במהלך מחנה האימונים של בית"ר בשפיים ערכו סלובודן דראפיץ' ושי ברדה משחק פנטומימה לשחקנים. הם חילקו את החניכים שלהם לארבע-חמש קבוצות. השחקנים קיבלו תמונה, אחד מהם ניסה בעזרת תנועות ידיים, כשהם עם הגב לתמונה, לגרום להם לזהות במי מדובר.
הדמויות שאותן נדרשו השחקנים לנחש היו משה חוגג, אלי אוחנה, סלובודן דראפיץ', שי ברדה ואחרים, משחק שגרם לכולם לגלות רוח תחרותית בלתי רגילה וכמובן להיקרע מצחוק. הרוח החיה במשחק הזה, כמו בכל אימון של בית"ר, היה הקפטן עידן ורד. הוא זה שצרח את הזמנים כדי שהשחקנים ינחשו בזמן, זה שעודד את כולם כאילו הם במשחק מכריע בטדי, זה שפצח במחיאות כפיים בכל פעם שהחברים שלו ניחשו נכונה את הדמות.
עידן ורדעידן ורד
עידן ורד
(צילום: עוז מועלם)
ורד הוא הפנים של בית"ר - קפטן, בן 31, בשר מבשרו של המועדון, ובהיעדרו של דן איינבינדר, הפרסונה הכי בכירה בחדר ההלבשה בבית וגן. אחרי שנה נוראית, שבה התמודד בגבורה עם פציעה נדירה בכף הרגל, שהשביתה אותו בחלקים נרחבים מן שנה החולפת וגם איימה על המשך הקריירה שלו, השנה הזאת היא סוג של מבחן עבור מספר שמונה של בית"ר. השאלה הקריטית שעומדת על הפרק היא אם הוא עדיין ורד הישן והטוב שמספק מספרים ומוציא לפועל, אחרי טראומות פיזיות ונפשיות שעבר, הפציעה בכף הרגל כאמור ובעיה נוספת בדמות הקאות אינסופיות, שהשביתו אותו. גורם בבית"ר סיפר השבוע: "ורד כל הזמן נושך את השפתיים, נאנק מכאבים, אבל ממשיך להתאמן כי הוא נחוש שזו תהיה העונה שלו".
ורד הוא ללא ספק נכס חשוב בבית וגן. הוא זה שרץ, אחרי הפסדים בעיקר, להתראיין ולהסביר, כחלק מלקיחת אחריות, זה שבצמוד למאיר הרוש איש הלוגיסטיקה דואג שהחבר'ה הצעירים ירימו את הציוד, ולא פעם ממרום גילו ומעמדו סוחב את התיקים ואת השערים. מבחינת דראפיץ' וברדה, יש לו מעמד של כמעט עוזר מאמן, הם מקשיבים לו, הם משתפים אותו. במהלך ההפסד לבני יהודה, כשבית"ר כן הצליחה להגיע לשער של עומר ניראון, ורד היה זה שצעק: "צריך להמשיך ככה", ביקש סבלנות, ביקש ריכוז, ניסה להרים את הדפרסיה הכללית ברבע השעה האחרונה, כשבית"ר תוקפת ולא מצליחה למצוא את הרשת.
במקביל, ורד היה בין הראשונים שהסבירו לשחקנים את עניין הקיצוץ בחודש מרץ, היה זה שיצא חוצץ נגד ההחלטה להשבית את הליגה בגלל הקורונה, שחתם על בקשה להחזיר את הכדורגל לשגרה, וכך גם את האוהדים, בנימוק ש"כדורגל בלי אוהדים זה כמו בית"ר בלי המנורה". והוא גם שותף פעיל בהתארגנות עם מספר מובילי דעת קהל, ביניהם חברת הכנסת קארין אלהרר, לאיסוף ארוחות חמות לילדים רעבים. בקיצור, ורד, גם אם הוא לא מתכוון לכך, הוא אייקון מבחינת מועדון הכדורגל של בית"ר, מעמד שאותו הרוויח בזכות.
כל זה נהדר, אבל מה שבאמת מעניין את ורד זה לחזור להיות אחד השחקנים המובילים בארץ מבחינה מקצועית, זה ששווה לבית"ר בכל עונה גולים ובישולים, האיש שמביא, כפי שעשה בהצלחה בכל הקריירה שלו, פרנסה. בבית"ר מודל 2021-2020 ורד אמור להיות הג'וקר של דראפיץ' וברדה. ההסבר לכך הוא פשוט: בשיטת היהלום של בית"ר ורד ממוקם כקשר אמצע שמאל.
המקביל שלו כקשר אמצע ימין הוא עלי מוחמד, שמספרים של גולים ובישולים הם לא הצד החזק שלו. במערך שכזה, בהנחה שרוב קבוצות הליגה דואגות לאבטחה אישית על אלירן עטר, ירדן שועה ומיכאל אוחנה, ורד הוא זה שאמור להגיע מהקו השני ולהיכנס לכל אותם מקומות מסוכנים שמפנים שחקני ההתקפה של בית"ר כשלצידם צל של שחקן הגנה. כדי לסבר את האוזן, נסביר שבכל השיחות הטקטיות עם דראפיץ' וברדה, ורד מקבל את המסר הזה: "עד 30 מטר מהשער אתה צריך לשחק על פי משמעת טקטית מוסדרת, לרווח את המעבר מהקישור להתקפה, להיות זה שנותן לנו בלאנס במעבר של הכדור מחלק המגרש שלנו לחלק המגרש של היריב. כשאתה מגיע לאזור המסוכן, זה כבר הכישרון שלך והיכולות שלך לתת את הפס האחרון ולשים את הכדור ברשת".
הבעיה והיתרון של ורד הם הווינריות שלו. לא תמצאו הרבה שחקנים ש'מתאבדים' בכל משחק אימון פנימי כדי לנצח, שלוקחים ללב אפילו התערבות ילדותית על ההפרש במשחק אימון פנימי של שניים נגד שניים. הווינריות הזאת היא הסיבה לכך שהוא ניצח את כל הפציעות שלו. זו גם הסיבה שהוא המבקר הגדול ביותר של עצמו, זה שסופר כל בישול וכל גול, ולא ישן בלילה אם לא השפיע על המשחק.
שיהיה ברור: בלי ורד בכושר טוב ומספרים מניחים את הדעת בטור הכיבושים והבישולים, לבית"ר יהיה קשה מאוד להיצמד לצמרת הגבוהה. ורד יודע את זה מצוין. הוא מחוזר כבר חודשים, מאז הקיץ, על ידי אפועל ניקוסיה. לפני כמה חודשים סירב להצעה של הקפריסאים כי הוא מעוניין לסיים את הקריירה בבית"ר (אף שזו ההזדמנות האחרונה שלו לעבור לאירופה). אבל מעבר לרצון להפוך לסמל בבית וגן, ורד מסמן את עידן משה חוגג כחלון הזדמנויות בלתי חוזר לזכות סוף סוף בתואר משמעותי עם בית"ר. במהלך הקדנציות שלו בבית וגן השיג ורד עם הצהובים־שחורים גביע מדינה אחד (ב־2009, ביום ההולדת ה־20 שלו) ושתי זכיות בגביע הטוטו, ב־2010 וב־2019.
בחלק האחרון של הקריירה שלו הוא מעוניין להירשם בדפי ההיסטוריה של בית"ר כמי שזכה איתה בתואר משמעותי. השבוע חידשה ניקוסיה את החיזורים אחריו, בתקווה להנחית אותו אצלה בחלון ההעברות בינואר.
בבית"ר יישבו עם ורד בעניין הזה ויבהירו לו דבר אחד: אם אתה מעוניין להישאר, בוא תחתום על חידוש החוזה שמסתיים בסוף העונה. אם אתה מעוניין לעזוב וזה הרצון שלך, בגלל שאתה לא 'עוד שחקן' ניתן לך את ברכת הדרך. סביר, שוב, בגלל הרצון של ורד להטביע חותם אמיתי בבית"ר, שהוא יבחר להישאר. עכשיו כל מה שהוא צריך זה להתחיל לנפק מספרים.