1. כמה דקות לסיום הדרבי צעקו בספסל של יוסי מזרחי שחבל על האנרגיות שלו כי בית"ר ניצחה טכנית בגלל שהפועל שיתפה שישה זרים. מזרחי הסתובב בעצבים וצרח: "אל תבלבלו את המוח, תנו לנהל את המשחק בשקט". גם בסיום המשחק, כשנדרש לספק ראיון קצר לתקשורת, מזרחי התעלם מנצחון הליגה הראשון שלו העונה כמאמן בית"ר. הרבה יותר הטריד אותו שכל השבוע הוא תרגל שמירה אזורית במצבים נייחים והבלם הצ'כי של האדומים, באצ'ו, הוא היחיד שמזרחי התעקש שיישמר אישית. זה שאמור היה לכסות את באצ'ו, קמאסו מארה, נרדם בשמירה.
בנוסף, מזרחי, איש של מספרים, מנסה להילחם בתופעה שבית"ר סופגת העונה שער בדקה ה־90 בפעם הרביעית (גם מול קרית שמונה, הפועל תל אביב, נוף הגליל והשבוע מול הפועל). אבל הרבה מעבר לדברים האלה, מזרחי הוא ספורטאי למופת שרוצה לנצח על כר הדשא. סביר שהוא לא אהב לראות את החניכים שלו מתפוצצים משמחה אחרי שהכרוז בטדי הודיע שניצחו. ההבדל בין אוהדים לשחקנים הוא שביציע מותר להתפרק משמחה או מעצב. שחקנים, תפקידם לשחק ולנצח. מזרחי יודע מהו הדי.אן.איי של בית"ר ומהי הרוח הבית"רית. זו לא הפועל תל אביב שזכתה באליפות מנבדל ובגביע מנגיעת יד. אפשר להבין ששחקני בית"ר שמחו מתוך החרדה למצבם בטבלה וחוסר היכולת לקחת שלוש נקודות על הדשא. אבל הטרגדיה היא שזה ממחיש כמה מצבה של בית"ר עגום. היא זקוקה לחסדי שמיים ולקהות חושים של הקבוצה ממול כדי לנצח יריבה עירונית שתקציב השחקנים שלה הוא בערך שליש מזה של הצהובים. היא לא מסוגלת להבקיע יותר משער למשחק גם מול עולה חדשה ותמיכה של 13 אלף איש ביציע. הניצחון הזה מהצד של בית"ר היה מתוק ללא ספק, אבל יש בגללו המון סיבות לדאגה. גורם בבית וגן הגדיר זאת כך: "אנחנו בונים כל הזמן שמישהו אחרי יעשה לנו את העבודה, על זה שהפועל, נוף הגליל ומכבי פ"ת יותר חלשות, על זה שיבוא לכאן רוכש, ועל זה שקבוצות תחתית יפחדו מהשם בית"ר ירושלים. פסיביות זו נחלתם של חסרי יכולת, ואבוי לנו לאן הגענו".
2. השעון של בית"ר מתקתק, ולמרות שהנאמן עו"ד יצחק יונגר מפזר אופטימיות לכל עבר, אנחנו עדיין רחוקים ממציאת רוכש שיגאל את המועדון מייסוריו. יש לו לעו"ד יונגר כמה הצעות על השולחן. כולם, על פי הדיאלוג שמנהלים איתו, מלאים בכוונות טובות. העניין הוא שעו"ד יונגר מספיק אחראי כדי לדרוש מהרוכשים העתידיים דמי רצינות, סכום של בסביבות רבע מיליון דולר שיופקד בנאמנות ויוכיח שלא מדובר בטרמפיסטים. דמי הרצינות האלה, במידה שבית"ר לא תירכש, ייכנסו לקופת המועדון אלא אם הצד השני יטען שקיבל מידע שגוי, שהוסתרו ממנו נתונים או שלא זכה לתמונה המלאה וכדומה. עו"ד יונגר צודק, וצריך להעריך אותו על ההתעקשות הזו, כי הוא מנסה למנוע פארסה בדומה לפרשת השייח' בן חליפה, או את הפדיחה, למי שזוכר, עם דן אדלר ואדם לוין. דמי הרצינות הם מהמורה רצינית. לא בגלל הכסף כמו בגלל העובדה שאנשים פתאום מבינים שהם מחר מחרתיים יהפכו להיות בעלי בית"ר ובן לילה יהפכו מאנשים אלמונים ל־טופ 10 של האנשים המתוקשרים בישראל. מעבר לזה, הם יודעים מצוין איך סיימו כאן ארקדי גאידמק, גומא אגייאר ומשה חוגג, איך עמדו בפתח הבית של אלי טביב ואיציק קורנפיין.
על פניו, לבית"ר יש חודש ימים למצוא רוכש. בפועל, בתוך מספר ימים עו"ד יונגר, שבמקביל מכין תוכנית מגירה ליום הדין, יודע שהוא יצטרך לנסות למכור שחקנים, לשחרר אחרים ולגזור על קיצוץ רוחבי בשכר של כל בעלי התפקידים. יש לו גם תקווה גדולה לקבל שיחת טלפון מכיכר ספרא מראש העירייה משה ליאון. ליאון, מידיעה, הופך כל אבן כדי למצוא לבית"ר פתרונות הן ברמת הרוכש והן ברמה של תרומה שתשאיר את המועדון עם הראש מעל המים עד לסיום העונה. הבעיה היא שבניגוד לניר ברקת, ליאון מגיע לרוכשים הפוטנציאליים עם גיבנת ענקית של בעלי בית שסיימו כאן עם הזנב בין הרגליים ואלה שהוא פונה אליהם נרתעים.
צריך להבהיר: לאף אחד בבית"ר לא יהיה תיעדוף מקצועי אל מול הברוך הכלכלי. גם אם עזיבה של שועה משמעותה בדיעבד ירידת ליגה, הוא יימכר כדי לסגור את הבור התקציבי (שמגרד את ה־10 מיליוני שקלים). כך גם לגבי יאנקוביץ', שהוא שחקן מפתח מבחינת יוסי מזרחי ואחרים. יש, תתפלאו, לא מעט קבוצות שלוטשות עיניים לכיוון שחקני בית"ר. אשדוד וחדרה רוצות את גרצ'קין, בטורקיה עוקבים אחרי יאנקוביץ', נתניה עדיין מעוניינת בדגני. הבעיה של בית"ר היא לא מי שיעזוב אותה (פרט לשועה אולי) אלא שאין לה כסף למצוא תחליפים. הצרה היותר גדולה היא שכל הקבוצות בתחתית בדרך לחיזוק מסיבי. אפשר לומר שמאטפורית, מצבה הכלכלי של בית"ר הוא כמו מצבה המקצועי. אין בשורות אבל יש תקווה.
3. ביום ראשון האחרון נמנע אסון בטדי. ביציע המזרחי מספר הכניסות היה מוגבל, קצב הכניסה היה נמוך מאוד ביחס לקהל שהופיע למשחק, ההיערכות היתה לקויה, אנשים נדחסו והתעכבו זמן רב בכניסות, נשים וגברים נחבטו, ילדים נמחצו. בסופו של דבר שערי היציעים נפרצו ואלפי אוהדים נכנסו ללא כרטיס וללא בדיקה של תו ירוק. המזל הגדול הוא שהשערים נפרצו כי אחרת אנשים היו נמחצים למוות ובנס לא נגרמה פגיעה בנפש. בבית"ר הפיקו לקחים, לפחות כך הם אומרים, ולזכותם גם ייאמר שהם אלה שהיו מספיק עירניים כדי לפתור את הדוחק בסמוך לפתיחת המשחק. "עם היוודע מצב הכניסה בשערי האצטדיון, פעלה הנהלת המועדון על מנת לייצר פתרונות מיטביים בזמן קצר לטובת הקלת העומסים ומניעת הדוחק בכניסות.
לצד השיחות הרבות שהתקיימו אמש לפני, במהלך ולאחר המשחק, יזם ביום שני בבוקר מנכ"ל המועדון מוני ברוש פגישה דחופה עם מפקד משטרת 'מוריה', קובי יעקובי, האחראים לאבטחה בטדי, אנשי האצטדיון וכלל הגורמים המעורבים בניהול האירוע על מנת לבצע בדיקה מעמיקה סביב מהות התקלה שהובילה לדוחק בכניסות.
"אנו מתחייבים לבדוק את הפער שנגרם אמש באופן רציני ומעמיק, על מנת שיחד עם כלל הגורמים המעורבים נייצר עבורכם חוויית כדורגל נעימה ונוחה יותר כבר במשחקים הבאים. כמועדון אשר פועל כל העת על מנת לשפר את החוויה במגרש ומחוצה לו, אנו מבקשים להתנצל בפני הקהל הרב שהגיע, דחף ועודד - אין ראויים מכם לחוויית כדורגל נעימה ונוחה יותר".
4. עונת 1990-1989, מחזור אחרון בקופסה בנתניה, שבו מתארחת בית"ר שחייבת לנצח כדי להישאר בליגה. שלושה שערים של גורם אג'וייב, אלי בן אמו וטיגה דייויס מול צמד של בני לם מבטיחים לבית"ר עונה נוספת בליגה הראשונה (בית"ר ירדה שנה לאחר מכן). היו אז אינספור שמועות על כשירות המשחק הזה, אבל לם, תהיו בטוחים, עשה הכל כדי להביא שלוש נקודות לקבוצה שלו. מחר, כמאמן נתניה, הוא רוצה להתקדם צעד אחד נוסף לכיוון הפלייאוף העליון, ותהיו בטוחים שהוא לא יפספס אם יהיו שישה זרים על המגרש. בית"ר תחסר את ריצ'מונד בואצ'י, שהיה צריך כבר בשישי שעבר לעלות על הטיסה לאליפות אפריקה, פספס אותה וקיבל אישור להגיע רק במהלך השבוע (הנה עוד עזרה משמיים, כי בואצ'י הרי הבקיע את השער הראשון בדרבי). מחר, עם ירדן שועה ופלייטר האסלביינק (19:50, נתניה) בחוד, בית"ר חייבת שלוש נקודות.
5. בסוף השבוע שעבר הלך לעולמו שלמה ג'רבי, שהגיע לבית"ר בעונת 1976-1975, היה שותף לזכייה בגביע הראשון (וגם בישל את שער הניצחון של דוד ישי ז"ל בחצי הגמר מול כפר סבא). בשנתיים שלו בבית"ר כבש ג'רבי 19 שערים. ג'רבי נפטר בגלל דלקת ריאות קשה. יהי זכרו ברוך.
