סוף השבוע שעבר, האימון המסכם של הפועל לקראת מפגש הצמרת מול נס ציונה. המאמן זיו אריה נכנס לחדר ההלבשה, מעביר תדרוך טקטי, ובפעם הראשונה מאז שהגיע להפועל מדבר על זהות בועטי הבעיטות החופשיות, עניין שתמיד השאיר לשחקנים לקבוע בינם לבין עצמם. "אני לא אומר לכם מי בועט ומי לא, אבל הגיע הזמן שתפסיקו לתת את הנייחים לעידן שמש החלש הזה. הוא לא יכול לבעוט בעיטות חופשיות כי שום דבר לא יוצא מהן". ובכן, זה היה שיעור בפסיכולוגיה מצידו של אריה, כי הוא יודע ששמש הוא מסוג השחקנים שאם פורטים להם על המקום שמעלה אצלם את הצורך להוכיח לעולם מה הם שווים הם נכנסים לאטרף. במשחק עצמו מול נס ציונה, כשהשופט סימן על בעיטה חופשית להפועל בדקה ה־62, שמש הזיז את כולם והלך לכדור רק כדי להניח אותו בפינה של אוסטין אג'ידה ולרוץ לאריה ולמאות אוהדי הפועל שהיו ביציע. אריה? הוא חייך. המטרה מבחינתו הושגה בדרך סופר יצירתית. והשער הזה כנראה העלה את הפועל ליגה.
אם לא יקרה שום דבר דרמטי ובעוד חודש וחצי פחות או יותר הפועל תחגוג עלייה, שמש הוא הברומטר והמוציא לפועל שחתום יותר מכולם על העלייה הזאת. זה לא רק 15 השערים שכבש עד כה, זה הרבה מאוד פרמטרים אחרים. במועדון האדום מספרים ששמש תמיד יהיה הראשון כשאוספים כסף לארוחות משותפות, שישלם פעמיים או שלוש כדי לממן את החיילים ואת השחקנים הצעירים, שיהיה הראשון שירים אנשים מהרצפה כשהעסק תקוע. לא פעם אחרי החמצה של אחד החברים שלו שמש יהיה זה שייגש ויגיד: "תרים את הראש. זה יבוא".
שמש הוא חביב הקהל וחדר ההלבשה בצד האדום. אף שמדובר בסיפור הצלחה מסחרר העונה, ההתחלה היתה די קשה. אריה ראה, במשחקי הטרום עונה, איך שמש לא נייד, לא ממש מעורב במשחק ומציג יכולת די בינונית. המאמן לא קלט שזה הטייפ קאסט שלו - חוסר מעורבות במשחק מצד אחד, אבל יכולת פנומנלית להיות בכל רגע נתון במקום הנכון כדי לשים את הכדור ברשת. זו הסיבה שבאחד המשחקים אריה הוציא את שמש במחצית. שי אהרון ביקש מהמאמן רק דבר אחד: "תן לעידן לעשות את הדברים בדרך שלו כי זה סוג השחקן וזו הדרך שבה אנחנו נרוויח אותו". שמש התחיל לפרוע שטרות מהרגע הראשון, אבל בהפועל החליטו אסטרטגית לעבוד עם החלוץ על פי תוכנית עבודה מדוקדקת. מכיוון שהיסטורית מדובר בשחקן פציע, לא פעם אריה החליף אותו בדקה ה־70, וניסה בכל דרך אפשרית להוריד ממנו עומסים באימונים. במקביל, אריה, מאמן טכנוקרט במובן החיובי של המילה, כשלכל שחקן יש הוראות ומשימות ברורות, הפך את שמש לשחקן הכי חופשי במגרש. עד כדי כך שפרט לדיאלוגים נימוסיים בין החלוץ למאמן, שמש כמעט לא עובר אצל אריה שיחות אישיות או הרצאות וידיאו. אריה מעניק לו שקט ונותן לו לעשות את הדברים בדרך שלו ובשקט הנפשי הדרוש, הכל למען מבחן התוצאה שבו שמש מספק את הסחורה בגדול.
חפלה פרטית
בהפועל מספרים ששמש הוא עוף די מוזר בכדורגל הישראלי. הוא הנדסאי תעשייה וניהול, מקצוען בקנאות שבורר ומקפיד על תזונה נכונה, אחד שמסיים אימון ונוסע הביתה ליישוב שילת לחברה רותם. הוא נמנע באדיקות ממסיבות, בילוים ושאר ירקות שעלולים להוציא אותו מפוקוס. באופן נדיר, החגיגה היחידה שבה נצפה היתה במוצאי השבת האחרונה כשהגיע עם בת הזוג שלו למימונה בביתם של קובי ורמה לוי, חברים קרובים בשכונת מלחה.
ההתנזרות הזאת בחיי הפנאי היא תוצר של קריירה מאוד בעייתית שעבר שמש עד שהגיע אל הנחלה בהפועל. הוא נדד כמעט בכל מקום אפשרי בליגה הלאומית ובליגת העל, ולצד רגעים שהגיעו עד ליוטיוב, כמו למשל שער במספרת במדי הפועל רעננה, לא הצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית של עצמו. הקריירה של שמש בן ה־30 נעה בעיקר בין גולים שכבש בכל מקום שאליו הגיע לבין ספסולים וייבוש ממושך על הספסל. כל זה מן הטעם הפשוט שעד העונה לא נמצא המאמן שהצליח להכיל את הדרישות שלו לחופש מקצועי כמעט מלא על המגרש. זיו אריה ושי אהרון שינו קונספט בגישה אליו והרוויחו כנראה את הכרטיס הנכסף לליגת העל.
שמש לא היה אמור להיות כדורגלן בכלל. הוא נולד עם מום בכליות שעליו התגבר והחלים בדרך נס. הוא הגיע למחלקת הנוער של מכבי תל אביב, הושאל למרמורק, ישב בבית שנה, שבמהלכה סייע לאביו בקיוסק המשפחתי, בגלל הסירוב של מכבי לקלוט אותו בחזרה. הוא הגיע לקטמון, שבה הפך לחביב הקהל עם 27 שערים בשנתיים, כולל עלייה מליגה א' ללאומית, ונחת אצל רן בן שמעון ומכבי פתח תקווה. למי שלא יודע, זיו אריה, המאמן הנוכחי של הפועל, היה במשך שנים עוזרו של רב"ש. שמש מקפיד להגיד שבן שמעון הפך אותו לשחקן שלם יותר, ובן שמעון היה זה שלמעשה המליץ לאריה להמר עליו העונה. כל זה אחרי עבודה מאומצת של איש העסקים יוסי ליפקין, שאירח גם את שמש בביתו במיאמי ומימן חלק נכבד מהחוזה שלו בהפועל.
עם סיום המשחק בנס ציונה הטלפון של שמש לא הפסיק לצלצל. על הקו היו, תתפלאו, אוהדים של בני סכנין, שגם שם שמש עבר והבקיע כמה שערים תחת יוסי אבוקסיס כמאמן. "מברוכ", אמרו לו אוהדי סכנין. "אנחנו מקוים שתחזור אלינו יום אחד, וגם אם לא, כשהפועל תעלה ליגה אתה מוזמן אלינו לחפלה פרטית".
חתום בלב
השבועות האחרונים לא היו קלים בהפועל. אחרי שהשקיפה על כל הליגה מלמעלה והעלייה נראתה כבר בכיס (עד כמה שבהפועל אפשר להגיד דבר כזה), החלו חריקות במכונה. שורה של פציעות, חלקן בגלל חוסר מזל וחלקן האחר בגלל העומס הבלתי אפשרי באדיבותה של הקורונה, והקבוצה של זיו אריה נתקעה. פה תיקו, שם הפסדים, הדחה מהגביע, ולראשונה העונה האדומים, עם ניצחון אחד בשבעה מחזורים, נראו פגיעים ולא מאיימים כלל על היריבות שלהם. שמש, שהקפיד לאורך כל העונה להסתובב במתחם האימונים עם חיוך מאוזן לאוזן, מספר אחת במדד האושר, עם משקפי שמש, ואחד ששורק על הדשא ובמקלחות, החל גם הוא לראשונה מאז תחילת העונה לאבד לאט לאט את מצב הרוח.
"בשבועות מכריעים כשאנשים במועדון היו חיוורים מרוב לחץ עידן היה שר ושורק כאילו אנחנו בחתונה ולא בעונה הכי משמעותית בתולדות המועדון", מספר גורם בהפועל. "פתאום בשבועות האחרונים גם הוא נכנס לסוג של לחץ וחרדה, וכשראינו שאוויר הפסגות משפיע לרעה גם עליו התחלנו לדאוג". זה היה השלב שבו אריה, המאמן, שעונה שלמה מיעט לשוחח עם שמש, לקח אותו לחדר. "הגענו לנקודה הזו שבה אנחנו קרובים להשיג את היעד בזכות הנחישות שלך ובזכות העובדה שאתה לא נותן לשום דבר להרוס את ההנאה שלך", אמר המאמן לחלוץ. "עכשיו אנחנו צריכים להחליט איך יזכרו אותנו פה - וינרים שהלכו עד הסוף או לוזרים שעונה שלמה היו במקומות הראשון והשני ובסוף בעטו בדלי".
השער של שמש בנס ציונה, שעשה את ההבדל, הוא כנראה התשובה של החלוץ, שהוריד אבן ענקית מהלב של כל מי שקשור בהפועל. בסיום, בראיון שהעניק לערוץ הספורט אמר שמש: "המטרה הראשונה היא לעלות ליגה ונעשה את זה. אני לא חתום בהפועל על הנייר לעונה הבאה אבל אני חתום בלב". עם 15 שערים עד כה, גם שמש יודע שבעוד כמה חודשים כל האושר הזה יימשך גם בליגת העל.
