משה חוגג פגש ביום שישי האחרון חבר, שמסתבר שחלה בקורונה, מה שכפה על בעלי בית"ר להיכנס לבידוד של שבועיים. חוגג לא יצא מביתו מאז יום שישי. הוא מנסה להעביר את הזמן כמו רבים מהחולים עם סדרות נטפליקס, סוני פלייסטיישן והטלפון שעובד נון סטופ, בעיקר סביב עסקיו הפרטיים, ובחלק קטן מהזמן בענייניה השוטפים של בית"ר.
2 צפייה בגלריה
שחקני בית". גם הם ייפגעו כלכלית
שחקני בית". גם הם ייפגעו כלכלית
שחקני בית". גם הם ייפגעו כלכלית
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הבידוד של חוגג הוא צרה קטנה. בהודעה שפרסם כתב הבעלים: "אני לוקח אחריות כמו כל אדם שומר חוק במדינה ומתחיל תקופה שבה אהיה בבידוד. בני משפחתי ישהו גם כן לצידי בתקווה כי נעבור את הימים הקרובים בשלום. יש לציין כי אמשיך בפעילות השוטפת שלי גם ממקום מגוריי בתקווה לימים טובים יותר".
אלא שכאמור אלה הן צרות קטנות. הצרות היותר גדולות הן שכמו בעלי עסקים אחרים, גם חוגג נפגע משמעותית בעקבות וירוס הקורונה. אם החברה של מיץ' גולדהאר הפסידה ביום אחד 27 אחוז מערכה בבורסה, אז הגשם הזה מרטיב את כל בעלי העסקים, גדולים כקטנים. בבית"ר מעריכים שנזק הקורונה אמור להביא להפסדים בסך כולל של 12 מיליון שקל. ההחלטה של חוגג, בלית ברירה יש לציין, ביום שלישי בבוקר לקצץ 20 אחוז משכרם של עובדי המועדון, לרבות השחקנים והצוות המקצועי, היא כנראה הגזירה הראשונה ולא האחרונה. ההחלטה לחתוך 20 אחוז מהשכר הכולל אמורה למזער את הנזק של ההפסדים במיליון שקל בסך הכל, מ־12 מיליון ל־11 מיליון. ההפסדים הם בגין אי מכירת כרטיסים, פיצוי שעשויים לדרוש ספונסרים, הקצבות מהמינהלת וכדומה. מובן שהההפסדים האלה יקטנו אם וכפי שמתוכנן הליגה תחזור לפעילות סדירה בראשית חודש מאי.
בשיחה שקיימו אלי אוחנה, המנכ"ל מוני ברוש ואיש הכספים חיים נבון עם נציגי השחקנים עידן ורד, דן איינבינדר ואופיר קריאף הודיעו הקודקודים לשחקנים כי המהלך הזה נעשה על מנת להימנע מהוצאת השחקנים ועובדי המועדון לחופשה ללא תשלום. בנוסף, צוות מחלקת הנוער הוצא לחל"ת. "אנחנו נוקטים את כל הצעדים על מנת שהמועדון ימשיך ויתפקד בתקופה הקרובה והבחירה לקצץ היתה עדיפה מאשר להוציא את כל המועדון לחל"ת. כולנו נצטרך בתקופה הקרובה להיות חזקים, להתמודד עם המשבר הגדול, אבל בינתיים כולם חייבים להתגייס למען המועדון והמשך הפעילות השוטפת. אני מקווה ומאמין בעזרת השם שנצלח את המשבר ונצמח משם".
2 צפייה בגלריה
משה חגוג
משה חגוג
משה חגוג
(צילום: עוז מועלם)
הבעיה של חוגג, כמו של כולנו, היא שהוא לא רואה את סוף המשבר הזה מגיע, דד ליין שבו חוזרים לשגרה. במציאות כזאת באופן טבעי הוא לא יכול כמעט לכלכל את צעדיו ולייצר אסטרטגיה. בית"ר, עם כל הכבוד, היא לא עסקיו הפרטיים ומקור פרנסתו אלא תרומה לקהילה. גם אם הרצון שלו הוא להימנע מצעדים דרסטיים בבייבי שלו, הוא יהיה הראשון שייפגע מהפסדים כספיים כאלה ואחרים.
כבר עכשיו אפשר לראות כי בקיץ הקרוב בית"ר תלך לדיאטה מקסימלית. כל סעיף וסעיף יקוצץ. התקציב הכולל, שעמד על כ־70 מיליון שקל, אמור לרדת לפחות ב־30 אחוז עד לתקציב כולל של 50 מיליון, כשהיעד הוא לרדת אפילו לאזור ה־40 מיליון תקציב. שחקנים ובעלי תפקידים יידרשו לקצץ, אחרים יקבלו הצעת פשרה שאומרת או קיצוץ או עזיבה ומחוסר ברירה השלמת שכר בקבוצה אחרת. מחלקת הנוער והוצאות התפעול יכווצו גם הן.
שום דבר אופרטיבי לא עומד כרגע על סדר היום כי הקורונה היא זו שמכתיבה אותו. אבל בתוך בית וגן, מי שמדבר עם חוגג שומע ממנו שהמנדט למינוי המאמן הבא של בית"ר יישאר בידיים של יוסי בניון. חוגג יביע את דעתו, אבל מתכוון להשאיר את ההיררכיה בעינה - הוא ימנה בפני בניון את הסיבות שבגללן רוני לוי צריך להישאר, את הסיבות שבגללן הוא צריך לעזוב, וגם יגיד לו בצורה ישירה וברורה את מי היה רוצה כאיש שעל הקווים בבית וגן בעונה הבאה. אבל, וזה אבל גדול, אם בניון יתעקש על לוי הוא לא ינסה לכופף למנהל המקצועי שלו את היד מהטעם הפשוט: אם ההחלטה של בניון היא בגדר המלצה בלבד המשרה שלו בבית"ר מיותרת. מצד אחד, חוגג ראוי לשבח על האג'נדה הזאת. מצד שני, זה תמיד יכול להגיע למצב שבו בעל הבית, במקרה קיצוני, יכול ברגע אחד לוותר על שירותיו של המנהל המקצועי שלו.