1. הבקרה התקציבית: עסקת הרכישה של מחצית מקבוצת הכדורגל של בית"ר על ידי השייח' חאמד בן ח'ליפה אל-נאהיאן מאיחוד האמירויות היא מאורע משמח לכל אוהדי הקבוצה, ובהם גם לכותב המאמר. יחד עם זאת, חשוב להכיר את הכללים המחייבים בדיקות נוספות בטרם תאושר העסקה, ולהבין את חשיבותם של כללים אלה. מערכת אחת של כללים הינה זו של הבקרה התקציבית בהתאחדות לכדורגל, שתפקידה לפקח על האיזון התקציבי של קבוצות הכדורגל ולמנוע את קריסתן הכלכלית באופן שיפגע בתחרותיות וברציפות הפעולה של הליגות.
כיצד מבוצעת הבקרה? כל קבוצת כדורגל מגישה דו"ח כספי מבוקר על ידי רואה חשבון המתייחס לעונת הכדורגל שחלפה, ורק לאחר שהקבוצות ממציאות לבקרה בטוחות לקיום סעיפים שבמחלוקת ניתן אישור לקבוצה לפתוח את עונת המשחקים. חשוב לציין כי הבקרה התקציבית משמשת גם כקריטריון הפיננסי להשתתפות הקבוצות הישראליות במסגרת המפעלים האירופים, ובלעדי הבקרה לא תותר השתתפותם של קבוצות ישראליות במפעלי אופ"א.
בישראל, בשונה ממדינות רבות בעולם, יש גם אינטרס ציבורי רב בהגברת השקיפות הפיננסית של קבוצות הכדורגל, זאת משום שבישראל אין מדובר בעסקים פרטיים ממש אלא בגופים מעין ציבוריים הנתמכים בצורה מסיבית בכספי ציבור, כולל של הטוטו. בעבר נשמעו טענות שההתאחדות כשלה במניעת העברת זכויות ניהול של קבוצות לאנשים שהיו לגביהם ספקות, ואף התנהלו הליכים פליליים לגבי קבוצות שנעשה בהן שימוש להלבנת הון על ידי עבריינים. מכירות אלה חשפו את הכדורגל למגוון סכנות ואיומים, הטיית משחקים, ומכירת שחקנים לגורם שלישי לטובת כיסוי חובות לעבריינים.
2. חשש לכאורה של הלבנת הון: מערכת נוספת של כללים חלה על הבנקים לגבי כספים המגיעים מחו"ל להשקעה בישראל לצורך המאבק בהלבנת הון ומימון טרור. הלבנות ההון הן פעולות ההטמעה של רכוש שמקורו בפעילות עבריינית, בשחיתות או בעבירות מס כרכוש לגיטימי במערכת הפיננסית כדי לאפשר לעבריין את המשך השימוש הלגיטימי ברכוש. לצורך פעולת ההסתרה של מקור הרכוש נעשה שימוש בטכניקות שונות המכונות "טיפולוגיות של הלבנת הון", שמעורבים בהן בדרך כלל ישויות פיקטיביות, חוזים פיקטיביים, חברות פיקטיביות, אנשי קש וכדומה. מצד שני, בחיי המסחר הרגילים ייתכנו כמובן סיבות לגיטימיות לחלוטין להסתרה כלפי חוץ של הנהנה או בעל השליטה. כך למשל, כשאדם במדינה ערבית מבקש לעשות עסקים עם חברה ישראלית, אך אינו רוצה שהדבר יהיה גלוי לעיני כל מסיבות פוליטיות, יכולה החברה הישראלית להקים חברה זרה במדינה אחרת ובאמצעותה לבצע את העסקה.
כיצד נלחמים בהלבנת הון ומימון טרור? באמצעות כללים בינלאומיים שקבע כוח משימה בינלאומי בשם FATF (Financial Action Task Force) המכונים "הכר את הלקוח" (know your customer) המחייבים לבצע בדיקות נאותות (Due diligence) לגבי מהותן של עסקות. על פי כללים אלה יש לברר הן את מקור העושר של מי שאתה עושה עמו עסקים, והן את מקור הכספים בעסקה. זאת במטרה לקיים מאבק אפקטיבי בהלבנת הון, אך גם כדי להבטיח עסקים טובים, מתוך תפישה כי שקיפות ויושרה מועילים לעסקים. עיקרון זה עוגן גם במסורת היהודית, כפי שנקבע במסכת סנהדרין: "כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין; לא היו חותמין על השטר אלא אם כן יודעין מי חותם עמהן..." (כ"ג, ע"א).
האם ניתן להלבין הון האמצעות קבוצת כדורגל? בשנים האחרונות התברר כי השקיפות חשובה גם בסקטור הפרטי, והיא חיונית גם כדי להבטיח את פעולתו התקינה של המגזר הפיננסי, ולמניעת ניצולו לרעה על ידי עבריינים ומושחתים ברחבי העולם להלבנת הון. כוח המשימה FATF פרסם בשנת 2009 מסמך המזהיר מהסכנות שבהלבנת הון באמצעות רכישת קבוצות כדורגל. במיוחד חשוב להדגיש בהקשר זה את הסיכון בכך שמי שעומד מאחורי רכישה של קבוצה עושה זאת כחלק ממהלך גדול יותר של הלבנת כספים שמקורם לא ברור, כדי לזכות בפרסום חיובי ולהלבין את שמו. כדוגמה ניתן להביא את ההליכים שפורסמו בשוויץ ובאנגליה לגבי הבדיקות שנדרשו מרומן אברמוביץ בעליה של קבוצת הפאר צ'לסי.
3. חוגג כבר יודע: מהפרסומים השונים בתקשורת עד כה לגבי פרטי עסקת הרכישה של בית"ר עולים כמה שאלות המחייבות בדיקה. לאוהד המביט מהצד אין כל אפשרות לדעת אם מדובר בדיווחי אמת, אולם מתעוררות שאלות שיש לקוות שנבדקו על ידי המעורבים בעסקה. ואם לא נבדקו מראש יהיה צורך לבדקם עתה. הרוכש הוא אדם ששינה לפני כשנה את שמו, ואין פרסומים גלויים מספקים על מקור עושרו או על מקור הכספים בעסקה הספציפית, מה שמעלה אפשרות שמדובר באיש קש שמאחוריו משקיעים אחרים בלתי ידועים. ייתכן שהתשלום עבור חלק מהעסקה נעשה בביטקויין, שמטבע הדברים מאפשרים אנונימיות רבה בנוגע למקור הכספים. שני המתווכים המעורבים בעסקה גם הם היו מעורבים בפרסומים שליליים ואחד מהם אף הוא שינה את שמו.
אין חשש כי משה חוגג, הבעלים של בית"ר, שעשה חלק גדול מהונו במטבעות קריפטוגרפיים, אינו מודע לסכנות במטבעות אלה. בינואר 2019 כתב חוגג בפוסט בפייסבוק: "אזהרה. אתמול נגנב לי סכום משמעותי באמצעות עוקץ... המוכר וגם ה'נאמן' היו חלק מהעוקץ והסיבה שנתתי אמון ב'נאמן' היתה המלצה מאדם ידוע שאני מחשיב כאמין... מסקנתי היא לא לסמוך על אף אחד, לבדוק אלף פעם... תשתדלו להיות זהירים יותר ממה שאני הייתי כשאתם עושים עסקים עם זרים".
4. סיכום: לא ברור כיצד הנתונים האלה יעובדו על ידי מנגנוני הבקרה התקציבית והבנקים שישמשו לצורך העברת הכספים. ברור כי אם יתברר שהרוכש הוא איש קש, יש לברר מיהו בעל השליטה האמיתי העומד מאחורי העסקה. יש לקוות כי כל הגורמים המעורבים יקפידו גם במקרה זה על הכללים ויזכרו כי עצימת עיניים כלפי מקור הכסף, והימנעות מבדיקה מעמיקה של סימני שאלה, הוכחה לא פעם כאסטרטגיה מוטעית, המביאה לסיכוני הלבנת הון ובסופו של דבר לפגיעה בעסקים ובקבוצות הספורט. מצד שני כמובן שאין בכל אלה כדי להביע עמדה לגבי העסקה הנוכחית של רכישת בית"ר, שיש לקוות שתעבור בהצלחה את כל הבדיקות הנדרשות ותביא שמחה גדולה לאוהדי הקבוצה ובעצם לכל מדינת ישראל ולכל תושבי המזרח התיכון.
**הכותב כיהן בעבר כראש הרשות לאיסור הלבנת הון וכמשנה לפרקליט המדינה, וכיום הינו יועץ עצמאי בתחומים אלה
