21 במאי 2019. אתלטיקו מדריד מפסידה בטדי לבית"ר 2:1 במשחק ראווה. משה חוגג מבטיח שבקרוב ימונה מאמן בכיר למועדון, כשניר קלינגר, שעמד על הקווים מול הספרדים, "עדיין בתמונה", לדברי בעל הבית, "אולם רוני לוי הוא המועמד הבכיר מכולם", והוא גם, כידוע, זה שמונה לתפקיד. בסיום המשחק מול הקולצ'ונרוס ניגש חוגג לספסל האורחים, לחץ יד למאמנם, דייגו סימאונה, והתלוצץ עם הצלמים במקום: "אמרתי לסימאונה", צחק חוגג, "'אם אתה מחפש עבודה, רק תגיד'. נראה לי שהוא מקווה שהוא לא יצטרך להגיע לפה".
סימאונה אכן לא שכח ולא איבד כלום בבית וגן, אבל דומה שאפילו חוגג לא שיער בנפשו ששורת מאמנים ישראלים מהבכירים ביותר שיש בשוק, מגיא לוזון דרך קלינגר ועד רוני לוי, סלובודן דראפיץ' ושי ברדה, לא יצליחו לעמוד ברף הציפיות שלו. זו כנראה הסיבה שחוגג מסתכל בימים האחרונים לצדדים ולא מוצא שם של מאמן ישראלי שיצליח להניח את דעתו כמי שמסוגל לנווט את הספינה הזאת. אולי חוגג מפספס את הנקודה ומסרב להפנים שאיש מקצוע, איכותי ככל שיהיה, הוא לא הפתרון במועדון שבו בעל הבית "נופל בשבי הדריבל", כפי שהעיד על עצמו. מה שבטוח, המרוץ אחר משרת מאמן בית"ר יצא לדרך, וספק רב אם לחוגג עצמו יש רעיון יצירתי שישדרג משמעותית את העסק אחרי עונה מבזה שעדיף שתיגמר כמה שיותר מהר.
ההיצע דל
"תשימו בצד את כל בורסת השמות כי הכיוון שאני מחפש זה צוות זר. חשוב לי מאמן שלא מכיר את השמות, את התעשייה המקומית, את הסוכנים ואת כל הדבר הזה. אני מחפש מישהו שיהיה ניטרלי, מקצועי, יגיע לאימונים ויקבל את ההחלטות לפי זה. מישהו עם מנטליות אירופאית. זה לא אומר שלא יהיה מאמן ישראלי, אבל הכיוון הוא צוות זר".
2 צפייה בגלריה
חוגג עם דייגו סימאונה. בעלי בית"ר שאל את הארגנטינאים הוא מחפש עבודה
( צילום: עוז מועלם )
אלה הדברים שאמר משה חוגג במסיבת עיתונאים ב־22 במרץ. מי שרוצה להיכנס לעומק הדברים, ולהבין את המדיניות החדשה של בעל הבית, חייב להבין מספר דברים. הראשון: אין כרגע על המדף מאמן ישראלי בעל שיעור קומה שיכול להוביל את בית"ר. בבית וגן היה מי שאמר בעניין הזה שבאמצע שנות ה־90 המבחר היה הרבה יותר עשיר ופשוט. "היו קשטן, אלי כהן השריף, אברהם גרנט, שום ושפיגל, רק תבחר. היום היחיד שיש לו רזומה מרשים זה אלישע לוי, שמאז שעזב את נבחרת ישראל הקריירה שלו בירידה תלולה".
לחוגג יש נימוק נוסף מאוד הגיוני לדברים. הוא רוצה מאמן שמגיע בלי דעות קדומות מהבית, בלי צורך לרצות סוכן של שחקן כזה או אחר או מאמן שיש לו שחקן שהוא פייבוריט או פסול בגלל משקעי העבר. מישהו שיגיע עם דף נקי וחלק ויבחן את הדברים מקצועית נטו, מה שלא תמיד קורה בלשון המעטה אצל אנשי מקצוע ישראלים. ועדיין, קשה לראות מאמן בעל שיעור קומה ויקר מאוד תקציבית שחוגג יכול להרשות לעצמו. גם אם כן, היו פה לא מעט שמות גדולים, אלופי אירופה ואלופי עולם ככדורגלנים (לותאר מתיאוס, לואיס פרננדז, אוסבלדו ארדילס), כשהשורה התחתונה שלהם הסתיימה בלי שום תואר משמעותי. או כמו שאמרו פעם מאמנים ישראלים בלגלוג על טון קאנן ההולנדי: "גם לנו יש חליפות של שלושה חלקים בארון וגם אנחנו יודעים אנגלית. זה לא אומר כלום על הכדורגל שהוא יודע".
ההיסטוריה נגדנו
מאז היווסדה ב־1936 אימנו את בית"ר שלושה מאמנים זרים בלבד (הרביעי הוא סמואל רזניק, עולה חדש מארגנטינה, למי שמתעקש). הראשון, לואיס פרננדז, שהגיע לכאן ב־2005 הודות לכסף גדול ששילם לו ארקדי גאידמק, נע בין גאוניות וכדורגל סוחף ללא מעט פדיחות. מצד אחד, פרננדז וסמלו המסחרי, סוכרייה על מקל בזווית הפה, הנחית כאן תותח כדורגל בדמותו של ג'רום לרואה והוביל את בית"ר למשחקים שהיה תענוג לראות. במקביל, היו גם נסיעות לצרפת באמצע העונה לצורך תוכנית הרדיו שלו 'לואיס עולה להתקפה', הדחה מביכה מגביע המדינה על ידי הכח רמת גן של אורי מלמיליאן מהליגה השנייה, כשפרננדז, שאינו מבין את החשיבות של המפעל הזה, מעלה הרכב טלאים. אם זה לא מספיק, פרננדז גם התעמת לא מעט עם שחקנים (מחק לגמרי למשל את עמרי אפק) ואנשי תקשורת. התחושה הכללית היתה שהוא לא פעם הסתכל על בית"ר כעל מועדון כדורגל ממדינת עולם שלישי.
מחליפו של פרננדז היה אוסבלדו ארדילס, כוכב נבחרת ארגנטינה וטוטנהאם האנגלית, שאפילו הופיע פעם בסרט 'הבריחה לניצחון' לצד פלה וסילבסטר סטלון. ארדילס הציג לראווה התנהלות שערורייתית מהרגע הראשון, כשבשיאה, במהלך מחנה האימונים בזמן ששחקני בית"ר רצים מסביב למגרש הוא הסתובב במתחם רכוב על אופניים. ארדילס אימן את בית"ר חמישה מחזורים, ואחרי הפסד בנתניה נשלח הביתה ובמקומו מונה יוסי מזרחי, שהוביל את בית"ר לאליפות. "ארדילס היה סופר רק את הזרים ולישראלים לא התייחס בכלל", נזכר השבוע אחד השחקנים בעונה ההיא. "הוא יצר שתי קבוצות וחדר הלבשה שהוא חבית של חומר נפץ. כשיוסי הגיע הוא גילה שאחד כמו פבריס פרננדז עושה מה שהוא רוצה כי היו לו קשרים עם הבת של גאידמק ובגלל שארדילס אתרג אותו. בסוף יוסי זרק את פרננדז מהקבוצה, ואחרי שהוא זכה באליפות גאידמק סגר איתו חשבון ופיטר אותו".
השלישי ברשימה והפחות משמעותי שקיבל את משרת מאמן בית"ר הוא טון קאנן, שהיה חביב מאוד על השחקנים ועל התקשורת, עד שגאידמק הבהיר שהוא בכלל לא בעל תעודת מאמן כדורגל אלא יותר סקאוטר ושלח גם אותו הביתה. קאנן אימן את בית"ר בתפר שבין העזיבה של אלי אוחנה ב־2006/2005 למינויו של לואיס פרננדז.
להתחיל מחדש
חוגג אינו הראשון שחושב על מאמנים זרים אחרי שורה של כשלונות. בכדורסל הישראלי יש בשנתיים האחרונות טרנד של מאמנים זרים, וגם יעקב שחר ניסה את הפורמולה הזאת. ב־2016 מינה שחר את טור כריסטיאן קלרסן הנורבגי למנהל הטכני בסמי עופר ואת רנה מולנסטיין ההולנדי למאמן, ואחריו עוד הולנדי, את פרד רוטן. כל הנסיונות של שחר לחקות את מכבי תל אביב הפכו לכישלון מהדהד, בעוד בקרית שלום, על פי רוב, זה היה סיפור הצלחה. "מי שמסתכל על מכבי תל אביב כמודל", אומר מישל דיין, פרשן רדיו ירושלים, "צריך לזכור שההשקעה ומינוי אנשי מקצוע זרים כללו גם את מחלקת הנוער. זה משמעותי כי זה קו ודרך של כל האגודה. אין בעיה עם מינוי מאמן זר לבית"ר. העניין הוא שצריך כמה אנשי מקצוע שיעבדו רוחבית ובמעטפת של המועדון. להביא זר כהבלחה חד־פעמית זה לא בהכרח רעיון טוב, מה גם שיש גם היום מאמנים ישראלים לא רעים בכלל".
"ההחלטה של חוגג ללכת על מאמן זר היא נהדרת", אומר אבירם ברוכיאן. "ראשית, משום שחוגג יודע שצוות זר זה לא עניין זול, וזה מוכיח שהוא עם כוונות להשקיע ולבנות פה קבוצה רצינית, למרות שהיו לו לא מעט סיבות אחרי השנה האחרונה לסגור את הברז".
ברוכיאן גם בטוח שהגיע הזמן שיהיה כאן איש מקצוע שמתחיל עם בית"ר עונה כשהוא עם דף נקי. "הגיע הזמן שיהיה פה מאמן שלא עושה חשבון לא להיכרות שלו עם שחקנים ישראלים, לא למקורבים אינטרסנטים ולא לחשבונות כאלה ואחרים. מישהו נקי שעל פי מראה עיניים וכלים מקצועיים יבנה קבוצה בריאה, ואולי גם ינחית כאן זרים בעלי שיעור קומה כפי שעשו פרננדז ומאמנים זרים במקומות אחרים", ממשיך ברוכיאן. "חשוב שסמלים בית"ריים כמו אלי אוחנה ויוסי מזרחי יהיו מעורבים מקצועית ליד מאמן כזה, שייתנו את הערך המוסף של רוח המועדון שהם מכירים טוב מכולם. עם הכוונה שלהם והידע שלו בית"ר יכולה להתחיל מחדש. שמעתי שחוגג בוחן את המועמדות של מאמן מכבי נתניה, ריימונד אטוולד, וזו למשל תהיה טעות, כי אחרי שאימן את בית"ר תל אביב ונתניה הוא ישראלי לכל דבר ועניין עם כל הדברים שמפריעים לחוגג אצל אנשי מקצוע מקומיים".
אברהם לוי, המנהל המיתולוגי של הצהובים־שחורים שמינה אינספור מאמנים לג'וב הבלתי אפשרי הזה, מתנגד נחרצות למינוי מאמן זר: "אני לא מאמין שבית"ר יכלה להנחית כאן שם גדול מאירופה כי אין לה את התקציבים לכך. ההצלחות היחידות כאן עם מאמנים זרים היו עם ג'ורדי קרויף, שקיבל תקציב בלתי מוגבל, ופטריק וון לוון, מאמן מכבי תל אביב הנוכחי שנמצא בישראל כבר כמה שנים טובות. בית"ר צריכה מאמן ישראלי שמבין את המשמעות של מועדון כזה לחוץ ומורכב, שיודע לנווט את הספינה הזו והוא עם דנ"א ישראלי. היו לנו לא מעט מקרים עם פרננדז וארדילס שהיו מעבירים תדרוך עם מתורגמן. המאמן היה אומר משהו אחד, המתורגמן משהו אחר לגמרי, והיו המון קצרים בתקשורת, שזה אל"ף בי"ת עבור מאמן בחדר הלבשה. יש גם מאמנים טובים פנויים. צריך להיות יצירתיים".
עם סיום המשחק בשבת שעברה, הרים מאמן מכבי נתניה, ריימונד אטוולד להנחתה לאנשי בית"ר, כשהצהיר: "אני פנוי להצעות". אין שום בשורה במינוי שכזה. אטוולד מעולם לא אימן מועדון גדול ולחוץ כמו בית"ר והוא הצליח במשורה בנתניה. הוא מופיע ברשימות של בית"ר אבל לא באמת ממלא לחוגג את הראש.
