1 צפייה בגלריה
דרגנוע סנטרל-מיד לוולז בהונג קונג. בקרוב בירושלים? צילום: שאטרסטוק
דרגנוע סנטרל-מיד לוולז בהונג קונג. בקרוב בירושלים? צילום: שאטרסטוק
דרגנוע סנטרל-מיד לוולז בהונג קונג. בקרוב בירושלים? צילום: שאטרסטוק
הונג קונג פינת רכס לבן: לראשונה בארץ יותקנו דרגנועים בתוך שכונה חדשה כדי להתגבר על בעיית הפרשי הגבהים. תושבים יוכלו לרדת מהאוטובוס או מהרכבת הקלה ולהמשיך מהתחנה לביתם במדרון התלול בדרגנוע משוכלל, בלי תוספת מחיר. בקרית יובל כבר מתקנאים ותוהים מדוע לא משקיעים גם אצלם בשיפור התשתיות הישנות.
בניית השכונה החדשה ברכס לבן מעוררת מחלוקת רבה והתנגדויות מצד הארגונים הירוקים והמינהל הקהילתי יובלים. אבל על דבר אחד אין מחלוקת – זאת עומדת להיות אחת מהשכונות הכי חדישות ומוקפדות בישראל. הבנייה בה תוכננה מלכתחילה בצפיפות נמוכה יחסית, ובהשקעה גבוהה של משאבים.
כעת מתברר כי מאחר שהשכונה עומדת להיבנות באזור תלול והררי, הוצע להקל על התושבים באמצעות התקנת בין שמונה לעשרה דרגנועים (מדרגות נעות) ברחובות התלולים. המתקנים הנעים, שהתרגלנו לראות בעיקר בקניונים ובקרוב גם בתחנת הרכבת החדשה בכניסה לעיר, יהיו הפעם תחת כיפת השמיים, כפי שנעשה בלא מעט ערים גדולות בעולם.
בעירייה מתייחסים לדרגנועים הללו ככלי תחבורה לכל דבר, והשימוש בהם יהיה בתשלום כמקובל באוטובוסים וברכבת הקלה בעיר. כיוון שכך, הנהנים העיקריים מהם יהיו כנראה נוסעי התחבורה הציבורית, שיוכלו להיעזר בשירותי מדרגות הנעות כנסיעת המשך ברב־קו שלהם, שתחל או תסתיים בדרגנוע, עד לפתח הבית.
הרעיון של דרגנועים לשימוש ברחובות תלולים אומנם חדש בישראל, אך מוכר היטב בכולם בערים גדולות בעולם. לפרסום מיוחד זכה הדרגנוע 'סנטרל-מיד לוולז' בהונג קונג, שמשתרע על אורך כולל של 800 מטר עם הפרש גבהים של 135 מטר בין קצותיו. המערכת מורכבת מעשרים דרגנועים ושלוש מדרכות נעות שטוחות ומשרתת מדי יותר כ־45 אלף הולכי רגל. היא נחנכה לפני 15 שנה בעלות של כשלושים מיליון דולר ומקשרת בין מרכז העסקים באזור סנטרל לשכונת מיד לוולז במרומי הרכס. הדרגנועים הפכו עם השנים לאטרקציה תיירותית והוקמו לאורכם מסעדות רבות ומקומות בילוי.
קנאת שכנים
בשכונות הוותיקות הסמוכות לרכס לבן רואים בעיניים כלות את ההשקעה הרבה במתחם המגורים החדש שייבנה לידם, בזמן שאצלם התשתיות הולכות ומתפוררות. בקרית יובל, קרית מנחם ועיר גנים, שגם כך חוששים בהן מבריחות משפרי דיור לשכונה החדשה, נוספה עוד סיבה לדאגה. התושבים תוהים מדוע לא מפתחים את אזור מגוריהם, וחוששים מפגיעה באטרקטיביות של מיזמי ההתחדשות העירונים המתוכננים ליד בתיהם.
"זה פשוט לא מתקבל על הדעת", אומרים בקרית יובל ועיר גנים. "בשעה שאנחנו נדרשים לעבור התחדשות עירוניות בצפיפות אינטנסיבית בלי תשתיות, השכנים החדשים שלנו מקבלים את כל הפינוקים והטכנולוגיות החדשות. דרגנועים ושאר אמצעי תחבורה מתקדמים צריכים ליישם בראש ובראשונה אצלנו. השכונות הוותיקות, שנדרשות לעבור תהליכי התחדשות עירונית משמעותיים וציפוף רב, הן אלה שצריכות לקבל את העדיפות בתשתיות, ולא השכונות החדשות".