קריסת הרצפה בפתח הקיוסק ברחוב הלל בחודש שעבר עדיין נחקרת וטרם נקבעו מסקנות מהנדס העיר בנוגע לכשלים שהביאו לה, כשרק בנס (ואולי גם בזכות הקורונה) האירוע לא גבה חיי אדם.
השבוע פורסם כי לפני מספר חודשים נערך דוח הנדסי למבנה ובמהלכו נתגלו סדקים, אך מתברר שאלה זוהו בתקרת המבנה. בעקבות הדוח הוזמן קונסטרוקטור למקום, והוא קבע כי הסדקים אינם פוגעים בשלד ולפיכך אינם מהווים סכנה, כל זאת בלי שעלה חשד בנוגע לתקינות הרצפה. הרצפה קרסה לתוך חניון תת־קרקעי פרטי שנמצא מתחת לבניין. למזלה של בעלת החניון יוספה שטיינר, בדרך כלל היא יוצאת בשעה הזאת ממשרדה בחניון ובאותו יום היא היתה בתל אביב. עם זאת לחניון נגרם נזק רב, לרבות פגיעה במערכת החשמל והתאורה ובמערכת הספרינקלים, והוא מושבת כעת עד להודעה חדשה. שטיינר מציינת כי ייתכן שאחת הסיבות לקריסת רצפת הרחוב לחניון נעוצה בנזילות מים שהופיעו מספר פעמים במקום ונספגו במצע החול הכבד שנוסף למקום לאחר השדרוג שנערך ברחוב לפני כעשור.
שטיינר: "כמובן שלי אין יכולת לדעת מה בנו מעלי ואיזה מצע של חול הוסיפו. כל זה מתגלה עכשיו. בדיעבד רואים שיש תוספת של מצע דחוס של חול בעובי של מטר וחצי . מדובר המון משקל, שכנראה רק הלך ותפח עם הנזילות שהיו כאן לא פעם. אני הקפדתי לדווח בכל פעם שהייתי מבחינה בנזילה, אבל זה כשהמים כבר הגיעו אלי לחניון. זה אומר שהנזילה מתרחשת זמן רב, וגם לא היו מתקנים את זה מייד".
תגובת העירייה: "חקירת נסיבות הקריסה ברחוב הלל טרם הושלמה והנושא נמצא עדיין בבדיקה. לפני כחודש, במסגרת בדיקה בהליך רישוי עסקים, התגלה נזק נקודתי בתקרה. הנושא נבדק על ידי מהנדס מטעם בעלי הנכס, ולא אותרו על ידו סימני סכנה קונסטרוקטיבית. לעירייה לא הגיעו דיווחים על בעיות ביציבות המבנה בעבר.
ככלל, האחריות להסרת סכנה בנכסים פרטיים חלה על בעלי הנכס עצמו. כל בעל נכס אשר קיים חשש לסכנה בנכסו, מיודע לגבי מצב הנכס וכל מבנה נמצא במעקב העירייה".
סכנה לאורך הסמטה
שטיינר חוששת כי המצב עלול לחזור על עצמו בצד השני של החניון בסמטת ביאנקיני, שם ערכו שינויים גיאומטריים בכביש ונעשתה במקום בנייה מסיבית בשנים האחרונות. שטיינר: "אם המצב אצלי ככה אז חייבים לבדוק מה קורה במפלס של ביאנקיני, שנמצא פיזית נמוך יותר ממפלס הרחוב של הלל ויכול להיות שהכל ממשיך להתנקז לשם. עכשיו סיימו לבנות שם שני מבנים גדולים עם חניונים תת־קרקעיים וזעזעו כאן את כל הרחוב. היו הרבה תלונות. אני מאוד חוששת שגם בביאנקיני יהיה אירוע דומה, שיכלול קריסה של המדרכה והרחוב".
בשנים האחרונות עיקר הדאגה של המחלקה למבנים מסוכנים בעירייה היתה מוסבת לכיוון המדפסות העתיקות במבנים ישנים בעיקר במרכז העיר. זאת לנוכח מספר מקרים של קריסת מדפסות - במבנה סמוך למלון וולדורף אסטוריה ומעל לחנות אופניים ברחוב אגריפס. רק לאחרונה הושלמו עבודות השיפוץ לחיזוק המרפסות העתיקות של בית הרב קוק, שהוגדרו מבנים מסוכנים. מרפסת שחוקה נוספת בשנה שעברה היתה זו שבנחלת שבעה, של בית הקפה תמול שלשום. שם היה מדובר במרפסת שיצבותה ניזוקה כתוצאה מפגיעת רכב משאבת בטון בזמן שחברת 'עדן' ביצעה שיפוצים ברחוב.
מלחה: ככה לא בונים חומה
כיום העירייה פועלת מול מבנה מסוכן שנמצא דווקא בשכונת מלחה, שם כמובן לא מדובר בבנייה ישנה. לאחר שמספר לבנים 'נפרדו' מחומת המבנה גידרה העירייה את הבניין והכריזה על הקיר החיצוני שבו כמסוכן. כמו כן היא פועלת מול בעל הנכס, ואף נאלצה לנקוט צעד חריג והוציאה צו סגירה לחצרות הפנימיות של הבית. נכון להיום, בעל הבית הפרטי אינו מתגורר בווילה, אך בעירייה שוקלים לנקוט גם הליכים משפטיים במידה שלא יתבצעו פעולות להסדרת המפגע, שקיים במקום כבר יותר מדי זמן.
כמו כן מספרא נמסר: "התיק הועבר לטיפול המחלקה המשפטית, והעירייה עומדת בקשר עם בעל המבנה ותדאג שיבצע את החיזוק הנדרש".
ליפתא: חשש מהתמוטטות
אזור ליפתא מהווה מוקד משיכה לסיורים לחובבי הטבע בכל הגילים וגם בני נוער צעירים נוטים להסתובב בו. המעיין שנמצא במקום מהווה מוקד משיכה בפני עצמו בייחוד בימות הקיץ. אולם המבנים הנטושים בגרעין הכפר ההיסטורי מהווים סכנה למבקרים ויציבותם מעורערת.
הסיבה לכך היא שבשעתו פוצצו את גגות המבנים באופן מבוקר כדי למנוע אפשרות של פלישה והשתלטות מצד חסרי בית. אבל השארת המבנים, שהרוסים בחלקם, הפכה אותם לסכנה מוחשית. מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרים, איציק שוויקי: "מדובר במבנים שמצבם ההנדסי אינו תקין ויציבותם נפגעה באופן קשה בפיצוץ הגגות. חייבים לפנותם או לכל הפחות לגדר אותם ולאסור את הגישה אליהם".
מהעירייה נמסר: "המקום באחריות רשות הטבע והגנים וביצוע גידור למניעת גישה למבנים הוא באחריותם".
מרשות הטבע והגנים נמסר: "ליפתא היא שמורת טבע פתוחה תחת אחריותינו המתפרשת על כ-80 דונם. בשטח השמורה ישנם חמישה מבנים המוגנים תחת הגדרת שימור. מעבר לכך יש עוד הרבה מבנים בסמוך לשמורה שאינם באחריות הרשות. בחמשת המבנים שבשמורה הרשות דואגת להציב שלטי אזהרה המתריעים על הסכנה ואוסרים על הכניסה. שימור אינטנסיבי של מבנים אלו כרוך בתקציב של מיליוני שקלים רבים וטרם הושג לכך התקציב הנדרש".
