בעלות: במקור הנכס היה שייך לבית המלוכה הירדני. כיום הוא מוגדר 'נכס נפקדים' ונמצא בהשגחת הווקף הירדני, אולם בפועל כל צעד שם מעורר חשש לתגובה דיפלומטית או מדינית קשה של הממלכה.
תיאור הנכס: מדובר בשלד בניין רחב ממדים ובו שתי קומות. המתחם כולל ביצורים ותעלות שנותרו במקום מאז מלחמת ששת הימים, לצד ממצאים ארכיאולוגיים מתקופות רבות.
ימי הזוהר: בתקופת המקרא עמד על התל ככל הנראה ארמונו של שאול המלך, ובתקופת בית שני שכן במקום כפר יהודי. באמצע שנות ה־60 החליט המלך חוסיין להקים במקום, שנהנה מתצפית פנורמית מרהיבה על כל האזור ובמיוחד לכיוון הר הבית, ארמון קיץ מפואר. בנייתו נקטעה באיבה ביוני 1967 עם פרוץ מלחמת ששת הימים, כשישראל כבשה את הגדה המערבית מידי הממלכה ההאשמית.
מה קרה: ב־52 השנים שחלפו לא התחדש כמעט דבר. גם המדינה מנסה כמיטב יכולתה לשמור על הסטטוס־קוו ולא להסתכן בצעד שיפגע בכבודו של בית המלוכה הירדני או באינטרסים שלו. כך, בלי כל החלטה או הצהרה רשמית, הפך המקום למעין שטח סטרילי שאין בו שום רמז לבנייה בלתי חוקית או עבירות בנייה כלשהן פרט לשפיכת פסולת בניין פה ושם. כמו כן לא מקודמות במתחם שום תוכניות ולא נעשות שום עבודות בנייה בהיתר, כנראה עקב הרגישות המדינית של המתחם.
איפה זה תקוע: הדרך היחידה לפתור את הפלונטר היא להגיע להבנות דיפלומטיות ולשיתוף פעולה עם ממלכת ירדן, או לפחות להסכמה שבשתיקה. לפיכך הפתרונות הריאליים ביותר שנבחנים הם להקים במקום מבני ציבור לטובת תושבי בית חנינא הסמוכה. עקב ההשלכות הסמליות השליליות של הריסת השלד, ההצעות הנבחנות כוללות השלמת המבנה הקיים. עם זאת, המיקום המעולה בנקודת תצפית מרהיבה והרקע ההיסטורי של המקום יכולים לשמש בסיס לפיתוח אטרקציה תיירותית מן המעלה הראשונה.
הגבלות לשימור: "האתר מזוהה כעיר המקראית גבעה, שהיתה העיר הראשית של שבט בנימין וידועה במקרא גם בשמות גבעת בנימין, גבע בנימין, גבעת שאול וגבעת האלוהים", מסביר מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרים, איציק שוויקי. "שלד המבנה של ארמון המלך חוסיין אינו מיועד לשימור, אולם אי אפשר לבנות במקום בגלל הממצאים הארכיאולוגיים והתצפית לכיוון ירושלים".
העירייה: "גבעת תל אל־פול מתוכננת כשטח פתוח לטובת תושבי השכונה, במסגרת תוכנית האב לפיתוח בית חנינא".
