פרא אציל: לפני שנה וחצי הגיעה בני יהודה לטדי למשחק מול בית"ר, שהיתה אז מפורקת. דוד מרטן ניהל את המשחק ההוא בגלל גיא לוזון שפוטר, האווירה בבית וגן היתה של כאוס טוטאלי, והחניכים של יוסי אבוקסיס ניצלו את זה והביסו את בית"ר 1:5. ירדן שועה כבש אז צמד, כשאבא שלו מוטי חוגג ביציע בכל פעם שהילד פוגש את הרשת. שכניו ליציע של מוטי שועה התפלאו אז.
"אתה ירושלמי ואוהד בית"ר", שאלו אותו, "למה אתה חוגג?" שועה הסביר שהילד שלו לפני הכל. למי שלא יודע, נספר שמוטי שועה הוא אוהד בית"ר מבטן ומלידה. הוא גדל בקטמון הישנה בצמוד לבן הדודה שלו יוסי מזרחי, ולמד באותו בית ספר עם אורי מלמיליאן. כמו כן הוא עבד באחד ממקומוני ירושלים, עד שעזב בגלל מכרז לפני 25 שנה. "בית"ר זה בדם", אמר לנו השבוע. "כבית"רי, כמי שגדל ביציע העץ בימק"א, זו תהיה סגירת מעגל מושלמת אם ירדן ישחק בבית"ר, וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים ולשם אנחנו מכוונים. יכולנו לחתום בבני יהודה כבר אתמול בבוקר, אבל אנחנו רוצים רק בית"ר".
שווה להקשיב לשועה סניור. עד כמה שהוא משוחד ורואה רק את טובת בנו לנגד עיניו, יש בתוך התחושות שלו גם לא מעט היגיון. למשל, העובדה ששועה, עד כמה שההתנהגות שלו בחיפה בלתי מתקבלת על הדעת, אינו הראשון וגם לא האחרון שמגיע לסמי עופר ומאבד את הידיים והרגליים.
תראו למשל מה קרה שם בשנים האחרונות לאיתי שכטר, שהגיע עד לטיפול פסיכולוגי ורק ההגעה לבית וגן גרמה לו להמציא את עצמו מחדש. תבדקו מה עבר שם על אלירן עטר, על שמעון אבוחצירה ועל חן עזריאל, כולם שחקנים טובים שסבלו מכל רגע עם החולצה הירוקה.
יתרה מזאת, בתחילת העונה בפגישה עם אודי שחטוביץ', יד ימינם של יעקב שחר ושל עוזי מור ובנו של שחר אור, שועה אמר להם מפורשות שבשום סיטואציה הוא לא רואה את עצמו משתלב בהרכב. "מאחורי החלוצים יש לכם את חזיזה, אשכנזי ושרי. בעמדת השפיץ את רוקאביציה, עוואד וחלוץ זר שצריך להגיע, אז איפה בדיוק אשחק?" שאל/אמר. הקודקודים הירוקים הבטיחו הזדמנות שווה וביקשו משועה שיראה לכולם מה יש לו ברגליים.
אבא שועה ביקש: "תנו כמה משחקים ברצף בהרכב, לא פירורי דקות. אם זה לא ילך תשחררו אותו בינואר". אף אחד לא רצה לשמוע. הגיונית, שועה הוא נכס של המועדון, בטח לא מי שיכול להגיע עם תנאים ובקשות מוקדמות.
מוטי שועה: בית"ר זה בדם. כבית"רי, כמי שגדל ביציע העץ בימק"א, זו תהיה סגירת מעגל מושלמת אם ירדן ישחק בבית"ר. יכולנו לחתום בבני יהודה כבר אתמול בבוקר, אבל רק בית"ר מעניינת אותנו"
ביום־יום אבא שועה נעלב בכל פעם מחדש כשמכרים פוגשים אותו ברחוב ושואלים אינסטינקטיבית: "מתי ירדן יפסיק לעשות בעיות?" הוא מסביר שזו סטיגמה שהדביקו לילד ואי אפשר להוריד אותה, גם לא עם שפכטל. "תשאלו את אבוקסיס, כפיר אדרי ויוסי כהן מבני יהודה אם הילד בעייתי. עשו מירדן מפלצת, ועכשיו לך תוכיח שאין לך אחות".
בית"ר היא גלגל ההצלה אולי האחרון של שועה. אבל גם כאן יש כל כך הרבה מכשולים בדרך, כך שקשה לראות את הילד נוחת בבית וגן. אבא שועה יושב על הטלפון וכל שיחה מקפיצה אותו, בתקווה שזה מסר מהסוכן החדש דודו דהאן שמבקש ממנו לנסוע לירושלים, שבה הוא מכיר כל קרן רחוב. מרגיז אותו ששחר גם לא מעוניין בילד וגם דורש עבור 60 אחוז מכרטיס השחקן שלו 1.4 מיליון יורו.
"בתקופת הקורונה אלה סכומים דמיוניים", אומר אבא שועה. "זה כמו שתקנה מכונית, תדפוק אותה כמה פעמים בלי לתקן ותעמיד אותה למכירה באותו סכום שבו רכשת אותה". הניסוח לא סטרילי אבל הכוונה ברורה: רוקנתם לבן שלי את המצבר, אז איך אתם מעיזים להצמיד תג מחיר כל כך מופרז?
ביום שלישי, בשיחת זום של חוגג, יעקב שחר וברק אברמוב בעלי בני יהודה, ניסה משולש בעלי הבית להגיע לאיזשהו פתרון. חוגג עלה מ־700 ל־800 אלף יורו עבור 60 אחוז מכרטיס השחקן של שועה, שחר ירד מ־1.4 מיליון יורו למיליון "בלבד". ועדיין, הפער בין חוגג לשחר הוא לא קטן אברמוב מצפה גם הוא לפיצוי והחלוץ שמחזיק בחוזה בחיפה עד 2024 בשכר של 150 אלף דולר, דורש מחוגג להשוות את שכרו בעוד בעל הבית מציע 100 אלף דולר בעונה הראשונה בשכר מדורג שישדרג מדי שנה במידה ושועה יוכיח את עצמו. זה פלונטר לא קטן שייפתר רק אם שועה יבין שבית"ר זה גלגל הצלה, שחר יבין שהוא חייב לראות את שועה מזדכה על הציוד בכפר גלים ויתגמש ואברמוב יסתפק בפיצוי קטן. מסובך אבל פתיר, בעיקר בגלל שחוגג ושועה מאד להוטים לשידוך הזה.
ילד רע או ילד שרע לו
משה חוגג של 2020 הוא לא אותו חוגג של לפני שנתיים. תהליך ההתבגרות שעבר, שעלה לו קרוב למאה מיליון שקל, לימד אותו שקבוצת כדורגל זה עניין מורכב. זו לא קבוצת קט־רגל שבוחרים ביום שישי במגרש האספלט בשכונה. ערן לוי ומאור בוזגלו הם שמות נוצצים אבל צריך לחקור לעומק לפני שמביאים שחקנים מסוגם לבית וגן. בגלל זה בשבועות האחרונים אנשים מטעם בעל הבית עורכים מתחת לפני השטח תחקירים ושיחות עם אנשים בחיפה כדי לתהות באמת על קנקנו של שועה. הם רוצים להבין אם מדובר בילד סורר או במערכת יחסים מקולקלת, האם שועה ילד רע או שמא ילד שרע לו.
המסקנות שאליהן הגיעו אנשיו של חוגג לא ממש מעודדות. הם חזרו עם מסר שלפיו מה שפורסם בתקשורת הוא רק קצה הקרחון בגליון ההתנהגות של שועה. שמדגמית, בלי להיכנס לעובי הקורה בכל תקרית ותקרית, אפשר למנות בשלוף איך שועה זרק חולצה והשתולל בצרחות בסיום משחק מול באר שבע שבו לא שותף, איך עמד באמצע האימון ובעט כדורים לכל עבר והתעלם מהתחינות של מרקו בלבול להפסיק, איך באימון אחר כשבלבול איים לזרוק אותו מהאימון שועה צרח עליו בהתרסה: "תעיף אותי כבר מהאימון או שתפסיק לאיים", איך סירב להתאמן בצד עם מאמן הכושר והתחיל בהפגנתיות בשביתה איטלקית, איך זרק חולצה ובקבוק באמצע חדר ההלבשה, איך לא קיבל דקות משחק, איך נצפה מבלה ב־01:27 לפנות בוקר בניגוד להוראות, איך הפר בידוד. והיד הוא נטויה.
"להביא לכאן את שועה זו סכנה ברורה ומיידית", אומר גורם בבית"ר. "בשביל מה אנחנו צריכים את זה? אין עוררין על היכולות שלו, אבל תפוח רקוב אחד יכול להרוס חדר הלבשה שלם".
גם בצוות המקצועי, דראפיץ' את ברדה לא ממש מתלהבים מרכש נוצץ כמו שועה. הם יודעים שהמדדים של שועה בחיפה, ברמת הקילומטראז', מספרים על שחקן שרץ שני קילומטר באימון במקרה הטוב, שכל החלק הקדמי צריך לשחק למען שועה, בעוד מאמני בית"ר רוצים חלק התקפי שעובד למען אלירן עטר.
אין דרך יפה להגיד את זה: אין להם עניין בפרימדונות ונסיכים. יכול מאוד להיות שאנחנו עושים לשועה עוול והוא רחוק מאוד משמות התואר האלה. שזה נכון רק בגלל המשקעים בחיפה שגורמים לאנשים שם לחבוט בו ולתדמיתו להיהרס בשיטתיות. גם דראפיץ' וברדה ערים לזה, אבל רק בגלל הסיכוי שחלק מהדברים שנאמרים על שועה נכונים הם לא מעוניינים להכניס ראש בריא למיטה חולה. הם הבהירו לחוגג שאין להם שום עניין להיות גננת ושהדבר האחרון שהם רוצים זה להפוך את בית וגן לכיתה טיפולית. "אנחנו לא הבוסים שלך" אמרו לחוגג "אבל מקצועית אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים ובעיקר מה לא. גם אם תלך על שועה בכל מחיר נצטרך לשבת עם השחקן ולהבהיר לו את גבולות הגזרה שלנו בלי שום ספקות או פרצות".
אם תשאלו את דראפיץ' וברדה, הם בכלל היו מעדיפים לחבק את שלומי אזולאי ולהפיק את המקסימום מפלייטר האסלביינק ומעטר. שני האחרונים נמצאים בסוג של פריחה מקצועית. עטר אמר השבוע בשיחות סגורות שהוא לא נהנה ככה מאז שהיה בנערים ב' בבני יהודה. ההולנדי, שבשבוע שעבר בכל פעם שנגע בכדור יותר מפעמיים עצרו את האימון עד שהוא למד ובסוף גם כבש רביעייה, הוא יהלום שצריך רק ללטש. בקיצור, מבחינת ברדה ודראפיץ' שום דבר לא מקולקל בחלק הקדמי של בית"ר, אז לא צריך לתקן גם אם הוא לא בפירמה שהיא מותג כמו שועה. אבל, כל הניסיונות לתאר את סיפור שועה כמחלוקת או חזית מול חוגג אינה נכונה בעליל. יש לצמד המאמנים העדפות משלהם אבל כל החלטה תתקבל במשותף. אין כאן שום דרמה. המחלוקת היא לגמרי לשם שמים.
חוגג סופרסטאר
חוגג שומע את הקולות, גם את אלה בקרב שחקניו שממש לא מחכים לשועה עם זר פרחים במחסום של בית וגן, אבל עדיין שם כמו זה של שועה מצית לו את הדמיון. עד כמה שלמד והתבגר כבעלים של מועדון כדורגל, כמו אוהד מהיציע הוא כמה ומייחל לשחקנים מהסוג של שועה. בגלל זה הוא סגר את הקצוות מול עומר אצילי לפני חודשיים וקצת, עד שיוסי בניון הטיל וטו על ההגעה של כוכבה הסורר של מכבי תל אביב לבית"ר. בגלל זה הוא חרש את תוכנת האינסטנט כדי לצוד את מתיאוסיניו הברזילאי, ובגלל זה הוא עדיין מנסה למצות בכל דרך אפשרית את המשא ומתן מול יענקל'ה שחר.
גם אם חוגג יפסוק ששועה שחקנה של בית"ר בעיסקת רכישת או השאלה מחיפה, בבית וגן מבטיחים שהם יכניסו לחוזה מול החלוץ מספר סעיפי משמעת מאוד נוקשים. שעל כל התנהגות בלתי הולמת, מהעימות עם הצוות המקצועי, דרך בילויים בשעות לא מקובלות ועד איחורים לאימונים או חריגה הכי קטנה מהמסגרת, שועה יחטוף וייקנס. ספק אם החלוץ יסכים לחתום על סעיפים כאלה. ואולי בכלל הדרישות של שחר ימנעו מהרבה אנשים בבית וגן לקבל את שועה לשמחתם, ולצערו של בעל הבית.
