"אני חושב שאני עומד לסיים בקרוב. אני משחק מעבר לים כבר ארבע שנים ואני מתגעגע למשפחה שלי. יש הרבה דברים שאני מצפה להם בחיים אחרי הכדורסל. אני רוצה לפתוח בית ספר לעסקים במיאמי. זה יקרה בתוך שנה וחצי. ובמקביל אני חושב להפוך לסוכן שחקנים. כשהכל ייגמר אני רוצה להיזכר כשחקן של היכל התהילה. זה יהיה הסיום המושלם עבורי". זה מה שאמר אמארה סטודמאייר לפני שנה, כשנשאל לגבי עתידו המקצועי. ואז, באופן מפתיע, התקשר אליו המאמן החדש של ברוקלין נטס, סטיב נאש, ששיתף איתו פעולה בפיניקס סאנס, והציע לו להיות עוזרו בפרויקט שבונים בברוקלין. סטודמאייר קפץ על ההצעה בשתי ידיים.
השבוע, מביתו בברוקלין, הוא צהל כשראה שמתקשרים אליו מירושלים. "אני מאוד נרגש. אנחנו בפתחו של חג הפסח, שבעה ימים של חול המועד ואז חג שני, זה וואו. פסח הוא החג המועדף עלי, הרגע שבו יצאנו ממצרים והפכנו לאומה. אני מקפיד לספר את יציאת מצרים, כי זה בעצם הרגע שבו יש חיבור בין עם ישראל לריבונו של עולם. אני עושה את הסדר עם חברים ומצפה לזה".
סטודמאייר עשה קריירה נפלאה: כוכב אן־בי־איי שזכה בשתי אליפויות עם הפועל ובאליפות נוספת עם מכבי, אייקון כדורסל בארצות הברית ובישראל ובעוד כמה מקומות בעולם. "אני צריך להתרגל להבדל המנטלי שבין להיות שחקן לבין להיות עוזר מאמן. זה עדיין לא מעבר חלק. כשחקן יש לך רוטינה, אתה מתכונן למשחק, מעביר מהלכים בראש, יודע את נקודות התורפה של היריב שלך ותלוי לגמרי בעצמך ובחברים שלך לקבוצה. כעוזר מאמן אתה מחויב לארגון, לאסטרטגיה שלו. יש לנו בברוקלין שחקנים גדולים שהם גם אנשים נהדרים: ג'יימס הארדן, קיירי ארווינג וקווין דוראנט. ועדיין, אין רגע אחד במשחק שאני לא כמו קפיץ, רוצה להיכנס לפרקט, לעשות דאנק על הראש של מישהו ואז להרים את היד. זה כנראה בדנ"א. אני לא מאמין שיש שחקן בעולם שעומד בחוץ ולא רוצה להרגיש את הכדור. זה חזק מכולנו. אצלי זה פי כמה. אני בריא, אני בכושר מעולה ובמצב פיזי מצוין, אבל אלה החיים".
געגועים לחיבוקים חמים
אין אוהד הפועל שלא חצוי ביחס שלו לסטודמאייר. מצד אחד, הרגעים הגדולים של הנפות הצלחת ששברו פה טאבו של עשרות שנים של מכבי, שסטודמאייר הוא אחד האחראים הישירים להם. מצד שני, הגופייה הצהובה של הנמסיס, שלבש וגם איתה הניף צלחת, שהורידו ממנו את האוהדים האדומים ביג טיים. "רציתי לשחק בהפועל והם גם היו זקוקים, ולא תאמין כמה פעמים התקשרתי אליהם ואמרתי: 'יש לי הצעות אחרות ואני רוצה רק הפועל'. התעלמו ממני, לא רצו. חיכיתי וחיכיתי עד שבאה ההצעה ממכבי ובהפועל לא היו זמינים, אז מה יכולתי לעשות? מאוד נפגעתי שהפועל הפנתה לי עורף. זה כאב לי, תחושה נוראית. אבל מלמעלה מכוונים את הדברים אז הגעתי למכבי. אם אני אומר שאני מוכן לבוא להפועל ומסננים אותי אז מה אני אמור לעשות? היי, זכיתי באליפות עם הפועל ובאליפות עם מכבי, אז כנראה עשיתי משהו".
סטודמאייר לא ממש עוקב אחרי האקסיות, האדומה והצהובה. הוא נדהם למשל לשמוע מאיתנו השבוע שהפועל סיימה את דרכה באירופה והודחה מהגביע. "יואו מן, אני לא מאמין לך שהפועל לא בצ'מפיונס ולא זכתה בגביע. זה כישלון. הם כנראה צריכים אנרגיה חדשה, משהו שיעורר שם את כל המערכת".
אולי נחזיר אותך.
"אם הפועל תתקשר אני בא. אשמח לחזור לשחק ולעזור להם. זה לא מופרך. אני עדיין בכושר, יש לי מה לתרום, ואני יכול להביא הרבה איכויות גם בכדורסל וגם באספקטים אחרים. אם זה יעלה על השולחן זה לא מופרך שאחזור להפועל. בשמחה".
הבנתי שאתה מעוניין לשחק גם בנבחרת ישראל.
"אמרתי הרבה פעמים שאם הנבחרת תקרא לי אתייצב, אבל זה לא נראה לי רלוונטי. לא מעוניינים בשירותיי. בוא נגיד שאני לא הבעיה בסיפור הזה".
ניפגש בארץ
סטודמאייר, או בשמו היהודי־ישראלי יהושפט, סופר את הימים לפתיחת השמיים כדי שיוכל להגיע לבקר בישראל. "התגעגעתי להכל בישראל", הוא אומר, "לאנשים, למזג האוויר, לאוכל, למקומות. לצערי הרב הקורונה עצרה את העולם, ואני מקווה מאוד שאנחנו לקראת הסוף של הצרה הזו. אני מאושר לגלות שהרבה אנשים, ביניהם הרבה אוהדי הפועל, עוקבים אחריי באינסטגרם. אחרי שעונת האן־בי־איי תסתיים אני מגיע, ומי יודע, אולי אפילו אעשה קאמבק על הפרקט. אני עדיין צעיר מדי ובכושר טוב מדי כדי שידביקו לי את הטייטל מאמן".
