הפועל (וכמוה גם מכבי תל אביב, אבל זה פחות מענייננו) שילמה ביום חמישי שעבר על חטא היוהרה ונבעטה עם יתרון הביתיות שלה על ידי הפועל חולון לסיום עונה טראגי במיוחד, כשבדפי ההיסטוריה יירשם שהמועדון האדום מסיים את 2022-2021 בידיים ריקות. היוהרה הזאת באה לידי ביטוי בכמה החלטות מוטעות שהתקבלו משום שבארנה רוצים להיות מועדון סגור ואקסקלוסיבי כשהכל מסביב זועק לחזור לבסיס. נתחיל בעמדת המאמן: גיא גודס פלירטט עם הפועל בקיץ החולף בעזרת אינספור מקורבים.
הוא היה נחוש לסיים את הפרק בראשון לציון ולהגיע למועדון גדול באמת שקורא תיגר על כל התארים. בהפועל גמגמו, התלבטו, ולגודס נמאס בשלב מסוים והוא חתם בראשון לציון. במקומו הונחת כאן אורן עמיאל, מאמן טוב ויסודי, אבל חסר כל רזומה בליגה המקומית, עובדה שהתבררה בדיעבד כמשגה חמור.
גודס, נזכיר, ניצח את הפועל בארבעה מחמישה קרבות הנוקאאוט, אבל מאמן הנבחרת הוא לא הסיפור העיקרי. זו רק המחשה לכך שמאז שעודד קטש נטש ליוון, בהפועל משחקים ב'מאמן נולד', מנסים הכל חוץ מאשר לבצר את העמדה הזאת במאמן מוכח שיש לו איקסים בחגורה. זה היה יכול להיות גודס, היה אפשר להחזיר את קטש (ולהתגבר על האגו ועל העלבון של הנטישה של המאמן ליוון) ולהחתים למשל את שרון דרוקר. הבעיה היא שהפועל כל כך סלקטיבית בבחירות שלה, עד שהיא מתפשרת על פרסונות שהמעמד הזה גדול עליהן בכמה מידות. ייאמר מייד: יותם הלפרין הוא אחד הדברים הכי טובים שקרו בארנה בעשור האחרון, והוא גם עשה עבודה מצוינת מאז שמונה למאמן. אבל מגיע הרגע שבו אין תחליף לניסיון, לדברים שנלמדו על הבשר ומטאפורית נכתבו בדם. גודס עבר כמה דברים כאלה בקריירה שלו.
גם אורן אהרוני מהרצליה, שהתחיל מלמטה, כמו גם דני פרנקו ודרוקר. הלפרין עדיין עם חלב על השפתיים. הוא הביא את הפועל למעמד חצי גמר הפלייאוף בזכות הניסיון שלו כשחקן ובזכות העובדה שהוא אישיות יוצאת מן הכלל שהמועדון זורם בדמה. אבל כשמגיעים הרגעים שבהם צריך לבנות אסטרטגיה ולהגיב למתרחש, הסיפור הזה עדיין חדש לו, כמו גם לאבי אבן ממכבי תל אביב. הלפרין היה אמור להיות פתרון זמני נהדר כי יש לו הנהלה סופר מקצועית ומנוסה וזה היה אמור להספיק. זה אכן הספיק בעונה הרגילה ובפער האיכות מול גלבוע/גליל. אבל בכל המשחקים שבהם הכסף היה מונח על הרצפה, מול פרומיטיי באירופה, הפועל תל אביב בגביע וחולון בשבוע שעבר, הלפרין והפועל הפסידו בעיקר בגלל הפיגור שיש להלפרין בפז"ם ביחס למי שעומד מולו על הקווים.
"אני צריך כמה ימים להבין מה קרה פה", סיכם הלפרין בסיום. "היו לי רגעים מאתגרים, רגעים טובים. התמודדתי עם סיטואציות שלא הכרתי. אתה לפעמים מרגיש בודד כמאמן, אבל אני הולך הביתה בראש מורם. זה היה מסע ארוך, ובסוף, במבחן התוצאה, לא הצלחנו לעמוד במטרות. לצד רגעים קשים ומאכזבים היו לנו גם רגעים טובים מאוד ויצאנו מסיטואציות לא פשוטות. אני צריך לנשום ולהירגע, להבין מה נכון ומה לא, באיזו סיטואציה אני נמצא לגבי העונה הבאה. האתגר והמסע הזה היו טובים לי ברמה האישית, עם הסיום הכואב. אני לוקח הרבה דברים טובים הלאה. גם אם אמשיך לאמן וגם אם לא, במבחן התוצאה לא הצלחנו לעמוד במטרות שהצבנו לעצמנו בתחילת העונה. אני חושב שככל שהעונה הלכה והתקדמה הצלחנו קצת לייצב את הקבוצה. לצד רגעים קשים ומאכזבים היו לנו גם רגעים טובים מאוד ויצאנו מסיטואציות לא פשוטות. כמועדון נצטרך ללמוד ממה שהיה לנו".
הלפרין ביקש לדבר גם על התמיכה של אוהדי הפועל בסיום ההפסד לחולון: "לא היה לי ספק שגם אחרי ההפסד הקהל יהיה שם בשבילנו. ככה הכרתי אותו בעשר השנים האחרונות, וראיתי אותו בסיטואציות הרבה יותר גרועות, אבל הוא נשאר אותו קהל", אמר המאמן. "הצער הכי גדול שלי הוא בשבילו. יהיה קיץ ארוך, ואני הולך הביתה בראש מורם. ספורטאי צריך לדעת להתמודד עם הפסדים".
אין להלפרין שום סיבה שלא ללכת הביתה בראש מורם, כי פעמים רבות הוא עשה העונה יש מאין. אבל בסוף במבחן התוצאה, מה שיזכרו מהעונה הזאת הוא שהפועל, מועדון שרוצה לזכות בהכל, סיים את דרכו בלי כלום. שבעונה שבה מכבי נבעטת אל מחוץ לגמר הפלייאוף ולהפועל יש יתרון ביתיות בגמר סל, במקום לעקוף את המפלצת הצהובה בסיבוב היא מחקה את דרכה בשיטת העתק-הדבק. הלפרין לא יהיה פה בעונה הבאה כמאמן אלא כמנהל מקצועי. האפשרויות של הפועל הן להחזיר את קטש, ללכת על דן שמיר או לחפש פיגורה בחו"ל של מאמן זר עם ניסיון באירופה. התשובה, למדנו, היא בגוף השאלה. עדיף שזה יהיה ישראלי. עדיף שזה יהיה מאמן שמסוגל לנווט את הספינה הענקית הזאת. הליהוקים של אדומייטיס, יונתן אלון, אורן עמיאל והפלסטר החביב בדמותו של הלפרין האהוב מיצו את עצמם. הגיע הזמן ללכת על בטוח.
בעיה בדי.אן.איי
המועדון הסגור הזה לא נגמר רק בסוגיית המאמן. הוא ממשיך גם בנוגע לליהוק הסגל. הטעות הפטאלית שבה סולימן בריימו נזרק בקיץ שעבר תוקנה מהר מאוד עם חזרתו של מספר 17 לארנה. בריימו הוא הראשון שירד מהפרקט ביום חמישי שעבר כשדמעות לא מפסיקות לזלוג מעיניו. אבל בריימו אינו היחיד שהפועל הבינה את החוסר שלו רק כשוויתרה עליו. היו צריכים להישאר פה גם אנשים כמו בר טימור או רפי מנקו, לא בהכרח בגלל איכות הכדורסל כמו הבנת הדי.אן.איי של המועדון וגודל המעמד, כששמונת אלפים איש דוחפים רק לכיוון אחד: צלחת. בשתי האליפויות שהפועל זכתה בהן היו לה נכסים כמו הלפרין השחקן, ליאור אליהו וריצ'רד האוול. לחולון יש את הטירוף והניסיון של פניני יחד עם הרזומה של גודס, להרצליה את השגעת של זופי אבדיה והאיכויות של אונואקו. בהפועל של היום אין אף אחד שאפשר להעיד עליו שהוא 'שרוט' במובן הזה של הווינריות, של הניסיון ושל היכולת להכיל את גודל המעמד.
הפועל הולכת אל הלא נודע במובן שעד שימונה מאמן קשה מאוד לדעת איזה סגל ייבנה כאן. הבשורה המשמחת היא שאחרי חוסר בהירות בנושא הבעלות, אייל חומסקי הפך השבוע לבעלים היחידי והוא ינסה לגייס כספים כדי להגדיל את התקציב. חומסקי כמו גם גיא הראל מעוניינים שיותם הלפרין ימשיך בתפקידו כמאמן.
ביום שישי הפועל ערכה פרידה מהשחקנים וכל אחד התפזר לביתו מי בארץ ומי בחו"ל. כמעט כולם דיברו על הפספוס והאכזבה של ההדחה בחצי הגמר. ייאמר לזכות הסגל של הפועל שהיה כאן חדר הלבשה טוב ובריא עם יחסים טובים ומפרגנים. בצד זה, קשה שלא להתרשם שהטעויות בקיץ שעבר הכניסו את הפועל לאוברדרפט שקשה היה לצאת ממנו. בחירת הזרים הקלוקלת, שחלקם הוחלפו, גבתה מחיר כבד גם ברמת התוצאות וגם בזמן שלקח לכל החלקים להתחבר ולהסתנכרן. הבחירה באורן עמיאל כמאמן הכניסה את כל המערכת לסחרור, והימים הראשונים של הלפרין, שהגיע כמציל הלאומי, אומנם התגלו כהברקה, אבל גם כאן לקח זמן עד שהמאמן הצליח ליצור תיאום בין חלקי הקבוצה שלו.
הפועל תיזכר מהעונה הזאת, אם בכלל, כקבוצת הגנה נהדרת בחלק גדול מהשנה. באותה נשימה צריך להזכיר שהיא לא שיחקה כדורסל גדול, 'נתקעה' בלא מעט משחקים והפסידה במאני טיים ליכולת אישית של פנטזיסט. ג'ו רגלנד קלע בשני משחקים בארנה 70 נקודות במצטבר, והוא יופיע עוד הרבה זמן בסיוטים של אנשי הפועל.
היום שאחרי
כרגיל כמעט, בהפועל לא ינסו לשמור על יציבות אלא יבצעו שידוד מערכות בבניית הסגל. היחיד שמקומו מובטח כאן הוא נועם דוברת, וגם נראה שאף אחד לא יעשה שוב את הטעות עם סולימן בריימו מהקיץ שעבר וישאירו אותו כאן. ג'יילן אדאמס, בפירוש שחקן העונה של הפועל, יקבל הצעה להמשך ההתקשרות, אבל יש לו הצעות מפתות גם מאירופה וגם מהאן.בי.איי, וספק אם הפועל יכולה להשוות אותן ולהשאיר אותו כאן. רטין אובאסוהן יחכה לזהות המאמן הבא של הפועל, כשבצד אלה שמעוניינים שימשיך יש כאלה שטוענים שהפועל צריכה לרענן את העמדה הזאת. קייזר גייטס, ג'ון אגבונו וקיי.סי. ריברס צפויים לעזוב.
איתי שגב ואדם אריאל מתנדנדים כרגע, וככל הנראה שגב ייפרד מאיתנו בעוד אריאל ימשיך לעונה נוספת בקבוצת האם שלו. הפועל תנסה להחתים ישראלי בכיר, ואל תתפלאו אם ייעשה ניסיון לעניין את תמיר בלאט ויובל זוסמן לנטוש את אלבה ברלין ולנחות כאן, אף שהסיכויים לכך אפסיים. הפועל עוקבת בעניין אחרי גבי צ'אצ'אשווילי מהפועל גליל עליון, והיא גם מוכנה לעשות הרבה כדי לשים את ידה על תומר גינת מלוולואה מטרופוליטנס.
