, מייסורים.
לפני עשרה ימים, פנה איש עסקים ישראלי אמיד מאד, לעו"ד יצחק יונגר והציע לרכוש את בית"ר, תמורת כ־20 מיליוני שקלים. עו"ד יונגר השוהה בחו"ל לא חזר אליו. איש העסקים הרים גבה, נוכח העובדה שלא קיבל שום משוב, אבל מקווה שהדברים ישתנו בימים הקרובים. בינתיים בכל מקרה, בניסיון לפשט לכם את הדברים, ננסה, עד כמה שאפשר, לעשות סדר במה שצפוי לקרות בבית וגן בהנחה שלא יימצא הרוכש שיוציא את בית"ר לעידן חדש.
ראשית, חוגג פוסל מכל וכל את האפשרות שבמשמרת שלו בית"ר תבקש מבית המשפט להכריז על פירוק ועל חדלות פירעון. הסיבות לכך מגוונות. ראשית, חוגג יפסיד בחותמת אחת של בית משפט מחוזי את כל מה שהשקיע (120 מיליון שקל) ואת כל מה שאפשר להשיג במקרה של מכירת המועדון. שנית, כבר הזכרנו בעבר את המשמעות שיש לעובדה שיש ברשותו של חוגג נכס קהילתי וחברתי אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום בעוון הונאה, הלבנת הון ושאר הסעיפים שבהם הוא כרגע לפחות בגדר חשוד.
שלישית, חוגג לא מעוניין שיירשם על שמו שהוא פירק את בית"ר. זה בטח לא יהיה אסון מבחינתו אם זה יקרה בסופו של דבר, אבל מבחינתו, אם אפשר להימנע ממהלך כזה של פירוק, זה עדיף.
× × ×
בתוכניות המגירה של חוגג יש מתווה ברור לאיך הוא רוצה שהמועדון תחתיו יתנהל, ואלה לא באמת בשורות טובות בלשון המעטה. ראשית, חוגג ינסה להוציא מכיסו את המינימום האפשרי כדי שבית"ר תוכל להיות חלק מליגת העל בעונה הבאה. לצד הכספים שחולטו/הוקפאו/ועוקלו על ידי המדינה, על פי אנשי שלומו, יש לו אפשרות להזרים בין 10 ל־12 מיליון שקל כדי שבית"ר תפתח את העונה הבאה. כאן, חשוב לציין, יש חשיבות מכרעת לאסרטיביות של הבקרה התקציבית ושל ההתאחדות לכדורגל. כאג'נדה שנועדה לאפשר אורך נשימה לקבוצות, הבקרה וההתאחדות לא מתקטטנות על קוצו של יו"ד ומאפשרות חבל ארוך למי שהוא בעלים פרטיים. אלא שעם חוגג המצב יהיה שונה לגמרי, גם בגלל שהוא כבר הוכיח שהערבויות שלו הן לא הדבר הכי יציב בעולם, ובעיקר משום שככל הנראה כתב אישום מרחף מעל ראשו והוא כבר ניסה בעבר להזרים כסף באמצעות הלוואות ושיעבוד נכסים (זוכרים את סיפור זרגרי, שועה וג'קי בן זקן?). רו"ח סיגלית סייג, יו"ר ההתאחדות אורן חסון וארז כלפון יו"ר המינהלת לא יעשו לחוגג חיים קלים אלא אם כן ישתכנעו שהתקווה היחידה של בית"ר היא לזרום אם מה שיש לחוגג להציע. על הפרק: גיוס הלוואה מחבריו בעלי ההון, הקדמת הכסף מזכויות שידור וכרטיסים ושאר ירקות שדוחים את הקץ של המועדון, שצריך לסגור גירעון של 25 מיליון שקל לפחות בשליש (8 מיליוני שקלים).
בהנחה שיצלח את המשוכה הזאת, שהיא חשובה, חוגג יעשה הכל כדי להשאיר את יוסי אבוקסיס. מבחינתו, הוא אחראי בלעדי לליהוק ולהחזרה של אבוקסיס לבית וגן, וזה בהחלט ההישג הכי גדול שלו כבעלים מאז שנחת כאן באוגוסט 2018. חוגג ישלם, וכסף טוב, כולל בקשה לסיוע מברק אברמוב כדי שאבוקסיס יישאר כאן, כי המאמן הוא הערך המוסף שיש לבית"ר להציע ביחס ליריבותיה בעונת המשחקים הבאה. קשה לדעת איזה סגל יהיה לבית"ר תחת חוגג, אבל הכיוון הוא שכל מי שיחזיק בהצעה מקבוצה אחרת יקבל את ברכת הדרך וכל מי שתוגש עליו הצעת רכישה (שועה, זרגרי) יקבל שחרור.
השאלה הגדולה היא האם אבוקסיס יסכים לעבוד בקבוצה שארגז הכלים שלה (כלומר הסגל) כמעט ריק, שהקהל מסרב לתמוך בה בגלל הנוכחות של חוגג וכל האנרגיות במועדון הן שליליות בלי שום גורם שינסה להיות גורם מאזן?
אפרופו קהל: אוהדי בית"ר כבר מתכננים חרם מינויים והפגנות מול ביתם של חוגג, אורן חסון, ארז כלפון ויו"ר הבקרה סיגלית סייג. הכל כדי שחוגג יבין שעדיף לו ללכת הביתה.
כאן אנחנו נכנסים לסוגיית אלי אוחנה, עניין סופר משמעותי בעתידה של בית"ר. אוחנה מסיים חוזה בתוך חודש מהיום. חוגג אינו מציע לו את המשך ההתקשרות, בטענה, בשיחות סגורות, שלפיה הוא לא רוצה להשאיר ירושות ועובדות בשטח לרוכש המיועד של בית"ר. האמת המרה היא שחוגג לא מעוניין באוחנה משלל סיבות שדווקא מעידות באופן חיובי על יו"ר בית"ר ופחות מכך על בעל המאה. מבחינתו של חוגג, הקשר החם של אוחנה עם אלי טביב הוא בלתי מתקבל על הדעת. כך גם הנסיונות הבלתי פוסקים של אוחנה להניא את חוגג בכמה צמתים העונה ממהלכים שפגעו בבית"ר, כמו למשל הפרסומים בדבר שמעון מלול, הכעס של היו"ר על כך שמהלך אבוקסיס נרקם מאחורי גבו, הניסיון לבצע כאן שחרור המוני בינואר ועוד. המשוואה פשוטה: אם חוגג נשאר, אוחנה כנראה לא. אלא אם כן יהיה מי שילחש באוזנו של חוגג שבמציאות הבלתי אפשרית שבית"ר הולכת אליה אוחנה הוא חומת מגן ורשת ביטחון בכלל לא רעה עבור בעל הבית. אגב, במקרה כזה בכלל לא בטוח שאוחנה ירצה להישאר. השורה התחתונה: רק התפתחות דרמטית תשאיר את אוחנה בבית"ר תחת חוגג. ולכו תדעו מי ינווט את הספינה הזו בהיעדרו של אוחנה כשגם אין כסף לשלם לתחליף שלו כמו שאין כסף לשלם את המשכורות בחודש הבא.
× × ×
חוגג אינו מבין איך ייתכן שתג המחיר שלו על בית"ר, שעומד על פי מקורביו על 4 מיליוני דולרים בלבד (וזו טענה שמעולם לא עמדה במבחן המציאות) אינו הופך אותה לאטרקטיבית לרכישה. אם תשאלו אותו הוא יגיד לכם שכל בעל בית פוטנציאלי נבהל לא מהסכומים אלא מהמעורבות 'ההרסנית' (כך על פי מקורביו של חוגג) של ארגון האוהדים הקיצוני 'לה פמיליה'. "יש גם קבוצות אחרות בליגה, שבאות לאותם אנשי עסקים שמתעניינים בבית"ר ואומרות להם: 'בשביל לכם הבלגן הזה? בואו תקנו אותנו' ומיירטות את העיסקה", אומרים בצד של חוגג. "אנשים אמידים רואים שחוגג שם פה 120 מיליון שקל וקיבל רק קללות, נאצות ובלגן, אז הם חוששים להתקרב". והנה, עובדה, רק לפני עשרה ימים כאמור היתה התעניינות אמיתית במועדון.
ההגינות מחייבת לומר שגם אם 'לה פמיליה' הם גורם שלילי ומאיים על בעלי הון פוטנציאליים, הם לא הסיבה היחידה והבלעדית לכך שבית"ר היא מתכון בדוק לצרות. יש כאן שלל סיבות מגוונות, החל בנסיון העבר של כל בעלי הבית שסיימו את דרכם כאן עם הזנב בין הרגליים, ולא פחות מכך חשש מהותי להתקרב לכל דבר שחוגג קשור אליו. לכו תדעו אם ואילו תביעות עתידיות יהיו נגד בעל הבית ואוטומטית יהיו קשורות לבית"ר.
הפוטנציאל הכלכלי של בית"ר הוא אדיר, אבל הפוטנציאל של המועדון לנפיצות וחורבן גדול לא פחות. ביחס שבין סיכוי לבין סיכון, ההימור כאן, כמו בקזינו, הוא לאין שיעור לטובתו של הדילר. הבעיה היא שלא מדובר כאן בכסף אלא הרבה יותר ברולטה רוסית. עו"ד יונגר חייב לחזור בדחיפות לאיש העסקים הישראלי כי אולי יש כאן בשורה של ממש.
