30 נקודות מתוך 60 אפשריות, שהן חמישים אחוזי הצלחה - על פניו, המאזן הזה של סמי מלכה כמאמן קבוצת הנוער של בית"ר היה אמור להספיק להישרדות בלי יותר מדי דפיקות לב. מלכה לאימון קבוצת הנוער במחזור ה־15 כשלבית"ר 13 נקודות - ואם היה פותח את העונה מאזן כמו שהשיג, היה אמור להספיק אפילו לשיפולי הצמרת. אלא שבטרלול שאחז השנה את ליגת העל לנוער, המאזן הזה הספיק רק למשחק נוקאאוט מול גדנ"ע תל אביב במסגרת המבחנים על הזכות לשחק בעונה הבאה בליגת העל, משחק שאותו צלחו הצהובים־שחורים בצורה מרשימה עם 0:3 חלק, שהשאיר את הג'וניורים בליגת העל עונה נוספת.
לעלות כיתה
מלכה, בכלל החל את העונה כמנהל החטיבה הצעירה, אבל הוזעק (בפעם הרביעית בשנותיו בבית וגן) כדי להציל את הנוער מירידה אחרי שיוסי מזרחי הבין שבמקום המאמן המתפטר אסי אלימלך שנכשל כאן בענק, קבוצת הנוער זקוקה למאמן מנוסה עם די.אן.איי בית"רי. מלכה היה הבחירה הטבעית.
"כשהגעתי לקבוצת הנוער, מצאתי סגל חסר ביטחון, חדר הלבשה לא מגובש וארבעה שחקנים משמעותיים שעזבו בגלל שלא קיבלו דקות משחק מהמאמן הקודם. הייתי צריך לדעת לאלתר, להעלות את הביטחון ולייצר יחידה אחת. זה הצריך המון שיחות אישיות, התכתבויות אישיות בוואטסאפ, אסיפות ואימון של חלקי הקבוצה, אם זה אימון להגנה, אימון לקישור ואימון לחלק הקדמי, ולאט לאט הקבוצה התחילה להתייצב".
אם התחלת כמנהל החטיבה הצעירה, למה לקחת את הסיכון? "ברגע שיוסי מזרחי פנה אליי, אז כאיש מערכת, שחקן עבר ואחד שעבר הרבה דברים, לא יכולתי לסרב. בחטיבה הצעירה דווקא הצלחנו לייצר הרבה תוכן. עשינו אסיפות הורים, עם כללים, ערכים של המועדון וניסיון לנטרל רעשים מצד ההורים כדי שלילדים ולמאמנים יהיה שקט. עברתי אימון אימון בכל אחת מהקבוצות, וראינו שינוי בהתקדמות השחקנים וגם ביחס של ההורים. המעבר לנוער היה כורח המציאות ומשימה, כמו שיוסי אמר כשהוא לקח את הבוגרים כדי להציל את הבית הבוער. ידעתי לקראת מה אני הולך. למרות שלא אני בניתי את הקבוצה, האמנתי בשחקנים, והקטע המנטלי היה מאוד חשוב. עבדנו קשה, עם שיטת משחק מובנית של 5-3-2 ו־4-4-2 יהלום, הכל כמובן בחזית אחת עם יוסי מזרחי. עשינו שמונה נצחונות, צברנו נקודות, אבל בליגה של 18 קבוצות עם 4 יורדות ואחת שהולכת למבחנים, זה לא פשוט. לא יכול להיות שעם מאזן כמו שלנו עם 40 נקודות ומאזן שערים חיובי ניפול למבחנים. נקודת המפתח היתה ההפסד 5:0 למכבי חיפה, שפגע בנו בהיבט של יחס השערים, הנקודות והעניין המנטלי. במציאות אחרת הייתי שמח לבנות את הסגל, לעבוד עם צוות ומאמן כושר קבוע ומאמן מנטלי ופיזיותרפיסט במשרה מלאה ולא פעמיים בשבוע. לא היו לנו תקציבים, אבל כמי שגדלו במועדון, אם זה אני ויוסי ואלי אוחנה כראש המערכת, ידענו שמדובר במשימה חשובה מאוד".
מאני טיים
כל הקלפים הסתדרו נגד בית"ר בשבת של לפני שבועיים. תיקו בבאר שבע, היה מספיק לצהובים שחורים להישאר בלי מבחנים. במקביל נערכו משחקים שבהם היתה צריכה בית"ר שחדרה לא תנצח את קרית שמונה או שסכנין תפסיד לכפר סבא. בפועל, חדרה וסכנין ניצחו והצהובים שחורים הפסידו לבאר שבעים משער מקרי.
בוא נחזור ליום חמישי שעבר: משחק על כל הקופה מול גדנ"ע, בידיעה שהפסד ואתם יורדים ליגה. "אחרי ההפסד להפועל באר שבע בשבת (1:0), כשכל התחתית ניצחה, אני ויוסי מזרחי שינסנו מותניים בשבוע אימונים שחשוב לשדר בו רוגע ולהיות מפוקסים. זה לא גמר גביע שאתה מקסימום מפסיד תואר אלא ירידת ליגה עם בית"ר, שזה כתם לנו כמאמנים וגם לשחקנים. זה לחץ עצום כי אתה תלוי באיך יבואו השחקנים מנטלית ל־90 דקות גורליות כאלה. לשמחתי, השחקנים התעלו, נלחמו על כל מטר במגרש ושיחקו אותה. אחרי הגול הראשון ההוראה היתה לחפש את הגול השני והשלישי. כדורגלן נמדד ברגעי האמת, ואני שמח שהם עברו את מבחן הבגרות הזה. הניסיון של יוסי ושלי נתן לשחקנים את כל הכלים כדי לעשות את העבודה, ועובדה ששחקנים מובילים כמו רוי דוגה, עדי יונה, השוער קים זיבת והזר אינזאגי עשו עבודה טובה. עשיתי שיעורי בית על גדנ"ע, שלחנו איש צוות שיראה את המשחק שלהם, עשינו וידיאו, וביטלנו אותם למרות שהם קבוצה טובה".
כשכמה דקות קודם לכן, באותו אצטדיון, נערים ב' מפסידים להפועל חיפה 3:1 ויורדים ליגה. "אחת הבעיות הקשות של המחלקה זה שנערים ב' ירדו ליגה. המאמן חיים בן דוד לקח אותם בחודש האחרון ועשה את המקסימום, ואני רוצה לחזק ולעודד אותו, כי הוא לא היה יכול להציל את הקבוצה ואסור לבוא אליו בטענות. הירידה הזו היא בשום פנים ואופן לא תיק של בנדה שהוא אחד ממאמני העתיד בבית וגן.
אני יוסי ובנדה ידענו כבר במהלך העונה שהקבוצה לא תשרוד, וכששמענו שהם הפסידו 3:1, אמרתי לשחקנים שלי בחדר ההלבשה שחשוב שננצח את גדנ"ע וניתן ליוסי מזרחי נחת וקצת שמחה, כי ראיתי את יוסי שבור מהירידה של נערים ב', ודרשתי מהשחקנים שישחקו גם בשבילו".
ספר קצת על הדינמיקה בינך לבין יוסי מזרחי. "יש לפעמים חילוקי דעות בינינו, אבל הם לשם שמיים ואך ורק לטובת הקבוצה. יוסי הוא המנהל המקצועי ואני מקשיב לו, אבל מעבר לזה מדובר בגאון כדורגל, אחד שעשה הכל במקצוע, זכה בתארים ועשה קריירה מפוארת כשחקן וכמאמן, אז זו זכות להיות לצידו. יש בינינו תיאום ושפה משותפת, ואני שמח ללמוד מהידע ומהניסיון שלו".
דור העתיד
מלכה שייך לדור של 'תינוקות רדלר ודוידוף', אותם שחקנים שעלו לבוגרים בין 1978 ל־1980 תחת מאמן הנוער דוד דוידוף ומאמן הבוגרים אריה רדלר, והפכו את בית"ר לאימפריה. רשימה חלקית: מלכה, אבי כהן, אודי אשש, משה בן הרוש וכמובן אלי אוחנה. תמוה אם כן איך כבר כמה שנים טובות המחלקה לא מייצרת שחקנים שיובילו את הקבוצה הבוגרת. "להיות כדורגלן זה לא פשוט", מסביר מלכה. "צריך לעבוד קשה, להתאמן, לעבוד מנטלית, ויש היום בנוער כמה שחקנים שיכולים להשתלב בבוגרים ולהוות בסיס טוב לכמה שנים, אבל בשביל זה מאמני הבוגרים צריכים לתת אמון, וצריך גם מזל כמובן. גידלנו פה את דוד קלטינס, אלי דסה, אבי ריקן ועוד שחקנים שעשו יופי של קריירה כי הם קיבלו הזדמנות, והמטרה צריכה להיות לתת לשחקנים האלה את הצ'אנס. בית"ר זו הקבוצה של המדינה, ולא מתקבל על הדעת שקבוצת הנוער, שהיא חלון הראווה, תיאבק בתחתית".
איך תיראה קבוצת הנוער בעונה הבאה? "החשיבה היא לבצע חיזוק של שניים-שלושה שחקנים. יחד עם כמה שחקנים מוכשרים מנערים א' ושלד שנשאר לעונה שנייה אפשר לעשות דברים יפים. אם ייתנו לי את הצוות שאני רוצה ואת האפשרות לבנות את הסגל כראות עיניי, אז אולי אשאר כמאמן נוער. בסוף אני איש מערכת אבל אני יכול לתרום המון גם בחטיבה הצעירה ובקידום הילדים בכל המחלקה, כולל רכש מבחוץ שישדרג את המחלקה".
מלכה ביקש להוסיף: "אני רוצה להודות על התמיכה והעזרה של מיכל בן עמי מנהלת המחלקה לצביקה נחום מנהל הקבוצה לעוזר המאמן תומר מסיקה למאמן השוערים עוז אילוז לאנליסט עידן ולפיזיותרפיסט פול".
