בין המשתתפים הצפויים להתקומם על המיזם ניתן למצוא את פרופ' מייק טרנר מבית הספר לאמנות בצלאל, פרופ' דוד קסוטו, האדריכלית רבקה גוטמן מהתאחדות האדריכלים הארצית, פרופ' אריאל הירשפלד ופעיל זכויות האדם, עו"ד סאמי ריינר.
את העירייה תייצג בדיון, המשנה לראש העיר, פלר חסן נחום. "אני בעד הרכבל. זה פרויקט תחבורתי תיירותי ואין כאן שום עניין פוליטי וגם לא פגיעה בסביבה", אומרת חסן נחום. "להפך, מדובר בתחבורה ירוקה לא מזהמת ובעלות נמוכה יחסית. כיום יש 37 חניות לאוטובוסים בהר ציון וזה לא מספיק אין והכל סתום ופקוק. אי אפשר לפרוץ ולסלול כביש חדש או להרחיב כבישים קיימים.. במצדה הרכבל השתלב ולא פוגע בנוף וכך יהיה גם בירושלים". היא מוסיפה את התנגדותם של 'עמק שווה' לרכבל מתמקדת בפגיעה הסביבתית באגן העיר העתיקה.
הם טוענים כי קביעת התוואי והבנייה יעשו במיקומים רגישים בבירה, ומטילים ספק במידת הנחיצות והיעילות של פרוייקט כזה. בעתירתם לבג"ץ, טענו 'עמק שווה' שיש לפסול את המיזם כיון שאינו עומד בקריטריונים של פרוייקט תחבורתי, זאת לאחר שאושר לאחרונה על ידי קבינט הדיור הממשלתי.
לעתירה הצטרפו אדריכלים ואנשי רוח בראשם האדריכל משה ספדי. מטרתו המוצהרת פרויקט הרכבל היא להקל את ההגעה לאזור הכותל והעיר העתיקה, הסובל כיום מבעיות נגישות ותחבורה קשות. זאת באמצעות 73 קרונות שיוכלו לשנע עד 3,000 איש בשעה, על מסלול שאורכו כ־1.4 קילומטר בקו אווירי.
מ'עמק השווה' נמסר: "בדיוק לפני שנתיים הסכים ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו להחריג את ההתנחלויות משטחה של מדינת ישראל על מנת לקבל עשרות מיליוני שקלים מהאיחוד האירופי. במסגרת היחסים הקרובים בין ישראל לאיחוד האירופי שותף האיחוד באינסוף מיזמי שימור הכוללים את העבר הקרוב ואתרים ארכיאולוגיים. גם בפרויקט זה שותף האיחוד האירופי שמבקש לשמור על אופיה, יופיה וייחודה ההיסטורי של ירושלים וערכי המורשת שלה".
