למהלך הזה של קופות החולים כנראה לא ימחאו כפיים. עוד ועוד תושבי שכונות בעיר מתרעמים על כך שמבני ציבור, המיועדים לצורך שירותים ציבוריים, הופכים לנכסי נדל"ן - בהם גם קופות החולים.
ממרפאה לבניין דירות. סניף כללית בחנניה ממרפאה לבניין דירות. סניף כללית בחנניה
ממרפאה לבניין דירות. סניף כללית בחנניה
(צילום: יואב דודקביץ')
חוה טפרברג, חברה בפורום האורבני במושבה הגרמנית, מכירה את התופעה מקרוב ומתריעה עליה תקופה ארוכה. "יש צורך ברפואה בקהילה, וזה בדיוק מה שהולך ונעלם בשנים האחרונות", היא מתלוננת. "יותר ויותר קופות חולים משנות את ייעוד המרפאות והופכות את המבנים שלהן לנכס נדל"ני. בלשון המקצועית, שטח המבנים הללו נקרא 'קרקע חומה' וייעודו - לשרת את הציבור, וכיום בקלות בלתי נסבלת מאפשרים להפוך קרקע לטובת הציבור לכזאת שמשרתת רק את בעלי הנכס".
טפרברג מסבירה כי קופות החולים מממשות את המבנים בעיקר בשכונות שבהן הנכסים יקרים, וכך יוצא שבמקום לתת את השירות בשכונה מעבירים את הקופה לאזור תעשייה מרוחק יותר ופחות נגיש. כך קרה עם מרפאה במושבה הגרמנית, שבמקומה קם בניין דירות יוקרתי; סניף של ה'כללית' בטלביה שנסגר והופך לבניין מגורים; וסניף נוסף ברחוב חנניה בעמק רפאים, שבו היתה מרפאה יחידה בירושלים לחולי סוכרת ששירתה עשרות אלפי חולים.
"בעצם מחסלים את שירותי הליבה, שאנשים בקהילה זקוקים להם", אומרת טפרברג. "מדובר בין היתר בקשישים וחולים, שבשביל לקבל שירות מינימלי צריכים לעלות על אוטובוס או לכתת את רגליהם למרחק רב יותר".
מרדכי אברהם גר בסמוך למרפאת הכללית ברחוב חנניה והיה משויך אליה מיום היוולדו. כמורה דרך שבקיא בהיסטוריה של המושבה הגרמנית, הוא מתקומם למראה המרפאה הוותיקה שייעודה שונה.
"זו שערורייה לאומית ועירונית קודם כל", הוא אומר בכעס. "מדינת ישראל מחזיקה בשטחים שקנתה מגרמניה במסגרת הסכם השילומים, ושהוגדרו לצורכי ציבור. את המגרש בחנניה קיבלה ההסתדרות בכלל, כדי לבנות סניף של הנוער העובד והלומד. לימים המקום הפך למרפאת קופת חולים - שוב, צורכי ציבור, ואין בעיה עם זה. אלא שיום אחד גילינו שהמגרש ה'חום' הזה יהפוך לנדל"ן עסקי, בניין דירות של שש קומות".

האינטרס של העירייה

לדברי שמאי המקרקעין, עו"ד קובי ביר, לא מדובר כאן רק ברצון של קופות החולים לשלשל עוד כסף לכיסיהן אלא באינטרס משותף להן ולעירייה.
"אין לי ספק שמדובר במדיניות של עיריית ירושלים", הוא טוען. "צריך להבין שהעיר מיצתה את עצמה מבחינת אפשרויות הבינוי.
"אם היא תנסה להתפרס לרוחב, יקומו הארגונים הירוקים ויזדעקו על פגיעה בטבע. ולחלופין, אם היא תרצה לצופף את הבנייה הקיימת באזורי הביקוש, באים השכנים ומתנגדים. ברור לי שאם זה קורה בקופת חולים במושבה זה יקרה בעוד מקומות, כי זה עניין של מדיניות של הוועדה המקומית".
עו"ד ביר מסביר את הפטנט לשינוי הייעוד: "רחוב חנניה הוא מהמקומות היקרים ביותר בעיר, אז להחזיק שם בניין שכולו מרפאה אחת של קופת חולים, עבור העירייה זה בזבוז משאבים. לכן קיימת מדיניות שנקראת 'שימושים מעורבים', כגון בניין מגורים שבסיסו משמש כמוסדות ציבור, למשל גן ילדים".
"זה יחזור על עצמו קהילה אחרי קהילה, שכונה אחר שכונה", נאנחת טפרברג, "צריך לחשוב יצירתי כדי למצוא פתרונות שיבטיחו שהשירותים יישארו ויהיו נגישים ונוחים לכל אלה שזקוקים להם".
מהעירייה נמסר: "בכל מקרה שבעל הקרקע מבקש לשנות ייעוד של מגרש, עליו להגיש תכנית במסגרת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה. התוכנית נבחנת על ידי הוועדה המקומית והמחוזית. כל מקרה נבחון לגופו, בין היתר על ידי התרומה הציבורית שהתוכנית החדשה צריכה להקצות, לפעמים בשטח המגרש ולפעמים בשטחים בנויים המשולבים בבניה החדשה.
המגרשים הם אמנם לעיתים בייעוד חום-בנייני ציבור, אבל הם לא בבעלות עירונית אלא בבעלות פרטית. יצויין כי גם ללא הגשת תוכנית, גופים כגון קופות החולים יכולים להחליט לסגור מרפאה קיימת ולהעבירה למקום אחר ולעירייה אין אפשרות למנוע זאת".
מכללית נמסר: "הקרקעות המדוברות הינן בבעלות כללית. פיתוח השטחים והשבחתם מאפשר לכללית להעניק ללקוחותיה מרפאות טובות ומתאימות יותר לצרכי האוכלוסייה ולגידולה. השירותים שניתנו במרפאת רות הועתקו לשביעות רצון הצדדים כולם לפני למעלה מעשור.
"עניינן של שתי המרפאות הנוספות שהוזכרו בכתבה נמצא עדיין בהליך תכנוני אך גם במקרה זה, ניודן העתידי יעשה בהתאם לצרכים העולים מן השטח וכן ישפר וירחיב את השירות בעבור מטופלינו".