בחמש השנים האחרונות שוק מחנה יהודה חווה פריחה והפך למרכז קניות ובילוי ססגוני עם חיי לילה ומקומות אוכל חדשים, והיה אתר התיירות מספר 1 בעיר. אך נדמה שכיום נמצא השוק על צומת דרכים: שטחי חנויות רבים מוצעים להשכרה, ואף שלא כולם נסגרו בשבועות האחרונים, אין ספק שמשבר הקורונה היה נקודת שפל קשה.
עסקים שכשלו כלכלית ונסגרו מסיבה שאינה קשורה בהכרח לעת הנוכחית מצטברים כיום להיצע הולך וגדל של בסטות וחנויות סגורות ומוגפות עם שלטי 'להשכרה' שתלויים בחזיתות. בין העסקים המוכרים בשוק שנסגרו ממש בתקופה הנוכחית, ניתן לציין את 'קזינו דה פריז', הבר של אלי מזרחי ושאנן סטריט, ברלינה - דוכן הנקניקיות הממותג של אסף גורן, ופלאפל מולה ברחוב בית יעקב, שהפך בן לילה לחנות פרחים בשם פרידה.
לעסקים אלה מצטרפת רשימה קצת יותר ותיקה שכוללת גם את קפה חבה על רחוב יפו, שנסגר כבר בתחילת חודש פברואר האחרון, וחלל העסק עדיין שומם, 'פיצה מאנציז', 'פול האוס', חנות הבגדים 'סתורה', 'בוזו טוסט נקניק', 'אדן', והיד כנראה עוד נטויה.
עם זאת, לא ניתן להתכחש למראה החומוסיות והמסעדות החדשות שניצלו את ההזדמנות לדריסת רגל במקום ופתחו שם את עסקיהן.
הקהל מצביע ברגליים
המשבר בתחום העסקי כובש אזורים ומתחמים מסחריים, החל בשוק וכלה במרכז העיר וברחוב בן יהודה במיוחד, שם מי שמסתובב יכול להיתקל גם בלא מעט חנויות סגורות שמוצעות להשכרה.
אלא שבשוק, כך מסתבר, הקהל הירושלמי מגלה יותר חשש מהידבקות, ומעדיף, למרות הנטייה הכללית, לערוך קניות ברשתות השיווק ובסופרים השכונתיים, מאשר להגיע למחנה יהודה.
אברהם לוי, בעל בסטת פירות ברחוב עץ חיים, העובד בשוק כבר יותר עשרות שנים, לא זוכר תקופה כל כך קשה לעסקים ולסוחרים.
"המצב עכשיו הרבה יותר גרוע מכל ההיסטוריה בשוק ב־40 השנים האחרונות", אומר לוי, "עברנו מלחמות, פיגועים, אינתיפדות. גם בתקופות שפל קשות, שהייתה ירידה תלולה בפדיון, תוך חודש-חודשיים הייתה התאוששות והכל שב לקדמותו. הפעם זה לא כך. רק ברחובות שלידי אני מכיר שישה-שבעה עסקים שנסגרו בחודש האחרון, ויש עוד לא מעט שנסגרו לפני מספר חודשים עוד לפני המשבר. כך שהמגמה קשה מאוד ורק תלך ותתחזק.
"מה שעצוב זה שהקהל הירושלמי מתרחק מהשוק, ולמרות שלפי כל הנתונים השוק בטוח, באוויר הפתוח, וההדבקה כאן היא בסבירות נמוכה יותר מאשר בקניונים והסופרים, הירושלמים מצביעים ברגליים ומעדיפים בחודשיים האחרונים לעשות קניות שם ולהימנע מלבא לפה".
יותר מסחרי, פחות תיירותי
עוד לפי המצב הנוכחי בו אין צפי לשובה של תיירות החוץ, וכשגם הישראלים מעדיפים כרגע פחות להגיע לירושלים, שנחשבת לעיר אדומה, תמהיל העסקים בשוק, שבשנים האחרונות הפך למוקד בילוי, חיי לילה ואטרקציה תיירותית, חוזר לשורשיו. המשבר אומנם פוגע בכל תחומי המסחר, אבל יותר ובאופן ניכר בתחום המסעדות והבילוי, ולכן יותר ויותר עסקים שנסגרים בשוק הם בתחום ההסעדה, הברים ובתי הקפה. לעומתם הבסטות הוותיקות של הפירות והירקות מצליחות לשרוד, חרף הירידה המשמעותית בפדיון. בגלל הסגירות, מחירי השכירות בשוק, שהלכו ועלו בשנים האחרונות, נמצאים עכשיו במגמת ירידה.
עוז אשר, בעלי 'עוז דגים' הוותיקה ברחוב עץ חיים: "יש כבר עכשיו ירידה של 30 אחוז במחירי השכירות בשוק, והצפי הוא שהירידה במחירים עוד תלך ותעמיק. ההשקעות כאן הן במקומות יחסית קטנים, ולהפוך אותם למקומות אוכל וברים היתה השקעה מטורפת.
"יש כאן איזה מקום ששופץ והושקעו בו מאות אלפי שקלים והוא לא עבד אפילו יום אחד. הבעלים של העסק לא פתחו בכלל, ולפי המצב גם לא כדאי להם לפתוח ואין בשביל מה.
"יום אחד הם פשוט הורידו את התריס. הם ממשיכים לשלם שכירות ועדיף להם ככה שהמקום סגור והם חוסכים עלויות של תפעול ועלות של העסקת עובדים וטבחים. המצב בהחלט לא קל ואין צפי ותאריך יעד, כך שלא יודעים מתי זה ייגמר, אם בכלל.
"אבל אני אופטימי ומאמין שיגיעו גם ימים טובים מחדש, אבל השוק היום נמצא בעין הסערה. הרבה עסקים כאן פיטרו עובדים ובעלי הבסטות נכנסו לעבוד לבד כי פשוט אין ברירה".
המתווך קובי דיל, מומחה נדל"ן לאזור: "אכן עצוב להסתובב בשוק בימים אלה. חלה ירידה של 70 אחוז הן בהכנסות והן במעבר של מבקרים ותיירים.
"המשוואה מאוד פשוטה: אין תיירים, אין שוק, שכן בשנים האחרונות המקום התבסס על תיירות פנים וחוץ. לטעמי 70 אחוז מהחנויות מתבססות על תיירים ו־30 אחוז מהחנויות הן הוותיקות שנשארו מפעם, כמו של פירות וירקות, חמוצים, מאפיות, דגים ובשר.
"מאז הקורונה אנחנו רואים מגמה חדה של סגירת חנויות כתוצאה מחוסר מבקרים, והרבה ברים שנפתחו איבדו בתקופה הזו את 'זכות הקיום'. לזה מוסיפים את המסעדות, שחוץ מזה שאין תיירים, הממשלה סוגרת אותן כל שני וחמישי, ואת הקהל הירושלמי, שממש אין לו לא מצב רוח ולא כסף.
"לפני הקורונה לא היתה אפשרות לעבור בסמטאות האלה מרוב אנשים. היום אני עובר וממש עצוב לי. כמעט שאין אנשים. בסופי שבוע יש מגמה של פעילות מצד מקומיים ומעט תיירות פנים, אבל ממש לא כמו בעבר".
נקודות אור: עסקים שנפתחו לאחרונה בשוק
ג׳י ג׳י קובלה: קינוחים מבית מחניודה
דיאלנה: בשרים בפרנה
חומוס הנמר
באסטה בר
יתברך: בשר בגביע וופל
פפיטוס: אוכל מקסיקני
מיימוניס: פיתת שף
ברברה: בר
צמח: הצמחונית של אסף גרניט
פיצ׳יפס
חומוס אליהו
שווארמה אקה
עם הפנים קדימה
אבל כאמור, יש לצד כל האי־ודאות גם כוחות חדשים שבימים טרופים אלה משקיעים ומאמינים בשוק. מהשף הידוע רונן דוברת־בלוך, שחזר לירושלים ופתח את דיאלנה, דרך בעלי עסקים אחרים ששינו את העסק ושינו קונספט אבל נשארים בשוק. והשוק ישרוד, ישנה את פניו, מחירי הנדל"ן יירדו ואז גם ייכנסו משקיעים ויזמים שמנצלים את המצב הקשה כדי לתפוס מציאות.
"דמי פינוי בשוק היו גבוהים מאוד לפני הקורונה. הסכומים היו מגיעים למאות אלפי שקלים, ועדיין אנשים רצו להיכנס בכל מחיר, למרות השכירויות שהיו בשמיים", מסביר דיל. "היום - רק תיקח, בלי שום דמי פינוי. גם לגבי השכירויות, בעלי הבסטות מוכנים להתפשר משמעותית. ב'משולש' היום יש מספר חנויות להשכרה, וגם לא מעט מתנדנדים שיסגרו בזמן הקרוב. לגבי מכירה של חנויות בשוק, עדיין לא נראית מגמה, אבל אני מאמין שאם המצב יימשך כך בחודשים הקרובים, ובעלי החנויות יישארו עם חנויות סגורות, אז נראה התחלה של מכירות.
"בנוגע לעסקים החדשים שנפתחו לאחרונה, בחלק מהמקרים מדובר בחוזים שנחתמו עוד לפני הקורונה, אז אין להם כך כך ברירה.
"מי שחתם על חוזה אחרי פריצת המשבר לקח, לדעתי, הימור לא מבוטל. אומנם תוך ניצול ירידת המחירים. בכל מצב משברי כזה יש גם הזדמנויות, כך שצריך לבחון כל מקרה לגופו.
יש לזכור שעדיין יש כאן השקעה בסיכון גבוה. כולם מקווים רק לטוב. פתאום יכול להיות גם מצב שבתוך חודשיים-שלושה יהיה איזה פתרון ותתחיל מחדש פריחה. הלוואי".
