1. אפס שערים, אפס ניצחונות, שלוש תוצאות תיקו מאופסות ותבוסה בדרבי. זה ההספק הנוראי של הפועל בארבעה משחקים בליגת העל בארבעה מחזורים, ואין הוכחה טובה יותר לנוכח ההספק הזה שהאדומים הגיעו לליגה שלפחות נכון לעכשיו גדולה עליהם בכמה מידות. המשחק הראשון נגד נוף הגליל אומנם היה משחק ליגה לאומית קלאסי, אבל התבוסה בדרבי הכניסה את החניכים של זיו אריה לסוג של פוסט טראומה.
צריך לומר בהגינות שקברניטי המועדון והמאמן לא הסתנוורו מהקמפיין הנהדר בגביע הטוטו והזהירו כל הזמן שהליגה תהיה סיפור אחר לגמרי ושהם רק רוצים לשרוד בה. ועדיין, האווירה הכללית סביב הפועל היתה שהולכת להיות כאן קבוצה שהיא הפתעת העונה, מעין מכבי פתח תקווה של העונה שעברה. ואז הגיע הדרבי והכניס את כולם לפרופורציות. לא סתם אמר אריה אחרי התיקו אפס של הקבוצה שלו מול סכנין בשבת האחרונה: "האמנו לדיבורים ולשקרים שהתרוצצו סביבנו והיינו בתצוגה מזוויעה בדרבי".
ועדיין, הדרבי, עד כמה שהוא יוקרתי וחשוב, אינו חזות הכל אלא משחק על שלוש נקודות. הפועל לא משחקת כדורגל, לא מצליחה למצוא את הרשת ומתייחסת לכל משחק כאילו היא חייבת לחזור הביתה בשלום. הגישה הזו לא תועיל בהמשך אלא רק תעמיק את הבור. שלושת המשחקים הקרובים של האדומים הם מול מכבי תל אביב, מכבי חיפה והפועל באר שבע. אללה יוסתור.
2. מי שמסתכל על עולות חדשות אחרות בשנים האחרונות (חדרה, מכבי פתח תקווה) ולא מבין למה הפועל לא מצליחה להדביק פערים מליגת העל, שיזכור שמדובר בקבוצת אוהדים, שהכסף לא זורם מכיסו של בעל בית פרטי שיכול בכמה המחאות נדיבות לשדרג את העסק. בנוסף חייבים לזכור שבהפועל הלכו על קונספט של שחקנים צעירים וכמעט אלמונים בידיעה שמדובר בהימור שאם יתפוס יחזיק כאן כמה שנים טובות ואם לא יחזיר את המועדון לנקודת ההתחלה בלאומית. קל להגיד ולדרוש מאורי שרצקי ושי אהרון לפתוח את הכיס ולקדש את ההישארות בליגת העל, אבל תזכרו דבר אחד: בעונה האחרונה של הפועל בליגה הראשונה ויקטור יונה הוציא כסף מכל בלטה אפשרית וניהל כאן רכבת אווירית של 37 שחקני רכש. הפועל ירדה ליגה ולא היו האמצעים לחזור כמה שנים קדימה כי אי אפשר היה להיפטר מהחובות שנוצרו כדי לשרוד בליגת העל. בסוף הניתוח נכשל והחולה מת.
3. קשה לחיות בשלום עם העובדה שזיו אריה לא נותן את הקרדיט הראוי לחלק מהאנשים שהביאו אותו לליגת העל. אחרי המשחק מול חדרה הסביר המאמן שעידן שמש לא מקבל דקות כי "ליגת העל היא לא הליגה הלאומית. אנחנו משחקים קצת יותר על מעברים, שזה הצד הפחות חזק של עידן". האמירה הזו היתה מיותרת, אבל חובה לציין ששנייה אחרי שאריה אמר אותה שמש יצא מהמקלחת בחדר ההלבשה וזכה מהמאמן שלו לחיבוק. מול סכנין בשבת האחרונה שמש פתח רק בגלל שחדידה מתח שריר. גם אם שמש לא שחקן ליגת על קלאסי הוא חייב לקבל ביטחון מהמאמן שלו, אחרת עדיף שישוחרר. מאיו בוודאות לא פחות טוב משני הבלמים הזרים של הפועל ולא ברור למה הוא מיובש.
4. בכדורגל יש זיכרון קצר גם לקהלים נחמדים כמו זה של הפועל. בשבת האחרונה חלק מהקהל קיללו את אריה, חלק אחר התעמת איתם פיזית כדי שיירגעו. הגיע הזמן להגיד את זה בקול: אוהדי הפועל על שלל היתרונות שלהם הם קהל אוהדים חסר כל מודעות עצמית, כזה שמירר את חייו של יוסי מזרחי שהכי הצליח בתולדות המועדון (יחד עם אמציה לבקוביץ'), ועכשיו הוא יורד לחייו של מי שהחזיר אותם לליגת העל. ובכן, כדאי שתפנימו: אתם לא ריאל מדריד. דרבי זה לא משחק שמונח בכיס והפועל היא לא קבוצה שיכולה לשטוף את המגרש. תבקרו את המאמן ואת השחקנים אבל תעשו את זה בטעם. כל סיטואציה שבה הפועל תסיים את העונה מעל הקו האדום היא בבחינת נס ספורטיבי.
5. וילי אגדה חלוץ טוב והוא כבר מזמן בשר מבשרה של הפועל. יותר מזה, אין הרבה שחקנים שהתקדמו והתפתחו כמוהו בשנים האחרונות. ועדיין, אגדה הוא לא חלוץ שיכול לקחת קבוצה על הגב בליגת העל. כשהוא במצב רוח טוב, כמו בשבת האחרונה מול סכנין, מצב אחד לא יספיק להבקיע ובגלל זה הוא גלגל ממטר בעיטה לקורה של מוחמד קנדיל. וכשהוא במצב רוח גם שלושה מצבים לא יספיקו. אגדה הוא גם קורבן של השיטה המוזרה הזו של אריה שלפיה אסור לספוג שער. אדוני המאמן: תעיז ותנסה. עדיף בארבעה משחקים להפסיד פעמיים שלוש אפס ולנצח פעמיים 1:2. תיקו ועוד תיקו (במיוחד כשמדובר באפס אפס) יובילו אותך בליגה של שלוש נקודות מהר מאוד חזרה ללאומית.
6. שלושה הפסדים מול שלושת האריות של הכדורגל הישראלי והפועל תהיה בצרה שיהיה כמעט בלתי אפשרי לצאת ממנה. אחרי מכבי תל אביב ביום ראשון הקרוב, הפועל תארח את מכבי חיפה (כרגע ב־16 באוקטובר), ושבוע לאחר מכן תצא לטרנר. אחרי שלוש הגדולות יארחו האדומים את מכבי פתח תקווה וייסעו למשחק חוץ בנתניה. רציתם ליגת על? תכירו, ככה היא נראית.
