לתושבים בבית הכרם נמאס שאין לשכונתם תוכנית מתאר בתוקף. כ-30 מהם הגישו עתירה מינהלית בגין המצב הקיים לבית המשפט המחוזי נגד העירייה ונגד ועדות התכנון המקומית והמחוזית, וזאת מחשש שכל יזם יכול לקדם תוכנית נקודתית להקמת מגדלים רבי קומות ללא ראייה כוללת.
אמנם לפני כחמש שנים הוגשה להפקדה בוועדה המחוזית תוכנית מתאר 1600 לשכונה על ידי העירייה, אך מאז שהמחוזית דרשה בה שינויים ועדכונים, התוכנית מדשדשת ותקועה. בינתיים בעירייה התחלפו בעלי התפקידים: מהנדס עיר חדש, יו"ר הועדה המקומית וכמובן גם ראש עירייה חדש, שבניגוד לקודמו אינו תושב השכונה. כיום הרוח הנושבת בעירייה היא יותר בכיוון של לנטוש את התוכנית התקועה ובמקומה לקדם רק תוכנית אב.
"תוכנית מתאר היא בעלת תוקף משפטי מחייב", מסביר עורך הדין והשמאי קובי ביר. "מכוחה ניתן להכין תוכניות מפורטות ואף להוציא היתרי בנייה.
תוכנית אב לעומתה חסרת כל תוקף משפטי, שלא עברה את כל מערכת האישורים הנדרשת. היא מהווה מסמך מדיניות מנחה, מעין 'חזון' של הוועדה המקומית. הרציונל הוא שמי שירצה לקדם תוכנית מפורטת (כגון: הגדלת זכויות בנייה, תוספת מספר קומות, הכנסת שימושים מותרים נוספים ועוד) יוכל לפי תוכנית האב המנחה לדעת אם התוכנית המוצעת על ידו תואמת את מדיניות הוועדה המקומית, ובמילים אחרות, האם יש סיכוי שיאשרו לו את התוכנית שברצונו להציע. מכאן מובן רצונם של התושבים להשפיע על עיצוב המדיניות, לפני שהיא תהפוך בהמשך גם לדבר חקיקה, שכן תוכנית אב מעצבת לבסוף את התוכניות המפורטות הבאות, ואלו כן מחייבות".
בעיית מחויבות
אלישבע רגבי, תושבת בית הכרם הנמנית עם העותרים, מסבירה את האסון הפוטנציאלי שעשוי להיגרם לאופי השכונה שאותו לא יהיה אפשר לתקן. "אסור להחזיר את הגלגל לאחור", היא אומרת. "גם כך בנושאי תכנון ובנייה בארץ המעמד של התושב הפשוט כמעט שאינו זוכה להתייחסות. לתוכנית מתאר יש מעמד סטטוטורי, לתושבים ניתן להגיש התנגדויות ויש הליך מחייב של שיתוף ציבור"
"חייבים שתהיה תוכנית מתאר שתכלול התחשבות באופי השכונה, הסדרת כבישים ודרכי גישה נאותים וגם מידה רבה של ודאות לתושבים".
בעמותת 'ירושלים שקופה', גם לא חוסכים ביקורת בנושא. "בשונה מכל יתר הרשויות המקומיות, עיריית ירושלים נמנעת מתכנון תוכנית מתאר סטטוטורית, תוך הסתמכות על תחליפים שונים, באופן הפוגע בעיקרון השקיפות ושיתוף הציבור, ולמטרה זו", כך טוענים בעמותה. "אנו מקווים שבית המשפט ישים סוף להתנהלות זו, וכי עיריית ירושלים תחויב אחת ולתמיד לפעול על פי כללי מינהל תקין ובהתאם לדרישות המוצבות בפני כל יתר הרשויות".
תסביך אב
גם בשכונת אחרות בעיר היעדר של תוכנית מתאר מביא לבעיות תכנון כוללני: אין מגבלות מחייבות ונושאים כמו גובה הבנייה ומספר יחידות הדיור נעשים מאוד גמישים. כך לדוגמה קורה כיום בקריית יובל, שם נדרשו שינויים ועדכונים של תוכנית האב, עד כדי כך שהוועדה המחוזית התערבה וקבעה כי על העירייה להגיש תוכנית לשדרוג התשתיות בקרית יובל בתוך שמונה חודשים. זאת מפני החשש לקריסתן עקב הבנייה המסיבית והלא־מותאמת לכאורה שאושרה בעקבות תוכנית האב.
עד שתוגש תוכנית השדרוג מגבילים את תוכניות הבנייה רק ל־2,000 יחידות דיור שכבר אושרו בצנרת התכנון, והדבר יעכב בינתיים מיזמי פינוי־בינוי חדשים בשכונה.
גם בשכונות קרית שמואל-רסקו נאבקים התושבים, כפי שדיווחנו בעיתון זה, בתוכנית האב שמאפשרת למעשה ליזמים להגביה את הבנייה ליותר מ־20 קומות. לטענתם תיווצר חומת מגדלים שתחסום לרחובות רבים את השמש והנוף וגם כאן תעמיס על התשתיות הישנות של השכונה. לכן בבית הכרם ערים למצב ומנסים לעצור את היזמים מכניסה לא מוסדרת שעלולה לפגוע קשות באופי השכונה הוותיקה.
מהעירייה נמסר: "מדיניות ראש העירייה היא לקיים שיח ישיר עם התושבים למציאת פתרונות מתאימים. מהנדס העיר קיים מספר מפגשים עם נציגי התושבים, שבהן הוסכם שבניית השלד הציבורי לשכונת בית הכרם הינה דבר הכרחי ותואם את המדיניות העירונית בשכונות. על כן סוכם על מינוי צוות מקצועי שיבחן את הסוגיה בשכונה ועל בסיס מסקנותיו יבוצעו עבודות הפיתוח מצד אחד תוך שמירה על ייחודה של השכונה מצד שני. עבודת הצוות המקצועי תלווה בשיתוף ציבור ובקשב לצורכי התושבים".
לעדכונים נוספים – חדשות ירושלים