ליגת העל.
"שואלים בצדק מה יהיה איתנו בליגת העל. שוכחים שהמועדון הזה עבר תהליך ניהולי ומקצועי שמתאים אותו לליגה הראשונה. מדובר בקבוצת ליגת העל שעד עכשיו בטעות היתה בליגה הלאומית. יש כאן הכל מהכל, נותנים לך את כל הכלים להצליח, אתה רק צריך לספק את הסחורה. היה שלב במהלך העונה שהסתכלתי מסביב וידעתי שאנחנו הולכים לעשות את זה. היו לנו עוצמות, היה לנו רעב, היה לנו צבא של אוהדים מאחורינו שכל כך חיכה לזה".
אוהדים:
"הגעתי להפועל העונה אחרי שאיציק עומר, אוהד שרוף ואיש שלומו של יוסי ליפקין, התקשר להגיד לי שאולי כדאי לי לחזור. מפה, ליפקין, שי אהרון וזיו אריה הניעו את המהלך. אני כבר בן 31. מעולם לא הרגשתי בבית כמו בהפועל. אני אוהב כל דבר במועדון הזה. את הקהילתיות, את הביחד, את הקהל, את השחקנים. כמה אנשים אתה מכיר שבאים כל יום לעבודה עם חיוך מאוזן לאוזן? זה הפיצוי שלי על כל הקשיים בקריירה".
חתום בלב
"אני אוהב להגיד שאני לא חתום על חוזה אלא חתום בלב. אני חושב שזה כל הסיפור של מועדון כמו הפועל. לא משנה מאיפה באת והיכן גדלת, כשאתה מגיע לאימון הראשון אתה מרגיש כאילו שיחקת בנוער של הפועל בקרית יובל או במבט. בסוף, עם כל הכבוד למסחור ולכסף ולבעלות הפרטית, הפועל מייצגת את הרומנטיקה ואת האותנטיות של הכדורגל, שלא נשארה ממנו הרבה במקומות אחרים. זו זכות להיות חלק מזה".
שירים ושערים?
"הרבה מאמנים לא תמיד הבינו שמה שאני יודע לעשות הכי טוב זה לשים את הכדור ברשת. הם הסתכלו על התנועה, על הקילומטראז', על כל מיני פרמטרים, אבל אם תבדקו את הג'י־פי־אס שלי תגלו שאני עומד בכל רף שדרשו ממני. מאז שאני ילד תמיד אהבתי לכבוש, תמיד ידעתי לפתוח את הדרך לחלוץ אחר. תמיד ידעתי להופיע ולעשות את ההבדל. היה פעם חלוץ איטלקי במילאן ששמו פיליפו אינזאגי. אף אחד לא באמת זוכר מהלכי כדורגל שלו, אבל כולם זוכרים ויודעים שתמיד במאני טיים הוא הופיע ושם את הכדור ברשת. סבבה, תקראו לי אינזאגי".
בלי חגיגה
"האסון במירון מנע מאיתנו לחגוג, כי זה דבר נורא שמרוקן אותך משמחה וגם לא מכובד. אבל לחזור הביתה בשישי אחרי הצהריים היה אושר צרוף, סיפוק ענק. הייתי בקטמון בגלגול הקודם של המועדון, והתאהבתי בחלק האדום הזה של העיר מהיום הראשון. ידעתי שאין סיכוי שמועדון כזה יישאר בליגה הלאומית כל כך הרבה זמן".
הגול הכי יפה?
"הכדור החופשי מול נס ציונה בחוץ. היה לי גול בדיוק מאותה נקודה במשחק של רעננה נגד אשדוד. ידעתי שאני שם את זה. זיו אריה אמר בצחוק לפני המשחק: 'תפסיקו לתת לעידן לבעוט, אל תפחדו ממנו', עוד פסיכולוגיה גאונית שלו".