יום שישי בצהריים, קצת אחרי ההפסד של בית"ר למכבי תל אביב במשחק האימון, משער של איתי שכטר. יוסי בניון קורא לשלומי אזולאי לשיחה במשרדו. הוא מבהיר לו שעם כל הכבוד להצעות הרבות שיש לחלוץ מהארץ (באר שבע היתה בטירוף להנחית אותו כמחליפו של בן שהר), הוא לא מתכוון לשחרר אותו. "אני לא מוכן לוותר עליך", אומר בניון בחיוך עם המון חיבה והערכה.
אם זה לא מספיק, בניון הציע לאזולאי חוזה לשנתיים נוספות. אזולאי שמח על התמיכה, אבל השיחה הזו עם בניון רק מוסיפה לשורה ארוכה של לבטים שיש לו. כשהוא שם על כף המאזניים את האפשרויות שלו, יש מצד אחד חיבור מיוחד שלו, אחרי לא מעט נדודים, לאנשים בבית וגן.
יש לו לאזולאי גם קרדיט בלתי מוגבל והמון הערכה מהמאמן רוני לוי, ועל כך נרחיב בהמשך. אבל ירח הדבש הזה הופך חמוץ לגמרי נוכח העובדה שאזולאי מסומן כבר תקופה ארוכה על ידי אוהדי בית"ר. הם סימנו אותו מהרגע הראשון כאויב הציבור על לא עוול בכפו. כל חטאו של אזולאי הוא שהוא בעל שפת גוף אדישה ושלפעמים החמצה כזאת או אחרת מקבעת את הנרטיב הציבורי כלפיו.
אף אחד מ'המבינים' הגדולים ביציעי טדי לא רואה כמה עבודה הוא משקיע באימונים ובמשחקים, כמה שטח וחופש פעולה הוא מעניק למי שלצידו (ואם אתם לא מאמינים, תשאלו את גדי קינדה, שהודה עם המעבר שלו לקנזס שלאזולאי יש מניות רבות בשערים ובבישולים שניפק במדי בית"ר).
מה שזוכרים לאזולאי זה את ההחמצה בסמי עופר מול מכבי חיפה בסיבוב הראשון (1:3 לחיפה), כשבאופן אבסורדי כמה דקות קודם לכן אותו אזולאי כבש שער של חלוץ גדול. בדיוק כמו בבדיחה של 'למה אין לך כובע' הם נתפסו בו, והם לא יעזבו. יוסי אבוקסיס וג'ובאני רוסו שנתקלו ביחס דומה, והם שניהם יותר איכותיים ויותר מחוספסים מאזולאי, ברחו מבית וגן כל עוד נפשם בם. גם אזולאי לא מעוניין בעליהום נגדו.
אזולאי עבר בשבוע שעבר עם יתר שחקני הקבוצה מבחן תנועתיות שבדק את מידת האפקטיביות של כל אחד מהסגל וסיים אותו ראשון בפער מהמקום השני. בנוסף, וזה לא חדש לכם, עוד מהקדנציה המשותפת שלהם בבית"ר לפני כמה שנים, אזולאי הוא בין הראשונים בין השחקנים החביבים על רוני לוי. לשם המחשה, נספר שלקראת סיום משחקי הפלייאוף העליון קלט לוי שאזולאי לא ממש חד באימונים וצרח עליו באחד מהם. דן איינבינדר, שהיה עד לצעקות האלה, שאל את אזולאי בציניות: "מה עשית שככה אבא כועס עליך?" אזולאי היה בין הראשונים, אגב, שהביע תמיכה פומבית בהישארותו של לוי ורץ אליו וחיבק אותו לעיני המצלמות אחרי השער שכבש מול הפועל תל אביב (0:3 לבית"ר).
אנשים בבית וגן מנסים להבהיר לאזולאי שאסור לו להתייחס יותר מדי לאוהדים. שגם רוני לוי חביבו סומן על ידם והם מגיעים אליו הביתה לנתניה ומפגינים נגדו. שגם ככה בעונה הבאה, לפחות בחלקה, היציעים יהיו ריקים. אבל ארשת הפנים של אזולאי, שנראית אדישה, לא מלמדת כלום על הרגישות שלו. הוא מרגיש כפיות טובה ביחס אליו. למשל כשהאוהדים דורשים את אנתוני וארן על חשבונו, ואז אחרי שווארן עוזב לבאר שבע, כולם עסוקים בהגעתו של אלירן עטר.
עובדתית, לא היתה פעם אחת העונה שאוהדי בית"ר שאגו את שמו של אזולאי, לא כששבר את הנאחס של ניצחון בטוטו טרנר, לא כשכבש נגד חיפה בסמי עופר, ולא כשסיפק הצגה באצטדיון הצפוני מול הפועל חיפה. אזולאי שתק, היה בא לכל אימון ולכל משחק כשהוא מנסה לכבוש את שער היריבה, ועד שלב מסוים גם את לבבות אוהדי בית"ר, עד שמהחלק השני התייאש לגמרי.
אחרי תשעה שערים במדים הצהובים־שחורים יש לאזולאי הצעה קוסמת מקרקוביה קרקוב הפולנית, מחזיקת הגביע המקומי. בתקשורת הפולנית דווח שהפולנים קרובים להשלמת העיסקה, רק שכחו שם לציין שבבית"ר דחו את ההצעה שלהם על הסף. במקביל, בבית"ר הבהירו לאזולאי שהוא לא ישוחרר ללא תמורה. "לכל אחד יש מחיר, אבל המטרה שלנו היא לא להחליש את הסגל אלא לשמר את השלד הישראלי ולחזק אותו. אנחנו יודעים שהיחס מהקהל מאוד מעיק על שלומי אזולאי, אבל אנחנו מקווים שהוא יידע להסתכל על התמונה הכוללת ויבין שהדבר הטוב ביותר עבורו הוא להישאר בבית"ר", אמרו לנו בבית וגן. "במקביל", הוסיפו אותם גורמים, "אנחנו מקווים שהקהל שלנו יבין שכל מי שלובש את החולצה של בית"ר זקוק לכל האהבה והתמיכה שהקהל הזה יודע להרעיף יותר טוב מכל קהל אחר בארץ".
הדילמות של ורד
קפטן בית"ר מתלבט אם לצאת מהארץ בפעם האחרונה בקריירה שלו, או להטביע חותם במדים הצהובים.
עידן ורד מחזיק ביד הצעות מקפריסיןׁׁ ׁ(אפועל ניקוסיה, הקבוצה החדשה של בן שהר, אבל לא רק), כשגם ב־MLS, ליגת הכדורגל האמריקאית, מחזרים אחריו. כרגע אין לו הרבה לבטים כי בית"ר לא מוכנה לשחרר אותו ללא תמורה הולמת של כמה מאות אלפי דולרים. בצד זה, עד כמה שוורד מעוניין להעביר את השנים הבאות בקריירה שלו מעבר לים, יש לו חסך אחד בבית"ר שהוא חייב למלא, וזה לזכות עם המועדון בתואר כשהוא נושא על זרועו את סרט הקפטן.
ורד מגיע לעונה שבפתח במצב אידיאלי. אחרי שנה מסויטת, שברובה נעדר בגלל פציעה נדירה בכף הרגל, הוא חזר בניגוד להרבה תחזיות שחורות שסתמו את הגולל על הקריירה שלו. העונה הנוכחית מתחילה עבורו עם דף נקי כשהוא בריא לגמרי (טפו טפו) ובכושר מצוין, אחרי עבודה סיזיפית במהלך השבועות האחרונים.
ורד הוא זה שכל הזמן מסמן את ההגעה של משה חוגג כמהפך שעבר על בית"ר מקבוצה גדולה אבל נטולת תשתיות וחזון למועדון כדורגל גדול שמסתכל רחוק ורוצה לשוב לקדמת הבמה. הוא מרגיש חייב לעצמו ולמועדון להיות חלק מהרגע שבו המהפכה הזו של חוגג תביא איתה גם בשורה במבחן התוצאה בדמות תואר משמעותי. הוא לא יסלח לעצמו אם כשזה יקרה הוא ישחק בחו"ל. מצד שני, נשארו לוורד בן ה־31 שלוש-ארבע שנים לקריירה, ואם הוא לא ינסה למצות עד תום את האפשרות לצאת לאירופה בקיץ הנוכחי, זה כנראה כבר לא יקרה.
ורד, בכל מקרה, היה בין מובילי המהלך שבו חתמו השבוע שחקני המועדון על מתווה הקיצוץ בסך 30 אחוז. "מגפת הקורונה הביאה איתה מציאות חדשה ועל פיה נכון להתנהל. אף אחד לא אוהב שמקצצים לו בשכר, אבל בשעה שמאות אלפי אזרחים נלחמים על לחמם והמצב הכלכלי פוגע בכל חלקה במשק הישראלי, נכון לנו השחקנים לבוא לקראת המועדון ובאמת להיכנס מתחת האלונקה. הוויתור הוא אישי של כל שחקן לטובת הכלל במועדון, בתקווה שנדע ימים טובים יותר לכולם".
