עידן שמש בכלל לא היה אמור להיות כדורגלן. מום בכליות שאיתו נולד, שכלל חמישה ניתוחים מאז שנולד ועד גיל שנתיים, כולל אשפוז ארוך בטיפול נמרץ, הפכו את הספורט בכלל ואת הכדורגל בפרט למשהו שאף אחד לא נתן לו הרבה סיכוי.
בסיום השהייה הארוכה והמותחת בבית החולים הודיעו הרופאים להוריו של שמש שהוא יוכל לעסוק בספורט בכפוף לביקורת שנתית אצל הרופאים ובדיקות דם. אבל הילד, כמו בכל סיפורי אגדות כמעט על כדורגלנים, הדביק לעצמו את הכדורגל לרגל כמעט מהרגע הראשון. הוא החל את צעדיו הראשונים בעירוני ראשון לציון, ומהר מאוד הרשים את ראשי מכבי תל אביב, שהזדרזו לרכוש את כרטיס השחקן שלו כשהוא רק בן 16. כמו שנהוג בקרית שלום, אחרי שהתחשל בקבוצת הנוער, כעבור שנתיים שמש הושאל להפועל מרמורק, ששיחקה אז בליגה השנייה.
המעבר שלו מקבוצת נוער לקבוצת בוגרים נתקל בקשיים והקבוצה של אייל גולן (היום) וחנן עדני (באותם ימים) ירדה לליגה השלישית. סעיף בחוזה 'הכריח' את שמש להישאר במרמורק והוא הפך עולמות כדי לחזור למכבי תל אביב, שבלשון המעטה לא ממש רצתה בו. שמש ישב בבית שנה, סייע לאביו בקיוסק המשפחתי, ובלית ברירה חזר למרמורק כדי להציל אותה מירידה לליגה ב'. מרמורק בעונה שאחר מכן התמודדה על העלייה כששמש פורח ומבקיע, אבל גם משחק עם פציעה טורדנית ברגל שלבסוף הכריעה אותו, השביתה אותו והרסה למרמורק את חלום העלייה. שמש הושבת שוב, הפעם לעשרה חודשים ארוכים של החלמה.
אלה שלמעשה הצילו לילד הסקורר את הקריירה היו עופר טסלפפה והפועל קטמון. הוא היה שותף מרכזי בעלייה ההיסטורית ב־2013 (עם 16 שערים). שנה לאחר מכן כבש שמש 11 שערים, ובשנתיים שלו בטדי הפך לחביב הקהל, אבל תמיד סימן את ליגת העל כמטרה והגיע למכבי פתח תקווה של רן בן שמעון.
ההתחלה של החלוץ אצל הלוזונים היתה בלתי אפשרית, כשבן שמעון לא מבין למה שמש לא מספק את הסחורה באימונים ונראה כמו הצל של עצמו במשחקונים הפנימיים. רב"ש הרים טלפון לשי אהרון כדי להבין מה הוא מפספס עם החלוץ שלו, ובעיקר אם נפל כאן על חתול בשק. "במגרש גדול במשחקים רשמיים אתה תראה שהוא ייפתח ויהיה מפלצת ליד השער". אז רב"ש נתן לזה צ'אנס ושמש התחיל להבקיע בכל משחק במשך חודש עד שהפך לבאנקר, כשבן שמעון צועק אחרי אחד הגולים: "שי אהרון גאון. הוא צדק לגביך".
שמש לא הטביע חותם אמיתי בפתח תקווה, אבל זוכר לבן שמעון עד היום שהפך אותו לשחקן טוב יותר, לימד אותו יסודות ועשה לו כיוון פרונט. "אני שחקן יותר טוב בעשר דרגות בזכות רן", אמר באותה עונה. שער נגד בית"ר ופציעה נוספת שהשביתה אותו לתקופה ארוכה החזירו את שמש שוב לנקודת ההתחלה.
שמש המשיך לנדוד, והפעם לסכנין, ושם חצי עונה של ייבוש על הספסל ופירורי דקות שבהן לא סיפק את הסחורה הפכו אותו שוב למתוסכל. הוא פנה למאמן סכנין יוסי אבוקסיס רגע לפני פתיחת חלון ההעברות וביקש לדעת אם המאמן בונה עליו או שהוא צריך לחפש קבוצה. "אני חושב שאני בכושר טוב, שאני יכול לעזור לקבוצה ושמגיע לי לשחק. אני לא מעמיד לך אולטימטום, רק מבקש שתיתן לי הזדמנות להוכיח את עצמי". בסכנין סיפרו אז שהישירות הזו, שנעשתה גם בצורה מכובדת, נכנסה לאבוקסיס ללב. הילד התחיל לקבל צ'אנסים ולא אכזב. הוא נכנס כמחליף במשחק הגביע נגד בית"ר וכבש את השער המצמק (1:2 לבית"ר בסיום). שבוע לאחר מכן כבש שמש שוב, כמחליף, שער ניצחון, ובשבוע השלישי כבש שער ניצחון נוסף. אבוקסיס כבר השתכנע לתת לו את חולצת ההרכב ושמש גמל לו בשני שערים נוספים, בסך הכל חמישה שערים בחמישה משחקים.
אחרי עונה נוספת בסכנין קיבל שמש טלפון מהאב המקצועי שלו, טסלפפה, שביקש ממנו לחבור אליו בנס ציונה. באמצע העונה, כשהגיעה ההצעה מליגת העל, הפעם מהפועל חיפה, שמש החליט להיפרד מטסלפפה ונחת בקרית חיים. ההתחלה בחיפה היתה מבטיחה, כששמש מבקיע בהופעת הבכורה שלו מול קרית שמונה שער ראשון, בדיוק דקה אחרי שנכנס כמחליף. אבל בסיום העונה, אחרי שהבקיע רק שני שערים, החליטו בחיפה לוותר עליו. שמש הגיע לרעננה, שאיתה ירד ליגה, ומה שייזכר מהתקופה שלו בקבוצה של אשר אלון זה שער מדהים שכבש במספרת מול קרית שמונה, היפה בקריירה שלו.
× × ×
בקיץ, כשהיה ברור שהפועל קטמון בדרך לאבד את ויליאם אגדה לליגת העל, סומן שמש כמחליפו. זו כמובן לא היתה הפעם הראשונה ששמש היה ברשימות של שי אהרון ושות'. לפני שתי עונות, בעונת הגלקטיקוס שנבנתה כאן עם ערן לוי, קובי מויאל ואחרים, שמש סומן כמי שאמור להוביל את החוד של קטמון יחד עם אגדה. אלא שבקטמון החליטו ללכת, הרבה בגלל העלויות הגבוהות של שמש, על עדן שרם. בכלל, נדמה שמאז שי אהרון, אף חלוץ ישראלי לא הצליח בקטמון. רשימה חלקית: רן יצחק, עדן שרם וג'ק רוז'ינסקי. שמש, אגב, הוא היחיד במדים האדומים, פרט לאהרון ולעוז צבאג, שאפשר להצמיד לו את התואר סקורר בעשור האחרון.
שמש פגש ברעננה את אייל לחמן, שהגדיר לו את מה שהוא מנסה לפענח כבר שנים בנוגע לקריירה שלו. "אתה שחקן שמשייט בתפר שבין ליגת העל לליגה הלאומית", אמר לו לחמן. לנו אמר פרשן ערוץ הספורט והמאמן השבוע: "שמש צריך לשחק בקבוצה שתוקפת כל הזמן כי הוא חי על כמות הכדורים שהוא מקבל ליד השער. לרוע מזלו הוא שיחק כל הזמן בקבוצות קטנות בליגת העל שמתגוננות ונאלץ לרדת אחורה כדי לגעת בכדור. אני לא אגזים אם אומר שיש לו נגיעה ראשונה בתוך הרחבה שהיא לא פחות קטלנית מתומר חמד ומשחק ראש נדיר. הוא תלוי תלות מוחלטת ביכולת של הקבוצה שלו. לצורך העניין הוא היה נראה מצוין אם היה מקבל צ'אנס בקבוצה גדולה בליגת העל".
חיים סילבס, שאימן את שמש תקופה קצרה בהפועל חיפה, בטוח שמדובר בחלוץ נהדר: "הוא חלוץ יוצא מן הכלל, אבל הייתי צריך לוותר על שחקן התקפה וקיבלתי את ההחלטה לוותר עליו כי הוא לא היה בשיאו. יכול להיות שאם הוא היה נשאר הוא היה מצליח בהפועל חיפה. אני מכיר אותו כבר כמה שנים ואני בטוח שהוא יחזור לליגת העל. יש לו אישיות מעולה. אין לו שום מינוס שעוצר אותו מליגת העל. הוא שחקן טוב לשתי הליגות והוא צריך קצת יותר חוסן מנטלי".
בהפועל ירושלים מספרים שההחלטה ללכת על שמש היא הדרישה למנהיגות של מישהו מנוסה, וזה גם מה שאמר שי אהרון לשמש בשיחה הראשונה שלהם. שמש הוא המבוגר ביותר בסגל (בן 30), וכמוביל חברתי בקבוצה הוא כבר היה בין המארגנים של ערב גיבוש לשחקנים ובין אלה שדחפו לארוחות אחרי האימונים. במשחק מול הפועל פתח תקווה, אחרי שהבקיע את שער השוויון הוא זה שדחף את החברים שלו להשיג את השער השני ולחתור לניצחון בכל מחיר. במקרה אחר, במשחק מול פתח תקווה, אחרי החמצה של סהר בראון בנגיחה היה זה שמש שניגש לבראון והרים אותו מהדשא, תוך שהוא צועק: "לא קרה כלום, זה יבוא", וזה משפט שחלוץ אומר לבלם.
אייל לחמן: "לרוע מזלו הוא שיחק כל הזמן בקבוצות קטנות בליגת העל שמתגוננות ונאלץ לרדת אחורה כדי לגעת בכדור. אני לא אגזים אם אומר שיש לו נגיעה ראשונה בתוך הרחבה שהיא לא פחות קטלנית מתומר חמד"
בהפועל יש לא מעט אנשים שנמצאים עם שמש בקשר עוד מהקדנציה הקודמת שלו במדים האדומים. השם שלו תמיד עלה כמועמד לחיזוק, כולל שיחות נפש עם יוסי ליפקין ואיציק עומר, כששמש היה מתקשר לארצות הברית ומבקש שתימצא הדרך להחזיר אותו לטדי. לפני כחודש, ליפקין עניין (שוב) את שי אהרון בחלוץ ומכאן הדרך חזרה לטדי היתה קצרה.
× × ×
מאז תחילת הקריירה שלו שמש עומד על ממוצע של 17-16 משחקים לעונה, ובגלל נטייה להיפצע אנשים בהפועל שומרים עליו בקופסת צמר גפן. בהפועל יש מדדים שחוזים את מספר הדקות האידיאלי לכל שחקן כדי למנוע פציעות, ועל פי התוכנה מספר הדקות הכי טוב עבור שמש הוא 70 דקות בממוצע למשחק. זו אגב תשובה למי שתוהה למה זיו אריה מקפיד להחליף את שמש עוד לפני שהכלי הכי קטלני שלו משלים 90 דקות. זה נכון גם לקצב האימונים האישי של שמש ולמקצבים שהוא נדרש להם, שהם שונים מאלה של שחקנים אחרים.
החשש הגדול בהפועל הוא ששמש יקרוס בשלבים המכריעים של העונה, ולא פחות מזה, שבדומה לוילי אגדה, שגם הוא היה פותח כמעט כל עונה בקצב של שער בכל משחק, גם שמש ייקלע לתקופת בצורת. זו הסיבה שעם שמש יש המון שיחות והתאמות, ושבהפועל, בניגוד לשנים עברו, הצמידו לחלוץ המרכזי פלימייקר שיזין אותו. לשחקן הזה קוראים לידור נקשרי והוא בדיוק החצי התואם של שמש - האיש שמעמיד את שמש מול שוער, זה שמושך אליו הגנות ונותן לסקורר של הפועל מרחב מחיה. בהשאלה מכדורסל, נקשרי הוא זה שעושה את הפיק אנד רול, לשמש נשאר לבצע רק את הליי־אפ מול הלוח, או במקרה הזה מול השוער.
עכשיו, בגיל 30, אחרי מסע נדודים לא קטן וחוסר הערכה מלא מעט מאמנים ומועדונים, שמש רוצה לגדול יחד עם מועדון האוהדים החדש באדום, ולהגיע איתו לליגת העל. זה נראה מבטיח, אף על פי שבכל אחת מהעונות האחרונות קבוצת האוהדים האדומה מועמדת לעלייה ומשהו משתבש בדרך. שמש אמור להיות אחת הסיבות העיקריות שלא יהיו כאן יותר תירוצים.