איחוד אמיתי! אנחנו נמצאים כמה ימים לתוך חגיגות העלייה של הפועל ירושלים.כן, זה לא חלום אלא מציאות. הפועל ירושלים, אותה קבוצה מפוררת, מפורקת וחסרת רלוונטיות, שבה בענק לליגת העל.
זאת לא הפועל הישנה של עסקני ההסתדרות או של קבלנים חסרי לב. זאת גם לא קטמון בשינוי שם. זאת קבוצה חדשה שחזרה כעוף החול ונחתה במקומה הטבעי בצמרת הכדורגל הישראלי. זאת קבוצה שלקחה את הניהול התקין מצד אחד ואת האותנטיות הירושלמית האמיתית מצד שני, וכך הגענו להצלחה.
אני שמח ומאושר על חלקי הגדול והעיקרי בשחרור השם הפועל ירושלים מידי מי שרצה לחסל את הקבוצה ולקבור אותה קבורת חמור מבישה.
פרויקט שעליו עבדתי ועמלתי מספר שנים לא מבוטל, פרויקט שלפעמים הרגשתי שאני האחרון שעוד מאמין שיכול לקרות, בים הספקטיות והאזהרות על חוסר התוחלת בניסיון לשחרר את הקבוצה מידי בעליה.
ולא פחות גאה על חלקי בייצוג עמדתם של אוהדי הפועל ירושלים במשא ומתן עם קטמון, אותם אוהדים שלא היה להם פה אחר שייצג אותם מלבדי.
משא ומתן שהביא לאיחוד מוצדק והוגן, לקבוצה אחת אדומה שתוכל בעתיד לחזור להילחם על ההגמוניה בעיר. לקבוצה שתדע להסב גם קצת נחת לאוהדיה ולא רק אכזבות ושברון לב. אסור להתבלבל, יש עוד עבודה רבה לפנינו. אסור לשקוט ולנוח עד שאחרון האוהדים, הן מהפועל ירושלים והן מהפועל קטמון, יחזרו להרגיש שזה הבית שלהם.
ביום שישי האחרון הפגנו את העוצמה של הביחד, למעלה מ־6,000 אוהדים נלהבים מילאו את היציע המערבי וצבעו אותו באדום. אלו מספרים שרק קבוצה מאוחדת יכלה לחלום ולהשיג, ואין הרבה קבוצות בארץ שיכולות להביא כמות קהל כזאת, גם לא למשחקי עלייה. אם נדע לחבר את כולם כולל את סמלי העבר שלנו, בראשם מישל דיין, אם נדע להמשיך להתעלות על משקעי עבר כואבים, להמשיך להישאר צנועים,להבין שבעלי הון הם עוד נפח שמחזק את הקבוצה.
ואיתם, בשיתוף פעולה, השמיים הם הגבול, הרי שהעתיד יכול להיות ורוד/אדום מאוד. הפועל ירושלים, קבוצה שנוסדה ב־1926 ותחגוג בקרוב 100 שנים, חזרה אחרי למעלה מ־20 שנה לליגה הבכירה בישראל, ואנחנו פה בשביל להישאר.
- הביא לדפוס שלומי אהרוני
