נשיקה צרפתית | יוסי מזרחי
"אורי הוזמן בתחילת שנות ה־80 למבחנים בפריז סן ז'רמן וביקש שאסע איתו. הנשיא של המועדון שיכן אותנו במלון חמישה כוכבים עם ארוחות כשרות ושלל פינוקים. הזמינו למשחק הזה 15 שחקנים, ביניהם שמונה ברזילאים. אורי עולה למשחק, ומעמיד את הברזילאים אולי עשר פעמים מול השוער. הצרפתים השתגעו עליו, והסכימו לשלם מה שצריך כדי להחתים אותו. אנחנו חוזרים למלון ואורי אומר לי: 'שילכו לעזאזל, אני במקום בלי אוכל כשר ותפילות והמשפחה שלי לא נשאר'".
סיפור מהאמבטיה | ויקטור לוי
"משחק בבאר שבע ואנחנו בבית מלון באשקלון. אורי פצוע בקרסול והמאמן דוביד שווייצר ז"ל, שיודע שאני ואורי שותפים קבועים בחדר, קורא לי ושואל: 'מה עושים כדי להכשיר את אורי?' אמרתי לו: 'תשאיר את זה לי'. ואז התחלתי לעשות לו אמבטיות חמות ואמבטיות קרות לסירוגין. אחרי ארוחת הבוקר, בדרך לחדר, עצרנו במסדרון ונתתי לאורי כדור כדי שיבעט לקיר. באתי לדוביד ואמרתי לו: 'אני חושב שאורי מוכן'. דוביד נכנס לחדר ההלבשה, מקריא את ההרכב, ואומר לאורי: 'אתה משחק רק ברחבת ה־16 של באר שבע. אל תעשה כלום חוץ מאשר להיות באזור המסוכן'. 17 אלף איש ביציע, אורי לא נוגע בכדור משחק שלם חוץ מפעם אחת, כשיש לנו בעיטה חופשית, והוא מסובב בננה לחיבורים של רוני מוסקוביץ' השוער. זו היתה הנגיעה היחידה של אורי בכדור, וניצחנו 0:1.
"אין ולא יהיה כמו אורי, אדם נטול אגו, שמכבד ואוהב את כולם, אציל של פעם בדור אם בכלל".
אורי הגדול מכולם | אלי אוחנה
"אין סיפור אחד על אורי. יש כל כך הרבה שרק ימעיטו. במדינה שלנו אני לא מכיר מישהו כמו אורי שהוא קונצנזוס. אייקון. איש שאני אוהב מאוד, מודל לחיקוי, מי שגם עוד 20 שנה יגידו עליו 'כל שסק מלמיליאן'. כולם אוהבים את אורי: העמך, האליטה, הירושלמים והלא ירושלמים, כי אי אפשר שלא לאהוב אותו. אציל נפש, מהגדולים בהיסטוריה, אם לא הגדול מכולם.
"בשבילי אורי תמיד היה ויישאר מספר 1. שואלים אותי לפעמים מי הכדורגלן הגדול ביותר. חד־משמעית, אורי הגדול ביותר של בית"ר, הגדול ביותר של הכדורגל בישראל. אין שאלה בכלל".
תעודת זהות | אברהם לוי
"כשאורי הגיע לבית"ר, אבא שלו לא הסכים לתת לי את תעודת הזהות שלו כדי לעשות לו כרטיס שחקן בגלל שהוא לא רצה שאורי יחלל שבת. עמנואל שפר, מאמן הבוגרים, הציע שנזייף את תעודת הזהות כי הוא ישנה את ההיסטוריה של בית"ר, אבל סירבתי. אורי הבטיח לשמור את השבת ככל יכולתו ובסוף אבא שלו התרצה. ידענו מהרגע הראשון שהוא יהיה הגדול מכולם. בהתחלה הוא התאמן בהפועל, אבל בשכונת ממילא, מעוז אוהדי בית"ר, לא הסכימו שהוא ילבש אדום. אין שחקנים ברמה שלו גם בכדורגל העולמי והמפותח של היום. ראיית משחק של יחיד ומיוחד".
שמיניות באוויר | דני נוימן
"אני ואורי בנבחרת ישראל במשחק נגד גרמניה, אורי מספר 8 כמובן ואני 14. אני לוקח משמוליק האפסנאי את שתי החולצות שלי ושל מלמיליאן ואני הולך לחדר המשותף שלי ושלו. שמוליק האפסנאי מגיע לחדר ומבקש מאורי שייתן את החולצה לירון עוז ממכבי תל אביב. אורי כמובן מסכים כי זה האופי שלו, ואני מודיע לאפסנאי שאם ככה שיודיע לעוז שאני לוקח את השמונה.
"היה בלגן אבל ירון עוז בסוף ויתר, אורי שיחק עם השמונה, אני עם ה־14, ובתל אביב, ששלטה אז בכדורגל הישראלי, הבינו שהירושלמים לא פראיירים. זה מוכיח משהו על אורי שתמיד היה ויהיה צנוע, עניו נטול אגו".
