אלון סעדון בעלי ה'ארטימיסיה' ו-'דסטינו'
כשמדברים בעיר על גן אירועים, אי אפשר שלא לציין את 'ארטימיסיה'. המתחם שנפתח לפני כמה שנים באזור התעשייה בתלפיות תמיד היה מעודכן עם כל הפיתוחים החדישים בתחומי התאורה, עיצוב, אוכל ואטרקציות.
הבעלים אלון סעדון ודודו אברהם, פועלים כבר יותר משני עשורים בתחום, ובחודשים האחרונים אף החלו בהקמת גן האירועים חדש בשורש, 'דסטינו', שהאירוע הראשון שלו אמור היה להתקיים בראשון במאי.
סעדון: "האולם יהיה מוכן, אנחנו נהיה מוכנים, אבל כנראה שלקורונה יש תוכניות אחרות. ממש כמו שנכתב בשיר הילדים - זה לא נעים לראות גן סגור. אנחנו במצב בלתי אפשרי בו מצד אחד 'נחנקים' כלכלית, ומצד שני מקבלים ביקורת על כך שאנחנו לא יכולים ללכת לקראת הלקוחות שמבטלים. יש לנו אירועים מתואמים לעוד חצי שנה ואפילו שנה, ובכל יום מתקשרים בעלי השמחה ומבקשים לשנות תאריך. אנחנו מנסים לעזור לכולם ומצליחים לא מעט, אבל אנחנו לא יכולים לבטל אירועים מהרגע להרגע בדיוק כשם שאנחנו לא יכולים לקיים אירוע מהרגע להרגע.
"אני מאוד תומך בהחלטה של ההתאחדות שלנו (בעלי האולמות- ח.ר) שלא לבטל אירועים, אלא רק לדחות ולנסות לעזור כמה שאפשר. נכון להיום יש לנו אירועים במאי, עם תאריכי גיבוי בהמשך, ועד עכשיו המדינה לא אמרה לנו מתי אנחנו פותחים. במידה ונוחזר לפעילות בחודש הזה אז הלקוחות יקיימו את האירוע בתאריך הראשוני ואנו ניתקע עם חודשים שלמים ללא עבודה.
"המדינה צריכה לקבל החלטה ברורה: אם יגידו לנו שחוזרים בראשון ליולי, אז נתארגן ליולי, ננשוך שפתיים, ונמצא פתרונות, אבל אי אפשר לא להיות בשקיפות וגם לבקש מאיתנו להיות 'יצירתיים' עם בעלי האירוע. זה ענף עם מאות אלפי עובדים ואלה תלויים באלה. אני מאוד גאה ב'ארטימיסיה' ובטוח שתמשיך לפעול עוד המון שנים, ועכשיו אנחנו בהתרגשות לקראת ה'בייבי' החדש שלנו (גן האירועים 'דסטינו'- ח.ר) שהשקענו בו כל כך הרבה והוא כבר מוכן. מצחיק לחשוב שאת כל החומרים והעיצוב הזמנו מאיטליה והם הגיעו כמו שעון - מזל שאת זה הקורונה לא עצרה".
שלום סירוטה, בעלי 'אורכדיה'
שלום סירוטה בנה את אולם האירועים שלו 'אורכדיה' במו ידיו ואחרי לא מעט מאמצים. מזה תקופה ארוכה שהוא חיכה לאביב המסמן את פתיחת עונת האירועים והחתונות. החורף הקשה, התחרות הרבה בתחום, וההשקעה הגדולה- את כל אלה הביא סירוטה בחשבון. את אפקט הקורונה לעומתן, הוא לא יכל לצפות.
סירוטה: "אנחנו, בעלי האולמות ומנהלי ענף השמחות, סגרנו ראשונים את שערינו. כבר ב-12 במרץ הורידו אותנו ממאה אחוזי עבודה שכבר תואמה מראש- לאפס, ואנחנו גם אלה שנחזור אחרונים לעבוד. לנהל אולם זה עסק קשה עם המון אחריות ושחיקה עצומה. ההוצאות הקבועות שלנו גדולות הרבה יותר מעסק ממוצע אחר. את השכירות לדוגמא אנחנו ממשיכים לשלם כבר חודשיים ללא הכנסה, ומדובר בסדרי גודל שבין עשרות אלפי שקלים לאולם 'בינוני', ועד מאות אלפי שקלים עבור אולם 'גדול'. גם הארנונה נעה בין 30 אלף שקל לאולם קטן ועד 300 אלף שקל לאולם גדול, ועל זה מתווספים המיסים שלנו בסך עשרות אלפי שקלים בשנה, כשרוב רובם של בעלי האולמות מושכים איתם הלוואות שלקחו על מנת להקים את העסק, לשפץ אותו ולהתאים אותו בכל פעם מחדש.
"תשלומים בסדרי גודל כאלה אל מול אפס הכנסה מביאים, וכבר הביאו אנשים ומשפחות לכדי פת לחם. משרד האוצר מברבר עם כל מיני תוכניות בתקשורת אך בפועל לא קיבלנו כלום - לא הלוואות ולא מענקים, למרות שאנחנו משלמים הרבה מאוד ביטוח לאומי ומיסים. אצלי מועסקים מעל 70 עובדים, וענף האירועים בכלל העיר מעסיק עשרות אלפי עובדים שכנראה יאבדו את הפרנסה שלהם.
"חשוב לי לציין שחודש מרץ בדרך כלל מחפה על חודשי החורף ה'דלים' של ינואר ופברואר, והשנה זה פשוט לא קרה. גם כשנחזור לפעילות מלאה אנחנו עדיין נתמודד מול יומן ריק כי לוקח זמן לסגור אירועים, ולחזור לקצב עבודה רגיל. לפעילות מלאה נחזור לכל המוקדם בספטמבר, ויוצא שהפסדנו שנה של עבודה. בעלי האולמות מצטיירים כאנשים אמידים אבל זה לא נכון. קשה לי מאוד אבל אני מבקש ואפילו דורש מהרשויות וממדינת ישראל שיכניסו יד לכיס ויעזרו לנו, כי זה כסף שמגיע לנו אחרי כל המיליונים ששילמנו במשך שנים למדינה, ויש כבר אנשים שהגיעו לתחתית. השבוע השתתפתי בהפגנה שהייתה לנו כל כך קשה נפשית, ומשם התמונה".
אבי דואניס וירון זיו בעלים של גן האירועים 'הדריה'
אחד מגני האירועים המוכרים והמדוברים בעיר הוא ללא ספק 'הדריה' בתלפיות. המקום שבמרוצת הזמן הספיק להחליף כמה בעלויות, כשבכל פעם שונה לקונספט אחר, התגלגל לפני כארבע שנים, לידיהם של אבי דואניס וירון זיו. כשנכנסו השניים למתחם, הם הפכו אותו לאחד הגנים המובילים בעיר.
דואניס וזיו: "באנו כל כך נחושים להפוך את המקום ולהקים משהו שיהיה מטאורי בתחום. השקענו הרבה מאוד בהקמה של המקום ובכל שנה חידשנו, צבענו, והבאנו את המכשירים והפיתוחים העדכניים ביותר בתחום גני האירועים. ב-12 במרץ קיימנו את האירוע האחרון שלנו בגן האירועים, ואז עוד מצאנו שיטות יצירתיות להתמודד עם אתגר הקורונה, כמו לפצל את האולם, לרווח בין שולחנות, ולקיים אירועים עד 100 אורחים בהתאם לכל ההוראות של משרד הבריאות. מהר מאוד ההנחיות כבר חנקו את העסקים בתחום, וזהו, פשוט סגרנו את המקום.
"התקופה הזו לא פשוטה לנו בכלל כי אנחנו 'אנשים של אנשים'. אנחנו רגילים לפגוש בכל ערב מאות אורחים וזוגות מאושרים, ונהנים מהפידבקים ולראות אנשים מאושרים, וזה חסר לנו לא רק כלכלית אלא גם נפשית. נאלצנו לדחות עשרות אירועים לתקופת הקיץ, וכמובן שההפסד הכלכלי הוא עצום, בהתחשב בכך שיש לנו התחייבויות לתשלומים השוטפים, וזאת ללא הכנסה סדירה. כל התוכניות הכלכליות השנתיות שלנו השתנו לכדי משהו שבכלל קשה לתפוס ולהבין. היו לנו שיחות בינינו איך עוברים את התקופה הזו, ומה כבר אפשר לעשות. הדבר הראשון שעשינו זה לנסות ולעזור לעובדים שלנו בכך שחילקנו את המשכורות עוד לפני פסח והעמדנו לרשות העובדים קו ישיר אלינו בכל מה שהם רק יצטרכו.
"ההחלטה השנייה הייתה שהקורונה לא תעצור אותנו ואת ההצלחה שלנו, ולכן החלטנו לנצל את התקופה השקטה, והתחלנו בשיפוץ כולל של הגן הפתוח והאולם, בתקווה שיודיעו לנו בקרוב שחוזרים לשגרה. חוסר הוודאות לגבי ההמשך מעמיד את בעלי האולמות בבעיה מאוד קשה אבל באמת שאנחנו חושבים חיובי, בעיקר כדי לא להיכנס למרה שחורה".
שי עזרא הבעלים של 'עזרא גריל - בשרים ואירועים'
מאז ששי עזרא פתח את הגריל בר שלו בתלפיות יחד עם אולם האירועים הצמוד אליו, העבודה לא פסקה. לקוחות והזמנות המשיכו להגיע, ותוך חודשים הוא הפך להיות אחד המקומות המצליחים בעיר, אירועים נרשמו חודשים מראש, והעסק התרחב גם לקייטרינג. אלא שביום אחד בחודש מרץ, כשחולה מס' 45 נכנסה למקום שלו, הקריסה של עזרא החלה.
עזרא: "המכה שחטפתי הייתה כפולה ומכופלת: עד אותו יום, משרד הבריאות היה פועל ובודק איפה בדיוק ישבו הלקוחות, מי מהעובדים בא במגע עם חולה וישלח לבידוד- ומי לא; רק שדווקא ביום בו החולה נכנסה אלינו, האתר של משרד הבריאות קרס, ולא היה מי שיבוא לבדוק את המצלמות. נאלצתי לשלוח עשרים עובדים הביתה ומאז המצב הלך והחמיר כמו כדור שלג. העסק הוא משפחתי, ואני אשתי ואמי עובדים במקום, ובכלל מי שמכיר אותי יודע שנוצרתי מחומרים אופטימיים מאוד, ואני באמת מנסה לנהל את המשבר הזה באופטימיות ומדמיין שהנה, עוד שבוע מכריזים שהכל בסדר- אבל זה פשוט לא כך במקרה הזה.
"כאן אני אומר בצורה ברורה - קשה לי מאוד לישון בלילה. יש לי אחריות על העובדים שלי שנמצאים בבית, ועל לא מעט ספקים ואנשים. כשהתאפשר להוציא אוכל מהגריל בשליחויות, כולנו התגייסנו, ואני עונה לטלפונים, לוקח הזמנות, עושה שליחויות - רק שתהיה הכנסה לעסק. כמובן שעל אירועים אין מה לדבר: אנשים דוחים תאריכים שהזמינו מראש, ואין לנו ברירה אלא לקבל את זה. העסק שתיפקד כמסעדה, אולם אירועים, קייטרינג , ובכלל זה גם סיפק את האוכל לבית"ר ירושלים - הכל פשוט קרס. למזלי הצלחתי לחשוב מהר בימים הראשונים של המשבר, והחלטתי שאם זה כבר המצב, אני אשנה כמה דברים בעסק.
"שיפצתי את האולם, התקנתי מערכת סאונד חדשה וכשכל זה ייגמר אני מתכנן בסופי שבוע לקיים ערבי חגיגות ללקוחות שיכללו אוכל משובח לצד מוסיקה והופעות שוות. את סיום הקורונה הזו אחגוג כמו גדול, כי החיים יותר חזקים ממנה. עברתי בחיים שלי פיגועים, אינתיפאדה, ואני בטוח שנחזור. עם זאת, משיחות עם חברים לענף, יהיו רבים שלא ישרדו את התקופה הזו ויסגרו את המקום שלהם. זה הדבר הכי עצוב שיכול לקרות לעיר".
