איציק קורנפיין, מהסמלים הגדולים ובעיקר האחרונים של בית"ר ירושלים, יחגוג החודש יום הולדת 50. קורנפיין תמיד היה זן נדיר בנוף הכדורגל הישראלי. הוא שימש כשוער מצטיין בשערה של בית"ר במשך 12 שנה, זכה עימה בשלוש אליפויות ובגביע הטוטו, ושימש גם בתור יו"ר/מנכ"ל הקבוצה לאורך שש שנים באחת התקופות הכי מורכבות שעברו על בית וגן. האישיות המיוחדת, האינטליגנציה הגבוהה, לצד ההשקעה הרבה על המגרש, קור הרוח ברגעי לחץ ומשבר, יכולות הניהול, ובעיקר יחסי האנוש המעולים שלו, הפכו אותו לחוליה נוספת בשרשרת הסמלים של המועדון הצהוב ולדמות מוערכת גם מחוץ למגרש.
קורנפיין נשוי לאתי ואב לארבעה. הוא בעל שני תארים אקדמיים שסיים בהצטיינות: תואר ראשון בניהול וכלכלה ותואר שני במינהל עסקים. בשש השנים האחרונות הוא מכהן כמנהל אגף הספורט העירוני שחולש על כלל מתקני הספורט ואירועי הספורט שמתקיימים ברחבי העיר. קורנפיין משמש גם כפרשן קבוע ב'רדיו ירושלים' בתוכנית 'בדרך למגרש' בכל יום שישי, ולאחרונה גם כפרשן בטלוויזיה ב'כאן 11' במשחקי נבחרת ישראל. אם יש מישהו שיודע מצוין לאן מועדות פניה של בית"ר זהו קורנפיין עצמו, שמהרגע שהבעלים מעליו, ארקדי גאידמק, ניתק מגע הוא נאלץ להיות הלוליין שמשאיר את המועדון בחיים.
נאמן למקור
כיוון שבין 2009 ל־2013, כשארקדי גאידמק הוריד את השאלטר, קורנפיין שימש דה־פקטו כנאמן, כלומר היה האבא והאמא שצריכים לתפעל את המועדון, אף אחד אינו יודע כמוהו מה דורש התפקיד של עו"ד יונגר ואיך זה אמור לעבוד. "קודם כל, אין שום משמעות למילה 'נאמן' כי נאמן זה מינוי של בית משפט. מה שחוגג עשה זה למנות בעל תפקיד אבל אין לזה משמעות חוקית משפטית. עו"ד יונגר יכול לבקש לעשות קיצוץ רוחבי ואף אחד לא חייב להיעתר לדרישה הזו. זה תלוי ברצון הטוב של מקבלי השכר בבית"ר. אצלי לא היה מקרה אחד של מישהו שלא קיצץ וכולם רצו לבוא ובאו לקראת המועדון. מה שיונגר כן יכול לעשות זה למכור נכסים בדיוק כמו שחוגג יכול היה לעשות כבעל בית. המהלך הזה הוא בעיקר הצהרה שלב בעל הבית שאין בכוונתו לפחות בשלב הזה, להשקיע כספים נוספים במועדון".
ועדיין, עו"ד יונגר יכול להפעיל סנקציות נגד מי שיסרב לקצץ.
"חוקית הוא יכול להפעיל סנקציות ולהגיד לשחקן למשל 'אמכור אותך/אושיב אותך על הספסל אם לא תסכים לקיצוץ'. באופן מעשי, עורך דין יונגר יהיה 'האיש הרע' כדי לקצץ, אבל בשורה התחתונה קשה לראות את זה קורה. יש כאן יותר פן הצהרתי של חוגג שאומר: 'קיללתם אותי, לא רציתם אותי, אז תסתדרו לבד'".
יש לך הסבר למה בית"ר זה המועדון היחיד שמקיא מתוכו בעלים פרטיים?
"הקבוצה מאוד תובענית בסכומי כסף שהבעלים נדרש להשקיע בה ותובענית מצד הציפיות והדרישות של הקהל והדרישות של התקשורת, ולאורך זמן מדובר בסכומים אדירים שלא כל אחד יכול לעמוד בהם, כשבמקביל לקהל אין סבלנות - הם רוצים הכל: אליפות, גביע וניצחונות והצלחות, וברגע שאין הישגים מגיעות המחאות. הבנאדם שם מאה מיליון שקל ומקללים אותו, אז ברור שיש פה כפיות טובה, כי אם חוגג או מישהו אחר היה משקיע כספונסר, לא כבעלים, חמישה מיליון שקל, היו נוהגים בו בכבוד מלכים. צריך לראות איך הקבוצה מגיבה למהלך הזה של חוגג.
"אם עו"ד יונגר יצליח לקצץ בהוצאות ויביא רוכש המהלך הצליח. לגבי העונה הזו, יש ערבויות בבקרה, יש תקציב, ואחרי שעברו שני משחקי ליגה לא צפויות בעיות אלא אם יהיה חוסר בהכנסות מול הוצאות ואז יהיה מקום לקיצוץ ולמכירת נכסים. השאלה הגדולה תהיה בעונה הבאה, כשיעשו תקציב חדש לעונה חדשה, ואז יצטרכו ערבויות חדשות של הבעלים. פה יהיה המבחן האמיתי לעל הלה ממהלך הזה".
לאן בית"ר הולכת אחרי המהלך הזה לדעתך?
"המצב בבית"ר היה מורכב כבר מספר חודשים, ועכשיו עם ההחלטה של חוגג המצב הפך מורכב הרבה יותר. בית"ר צריכה יציבות, ולצערי אני לא רואה אנשי עסקים שיכולים להשקיע הרבה כסף בכל שנה שעומדים בתור לקחת את בית"ר. בית"ר ניצבת העונה בפני אתגר גדול, גם ברמה המקצועית, ועכשיו גם ברמת הבעלים".
המלחמה עם לה פמיליה היא כל כך קשה עד שזה הכריע אותו וגרם לו לעזוב?
"כל הבעלים ויושבי הראש של בית"ר עוברים בשנים האחרונות את אותו תהליך עם לה פמיליה. בהתחלה יש הליכה משותפת ושיתוף פעולה בין הצדדים, ובמעלה הדרך מתחילה ההתפכחות ולאחר מכן המלחמה. זה קרה לארקדי גאידמק, לאלי טביב, ועכשיו לחוגג. למשה חוגג לא היתה ברירה בנוגע למלחמה הזאת, אבל כדי שהמאבק הזה יצליח צריך שתהיה קבוצה טובה מקצועית, כי ברגע שהקבוצה טובה הקהל מגיע לטדי ודוחף את הקבוצה והמשקל של לה פמיליה במשחק הופך לפחות משמעותי. כשהקהל לא בא הם הופכים להרבה יותר דומיננטיים".
המלחמה הזאת החזירה אותך למאבק שלך כיו"ר?
"כן. אבל אני יכול להגיד לך שאני לא מופתע שזה קרה. זה לא משהו שהפתיע אותי. זו היתה רק שאלה של זמן עד שהיחסים ביניהם יעלו על שרטון. באופן אישי זה כואב לי כי הטובה של בית"ר היא מעל הכל ובסופו של דבר כל הדברים האלה פוגעים במועדון. אנשים צריכים להבין שמדובר בקבוצת כדורגל שצריכה להגיע להישגים ולנצח על הדשא וכל ההתעסקות הזאת כל הזמן מול האוהדים פוגעת בקבוצה. מבחינת הכדורגל, רמת העניין סביב הקבוצה ירדה משמעותית והיום מדברים עליה בעיקר בהקשר של האוהדים. בית"ר חייבת לחזור".
מבחינה מקצועית זה גם לא נראה מעודד.
"בית"ר צריכה לצרף הרבה שחקנים בכירים יחסית כדי לצלוח את העונה הנוכחית. בקיץ עזבו אותה שחקנים דומיננטיים עם ניסיון כמו עידן ורד ואלירן עטר ולא הגיעו במקומם שחקנים בקליבר הזה. נכון, צירפו עכשיו שחקנים חדשים, כמו הבלם והחלוץ הזרים (מחיאס ובואצ'י; ש"א), אבל אנחנו עדיין לא יודעים באיזה כושר הם נמצאים ואיך הם ישתלבו. הסגל של בית"ר כיום לא ברמה גבוהה והוא לא יכול להתחרות מול הקבוצות הגדולות של הליגה. בית"ר לא נמצאת שם".
בהפועל ירושלים הדברים נראים ההפך הגמור.
"הפועל ירושלים היא תופעה מרעננת בעיר ירושלים ובכלל בליגת העל. הם מוסיפים הרבה עניין וצבע לליגה וחשוב מאוד שלעיר כמו ירושלים יש שתי נציגות בליגה הבכירה. העונה הקרובה היא עונה מאוד חשובה להפועל ירושלים, שבה היא צריכה לשרוד ולתקוע יתד בליגת העל ולהמשיך את ההתקדמות שלה ואת קידום השחקנים הצעירים שלה".
מישהו לרוץ איתו
בחודש הבא תקיים עיריית ירושלים בהפקת אגף הספורט של קורנפיין את מרתון Winner ירושלים ה־10. המרתון ייערך בתאריך 29.10.21. המרתון העשירי, שנדחה ממועדו המקורי (חודש מרץ 2020) בשל נגיף הקורונה, יהיה אירוע הספורט הגדול ביותר המתקיים בישראל בעת הזו והוא ייערך בהתאם להנחיות משרד הבריאות. מרתון Winner ירושלים כולל 6 מקצים, ובהם מרתון מלא (42.2 ק"מ); חצי מרתון (21.1 ק"מ); 10 ק"מ; 5 ק"מ; מרוץ משפחות (1.7 ק"מ) ומרוץ קהילות (800 מטר).
בוא נדבר על הכובע הנוכחי שלך כיו"ר אגף הספורט העירוני. איך מתקדמות ההכנות לקראות מרתון ירושלים הקרוב?
"מרתון ווינר ירושלים ביסס את מעמדו בעשור האחרון כאחד מאירועי הספורט הגדולים בארץ ומדובר בהחלט בהפקה גדולה ורצינית. אנחנו ממשיכים בהכנות למרתון כמתוכנן ונמצאים כל הזמן עם היד על הדופק בנוגע להנחיות שמעדכן משרד הבריאות. צריך להבין שמרתון ירושלים הוא אירוע כלל עירוני וכל האגפים בעירייה לוקחים בו חלק ושותפים לו באופן מלא. מאז מרץ 2019 לא התקיים מרתון בעיר וזה מאוד חסר כאן. המטרה שלנו היא לקיים ב־29 באוקטובר את המרתון כרגיל כמו בכל שנה, עם כל האווירה החגיגית והמיוחדת שמלווה את כל ירושלים. גם השנה אנחנו עובדים על הבאת רצי עילית מחו"ל שישתתפו במרתון, ככל הדבר יתאפשר בהתאם להנחיות משרד הבריאות, וכך גם לגבי יתר המשתתפים שמגיעים כמדי שנה מרחבי העולם. כמו באירועי הספורט הגדולים בעולם, אף על פי שהמרתון נדחה מחודש מרץ שעבר, גם אנחנו שמרנו על המסורת והמרתון הקרוב ייקרא מרתון ווינר ירושלים 2020. המרתון הקרוב מהווה אבן דרך חשובה לקראת מרתון ווינר ירושלים ה־11, שייערך בחודש מרץ 2022 בעיר".
מה מייחד את מרתון ירושלים?
"בראש ובראשונה התוואי של המרתון. אין עוד מרתון כזה שעובר באתרים היסטוריים רבים כל כך ומקיף את כל האתרים המשמעותיים בעיר. המשתתפים במרתון מגלים וחווים את ירושלים דרך הריצה בצורה הטובה ביותר במסלולים המשלבים אתגר מיוחד לרצים לצד נופים מרהיבים המספרים את סיפורה של ירושלים לאורך היסטוריה של 3,000 שנות קיומה של העיר: מוזיאון ישראל, בית המשפט העליון, משכן נשיאי ישראל, חומות העיר העתיקה והרובע הארמני, מגדל דוד, תיאטרון החאן, בריכת הסולטן ועוד. מעבר לכך, התוואי של מרתון ירושלים מאתגר מאוד את המשתתפים, עם רמת קושי גבוהה יותר ועליות. מרתון ירושלים מספק חוויית ריצה אחרת עם עמדות די־ג'יי ומוזיקה לאורך המסלולים, עידוד של תושבי העיר, הרבה צבע ואנרגיות מטורפות. יש לנו גם בקרה וליווי רפואי מקצועי צמוד לטובת המשתתפים".
לצד ההכנות למרתון, קורנפיין מתמקד גם בהמשך התנופה הגדולה בפיתוח מתקני ספורט ברחבי העיר: "ירושלים נמצאת כיום בתקופת שיא של פיתוח תשתיות ספורט במזרח העיר ובמערבה. עיריית ירושלים הקימה כמעט בכל שכונה מתקני ספורט חדשים לטובת התושבים. בנוסף אנחנו מכינים את אצטדיון האתלטיקה בגבעת רם לאליפות אירופה ולמכבייה, שייערכו בשנה הבאה". וקורנפיין מוסיף: "חשוב לציין שראש עיריית ירושלים משה ליאון מחבק ותומך מאוד בספורט ההישגי והעממי בירושלים ובפרט במרתון בירושלים. הפריחה הגדולה של מתקני הספורט ואירועי הספורט ברחבי העיר היא פועל יוצא של החשיבות הרבה שמייחס ראש העירייה לספורט בירושלים. כמו כן הרוח הגבית שמעניקים לנו מנכ"ל העירייה איציק לארי, סגן ראש העירייה ומחזיק תיק הספורט עו"ד אלישע פלג, ואריאלה רג'ואן, סמנכ"לית תרבות חברה וספורט בעירייה, היא בעלת תרומה גדולה להצלחת הספורט בעיר והמרתון".
באופן אישי, יש מחשבות על גיל 50?
"וואו. האמת היא שאני ממש לא מעכל ולא חושב על זה יותר מדי. 50 זה בהחלט גיל משמעותי בחיים אבל בראש אני עדיין לא שם".
מתגעגע לימים שלך כשוער בית"ר?
"חד־משמעית. כל מי שהיה שחקן כדורגל ברמות הגבוהות והיתה לו הזכות לחוות את העוצמות האלה בכל שבוע ולשמח המון אנשים, מתגעגע לזה. זה אדרנלין מטורף וכיף גדול שלא חווים בכל מקום. הדבר שאני הכי מתגעגע אליו זה לעמוד על הדשא בטדי בשירת 'התקווה' לפני תחילת המשחקים. זה הדבר הכי מרגש שיש. עד היום, כשאני שומע את השורה האחרונה של 'התקווה' זה עושה לי פלשבק ומעביר לי צמרמורת בגוף".
מה תאחל לעצמך לכבוד יום ההולדת 50?
"הרבה בריאות ונחת מהמשפחה".