הסיפור הבא מספר אולי את תמצית הקריירה של איתי שכטר. במהלך תקופת הקורונה ערכה מכבי תל אביב אימון אופניים בזום. כל השחקנים עלו והחלו לדווש, כשהמאמן ולדימיר איביץ' מפקח עליהם דרך המסך של המחשב הנייד. רק שכטר ניצל את ההזדמנות להפוך את המאורע לחוויה מצחיקה. צריך להזכיר שבאותם ימים שודרו בערוצי הספורט משחקים מהעונות האחרונות, חלק גדול מהם בכיכובו של שכטר, במדי נתניה, הפועל תל אביב, מכבי חיפה ובית"ר.
"אין ערוץ טלוויזיה שלא תפתחו ותראו אותי כל פעם עם חולצה בצבע אחר", אמר שכטר. השחקנים נקרעו מצחוק. אפילו איביץ' הגניב חיוך ונתן לחלוץ שלו לפרוק עול. אותו איביץ', שלא מאפשר לשחקנים שלו לחגוג יותר מדי גול באימון, זרם עם שכטר. אחרי כמה דקות של צחוק, כשאימון האופניים התחדש, שאלו אבי ריקן ודור מיכה: "איפה שכטר? לא שמענו אותו מדבר כבר שתי דקות?" ושכטר, שבאותו זמן משחק שלו במדי בית"ר שודר בצ'רלטון, ענה: "עכשיו אני על המסך עם הקבוצה של המדינה".
ושוב, עד כמה שזה נדיר, איביץ' המשיך לשתף פעולה. עם כל הכבוד לאימון האופניים, שכטר היה הכלי של המאמן הסרבי חמור הסבר להעביר לשחקנים שלו סוג של תחושה שלפיה השגרה והנורמליות כבר כאן. איביץ' גם חרג ממנהגו אחרי הניצחון של מכבי 3:4 בסמי עופר במשחק העונה בסיבוב השני, כשבסיום המשחק אמר במסיבת העיתונאים: "אני לא אדבר על שחקן ספציפי ברמת הכדורגל, אבל אגיד ששכטר הוא אדם טוב שנותן לנו הרבה צבע וכוח בחדר ההלבשה". בשיחות סגורות עם העיתונאים באותו מעמד הנהן המאמן כשנאמר לו ששחקן שהופך חדר הלבשה ליותר שמח ובריא חשוב אפילו משחקן שנותן עוד קצת ברמה המקצועית.
בגיל 33 וחצי שכטר הוא העוגן של אלופת המדינה ושל זו שקרוב לוודאי תחגוג בשבועות הקרובים אליפות שנייה ברציפות. הוא אומנם כבר לא הסקורר של עונת הדאבל בהפועל תל אביב לפני עשור, או המוציא לפועל העיקרי כפי שהיה בבית"ר, אבל עדיין, איביץ' מאוהב בו, בקרית שלום מבינים את הערך המוסף שלו, וגם בגיל שבמחוזותינו יש מי שסופר את הזמן עד לתליית הנעליים, לשכטר יהיו מניות רבות באליפות הזאת של מכבי.
× × ×
מאי 2018. רגע אחרי שבית"ר הפסידה את גמר הגביע ומנעה מאיתי שכטר להיכנס לרשימה מכובדת של קפטנים בצהוב־שחור שהניפו גביע, שכטר היה בצומת קריטית בקריירה שלו. בעוד אלי טביב הבהיר לו שהוא לא ישלם לו אפילו חלק ממה שמספר 9 דורש, שכטר היה צריך לבחור בין מכבי תל אביב של מיץ' גולדהאר להפועל באר שבע של אלונה ברקת.
צריך לזכור שהטרנד של אותם ימים היה לנסוע לבאר שבע, ללכת למקום שמתקתק אליפויות ברצף והוא המועדון הבכיר בישראל מבחינת התנאים. אבל שכטר אף פעם לא היה אחד שהולך אחרי העדר. הוא תמיד עבד עם הראש ועם האינסטינקטים. כמה בחירות אחרות שעשה בקריירה, כמו למשל להצטרף למכבי חיפה, התגלו כאסון. אחרות, כמו הציוות לבית"ר, או קודם לכן המעבר ממכבי נתניה להפועל תל אביב, התגלו כהברקה. "אני הולך למכבי כי בבאר שבע אין אתגר אחרי שלוש אליפויות רצופות", הבהיר לחבריו. "במכבי יש רעב להתחיל מסורת חדשה של תארים. בבאר שבע לא ייתנו לי הרבה צ'אנסים עם כל כך הרבה חלוצים בסגל. בנוסף, אני עייף מהנסיעות ומכבי קרובה לבית. אני הולך לצהוב של גולדהאר".
כשהגיע לקרית שלום היה מי שאמר לשכטר שזה המועדון היחיד שהוא שיחק בו בקריירה שבו הוא יעסוק אך ורק בכדורגל. בימי הזוהר בהפועל תל אביב תמיד היו סביב המועדון האדום מאבקי שליטה בין אלי טביב למוני הראל, שהכניסו גם את השחקנים לקלחת. במכבי חיפה שכטר נזקק לטיפול פסיכולוגי אחרי ששום דבר לא הסתדר לו בירוק והוא כבר התחיל להאמין שהוא פשוט איבד את זה. בבית"ר היו חדשות לבקרים הסרטים עם טביב. פעם עם אצילי, פעם עידן ורד, ולבסוף עם שכטר, כשהחלוץ מלווה כמעט כל פרשייה מתוקף תפקידו כקפטן וכמנהיג הבלתי מעורער בחדר ההלבשה בבית וגן.
ההתחלה במכבי היתה דווקא מכשול גבוה במיוחד גם עבור שכטר, שמתאקלם בשניות בכל מקום. השרופים של שער 11 קיבלו אותו בעין עקומה בגלל החיבור להפועל ומקרה שבו אחרי משחק במדים האדומים קילל את מכבי. איביץ' בכלל לא ספר אותו אלא העדיף את וידאר קיארטנסון. הפורמולה של שכטר להצליח במכבי היתה שהוא מפיק את המקסימום מכל פירור דקות שיקבל, כי בגילו ובמקום שבו הוא נמצא אף אחד לא יסתכל על הרזומה שלו אם הוא יתחיל לעקם פרצופים על דקות משחק.
"התבגרתי. הבנתי עם הזמן שלשבת על הספסל זה מאוד קשה, אבל אם אתה לוקח את האנרגיות שלך למקומות אחרים וטובים אז אתה יכול להביא את עצמך לפיקים טובים גם בחצי שעה", הסביר לפני מספר חודשים. "יש משהו שונה באנרגיות כשאתה עולה חיובי למגרש. אז גם אם לא נתתי גול, אני אסחט איזה פנדל, או אשמור על הכדור כשזה רק 0:1 ואתן הכל כדי שהקבוצה תנצח גם אם זה רק ב־20 דקות משחק. הניצחון של הקבוצה הוא מעל הכל, וזה מה שחשוב מבחינתי. ברור שיש משחקים שאני מרגיש פחות טוב, אבל אני יודע בסופו של יום שאני חוזר הביתה, שנתתי הכל לכל אוהד פה במגרש, וגם אם יש פה אוהד עם תחושות פחות נעימות כלפיי מהעבר, גם הוא מבין עם הזמן שאני עושה הכל כדי שהקבוצה שלי תנצח".
עם הגישה הזאת איביץ' הבין מהר מאוד שמה ששכטר יביא לו הן ברמת המספרים אבל לא רק, זה ההבדל בין קבוצה שלא מאבדת נקודות לכזאת שמדי פעם צריכה להתמודד עם פנצ'רים שקורים לכולם במהלך עונה. הנה סיפור קטן מהעונה: לפני מספר חודשים מכבי תל אביב הובילה בסמי עופר 0:1 נגד הפועל חיפה. שכטר לא היה במגרש באותן דקות. כמה שבועות קודם, כשמכבי הובילה, שכטר רץ לדגל הקרן להעביר זמן עד שהגיעה שריקת הסיום. "במשחק נגד חיפה, בגול של נס זמיר", אמר שכטר, "לא רק הייתי רץ לדגל הקרן אלא יושב על הכדור עד שהשופט היה שורק, עם כל הכבוד לאוהד ההוא שאמר לי שככה לא מתנהגים במכבי".
שכטר הוא מרכז העצבים בקרית שלום. הוא זה שתופס שחקנים ממורמרים בגלל היעדר דקות משחק או אחרים שפתאום נקלעים למשבר מקצועי. לכולם הוא מסביר שהקריירה היא רכבת הרים וכל מה שחשוב בסוף, כפי שאריק שרון ז"ל הסביר על פוליטיקה, הוא שלא משנה אם אתה למעלה או למטה, העיקר להישאר על הגלגל ומפה כבר אפשר לסדר את הדברים. דור מיכה, אחד השחקנים המובילים של מכבי ושחקן העונה שעברה, זכה במהלך החודשים האחרונים להמון שיחות משכטר, שהסביר לו שאחרי היכולת הנהדרת שהציג אשתקד, עכשיו הוא חייב להעלות את הרף: "אחרי העונה שעברה מצפים שבכל משחק תיתן גול ותבשל עוד שניים. יצרת ציפיות אצל האנשים ואז גם אם תהיה טוב ייקחו את זה כמובן מאליו. אתה צריך להיות חזק בראש ולזכור שמה שקובע בסוף זה אם הקבוצה ניצחה, כי אם לא מחפשים אשמים והולכים על הבכירים ביותר".
בקרב שחקני מכבי יש תענוג קבוצתי להקניט את שכטר. כשמספר 11 מפסיד במשחק אימון פנימי הקבוצה המנצחת שרה לו את שיר האוהדים: "שכטר מת". הוא, תהיו בטוחים, נהנה מכל רגע. הגיע השלב בקריירה שהוא מוכן שהבדיחה תהיה על חשבונו כדי שהצעירים ושחקני דור הביניים יתקדמו. בדיוק כמו אבא שבשולחן השבת נהנה מההסתלבטויות גם אם הן על חשבונו.
× × ×
שכטר, תאהבו אותו או לא, הוא זן נדיר בכדורגל שלנו. חוץ מההומור והרעב שנשמר אצלו למרות שכבר חווה הכל בכדורגל הישראלי, הוא נהנה לתעד את הקריירה שלו מהרגע שבו יצא מהחממה של נצרת עילית לנתניה של לותאר מתיאוס, לפני שני עשורים כמעט. אמו דפנה ואביו נחמן שומרים בקלסרים עבי כרס את כל מה שנכתב עליו אי פעם בעיתונות. הוא עצמו שומר משחקים מהעבר על דיסקים, אוהב לנבור בעבר, ובתקופת הקורונה סיפר שצפה עם אחיו במונדיאל 1970. חוץ מזה הוא רושם את כל השערים שהוא כובש, ובכלל זה את השער מול הפועל חיפה בשבת האחרונה. פעם הוא התקשר לשדר רמי וייץ ותיקן אותו על כך שווייץ אמר בשידור שלשכטר 94 כיבושים ואילו בדפים של החלוץ היה כתוב שיש לו 95.
בתקופת הקורונה סיפר שכטר במסמך מרתק על אוסף החולצות שיש לו מאירופה במהלך כל השנים שהוא על כר הדשא. "יש אנשים שיש להם יהלומים, יש אנשים שאוספים שעונים. לי יש חולצות. החולצות האלה זה האהבה שלי", הסביר שכטר בחשבון האינסטגרם שלו. והוסיף סיפור לפנתיאון על אלכס פרגוסון.
"היה משחק שלי עם סוונסי נגד מנצ'סטר יונייטד, משחק אליפות, האחרון של פרגוסון באולד טראפורד. אמרתי לעצמי: 'איפה אני אראה את אלכס פרגוסון. הוא פורש'. עליתי למעלה, לקחתי את החולצה הלבנה של סוונסי ולקחתי טוש מהאפסנאי. השחקנים שאלו אותי: 'לאן אתה הולך?' הלכתי לקחת חתימה מאלכס פרגוסון על החולצה. רציתי הוקרה ממנו. אנשים לא האמינו, אבל ניגשתי וביקשתי ממנו והוא עשה את זה. אחרי זה אמרו לי חברים לקבוצה שצדקתי במעשה שלי".
אבל עם כל הכבוד לחולצות, שכטר הוא בין היחידים שיצא בצורה פומבית נגד מי שמתנגד לקיצוץ הרוחבי בליגת העל בעקבות מגפת הקורונה. במידה מסוימת, שכטר היה זה שמנע התנגדות כלשהי בקרב שחקני מכבי תל אביב למתווה החדש של מיץ' גולדהאר.
"אחד כמו מיץ' גולדהאר, שמשקיע כל שנה 150-100 מיליון שקל בתקציב, פעם אחת הוא יבוא ויגיד: 'טוב חבר'ה, צריך לקצץ', מה שהוא היה אומר לנו - זה קדוש. אתה צריך להיות בלי לב או לא להבין את החיים כדי להגיד לו לא, להיות בלי מוח מול אדם שנתן לך כל כך הרבה. החליט 50%? תודה רבה, תראה לי איפה חותמים. זה לא נושא לשיחה מבחינתי. אנשים בחל"ת ולא מקבלים כסף, אתה תגיד שאתה לא לוקח קיצוץ של 50%?" לפומביות של שכטר יש גם צד שני. במהלך המשא ומתן הקואליציוני להרכבת הממשלה הוא פרסם פוסט עם המילים "ממשלה עם המשותפת אסון", ויצר סערה, כולל נזיפה חמורה מקברניטי מכבי תל אביב. במקרה אחר, כשחקן בית"ר, הוא פוצץ ראיון משותף שלו ושל חאלד חאליילה מבני סכנין. "אני לא גזען", הבהיר שכטר בכמה הזדמנויות, אבל ההתבטאויות האלה יצרו סביבו סערה.
× × ×
ביום שני שכטר חוזר לטדי, למשחק שאולי יבטיח למכבי תל אביב את האליפות. זו המטרה הראשונה שלו. המטרה השנייה היא הארכת החוזה במכבי. בצחוק מהול ברצינות הוא אמר לפני מספר שבועות: "יש לי חולצה של ברק יצחקי (מנכ"ל מכבי תל אביב; ש"א), אולי הוא יאריך לי את החוזה". במכבי לא מדברים על זה בקול אבל שכטר יהיה בין הראשונים שיזכה להארכת ההתקשרות, ומי יודע אולי גם אחרי שיסיים את הקריירה במכבי יזכה לתפקיד ניהולי. מה שבטוח, צריך להעריך אותו על כך שהתשוקה שלו אפילו לא מתחילה להיגמר.
