במסגרת הליכי התכנון בדקה הוועדה את היקפי ההיצע והביקוש ליחידות דיור בעיר. על פי חוות הדעת שקיבלה, לא רק שיש מחסור בעשרות אלפי יחידות דיור, אלא שכיום לא נותרו שטחים פנויים או עתודות קרקע זמינות לפיתוח בירושלים שיכולות לתת מענה למחסור בסדר גודל כזה.
הוועדה הדגישה שכדי לאפשר את המשך פיתוח העיר ירושלים יש להבטיח מענה ראוי לביקוש למגורים בתחומי העיר תוך חידוש המרקם העירוני הקיים, ובמילים אחרות - מיזמים של פינוי־בינוי והתחדשות עירונית. לכן נקבע כי במסגרת התוכנית תינתן קרקע משלימה שתאפשר את אותה התחדשות עירונית בשכונות הקיימות. כך לפחות סוכם בין העירייה לרשות מקרקעי ישראל, וחתימת ההסכם בין העירייה לרשות תהיה תנאי למתן תוקף לתוכנית הבנייה ברכס לבן.
כדי להבטיח כי השכונה החדשה תחזק את השכונות הוותיקות של ירושלים קבעה הוועדה בין השאר כי בתחילת ביצוע התוכנית יש להקים את מבני הציבור וכן מערך של שבילי הליכה שיחברו את רכס לבן לשכונות סביבה.
מתחם רכס לבן, שממוקם בדרום־מערב העיר, הוא חלק מן המרקם העירוני של ירושלים והוא למעשה מעתודות הקרקע האחרונות של העיר. שטח הפרויקט גובל בשכונת קרית מנחם, כביש אורה-משואה, שולי מושב אורה והפארק הלאומי עמק רפאים. התוכנית, שמשתרעת על שטח שגודלו כ־840 דונם, מציעה הקמת שכונת מגורים חדשה ובה כ־5,000 יחידות דיור וכ־300 יחידות במסגרת דיור מוגן. הבנייה עצמה תהיה במבנים של 12-5 קומות. בשל מאפייני הטופוגרפיה הייחודים של המקום התוכנית מתבססת על טיפולוגיית בנייה ייחודית שמשתלבת עם מאפייני השטח.
שכונת הדרגנועים
מה שייחד את רכס לבן הם דרגנועים (מדרגות נעות) שיותקנו בתוך השכונה החדשה כדי להתגבר על בעיית הפרשי הגבהים. תושבים יוכלו לרדת מהאוטובוס או מהרכבת הקלה ולהמשיך מהתחנה לביתם במדרון התלול בדרגנוע משוכלל, בלי תוספת מחיר.
ההצעה היא להתקין בין שמונה לעשרה דרגנועים ברחובות התלולים. המתקנים הנעים, שהתרגלנו לראות בעיקר בקניונים ובקרוב גם בתחנת הרכבת החדשה בכניסה לעיר, יהיו הפעם תחת כיפת השמיים, כפי שנעשה בלא מעט ערים גדולות בעולם.
הרעיון להשתמש בדרגנועים ברחובות תלולים אומנם חדש בישראל, אך מוכר היטב בערים גדולות בעולם. לפרסום מיוחד זכה הדרגנוע 'סנטרל-מיד לוולז' בהונג קונג, שאורכו הכולל 800 מטר והפרש הגבהים בין קצותיו עומד על 135 מטר. המערכת מורכבת מ־20 דרגנועים ושלוש מדרכות נעות שטוחות ומשרתת מדי יום יותר מ־45 אלף הולכי רגל. היא נחנכה לפני 15 שנה בעלות של כ־30 מיליון דולר ומקשרת בין מרכז העסקים באזור סנטרל לשכונת מיד לוולז במרומי הרכס. הדרגנועים הפכו עם השנים לאטרקציה תיירותית ולאורכם הוקמו מסעדות רבות ומקומות בילוי.
בשכונות הוותיקות הסמוכות לרכס לבן רואים בעיניים כלות את ההשקעה הרבה במתחם המגורים החדש שייבנה לידם, בזמן שאצלם התשתיות הולכות ומתפוררות. בקרית יובל, קרית מנחם ועיר גנים, שגם כך תושביהן חוששים מבריחה של משפרי דיור לשכונה החדשה, נוספה עוד סיבה לדאגה. התושבים תוהים מדוע לא מפתחים את אזור מגוריהם, וחוששים מפגיעה באטרקטיביות של מיזמי ההתחדשות העירוניים המתוכננים ליד בתיהם.
"זה פשוט לא מתקבל על הדעת", התבטאו לאחרונה בקרית יובל ועיר גנים. "בשעה שאנחנו נדרשים לעבור התחדשות עירוניות בצפיפות אינטנסיבית בלי תשתיות, השכנים החדשים שלנו מקבלים את כל הפינוקים והטכנולוגיות החדשות. דרגנועים ושאר אמצעי תחבורה מתקדמים צריך ליישם בראש ובראשונה אצלנו. השכונות הוותיקות, שנדרשות לעבור תהליכי התחדשות עירונית משמעותיים וציפוף רב, הן אלה שצריכות לקבל את העדיפות בתשתיות, ולא השכונות החדשות".
הוועדה הדגישה שכדי לאפשר את המשך פיתוח העיר ירושלים יש להבטיח מענה ראוי לביקוש למגורים בתחומי העיר תוך חידוש המרקם העירוני הקיים, ובמילים אחרות - מיזמים של פינוי־בינוי ושל התחדשות עירונית