בתקופה הקרובה יהיה אפשר לראות אם הצהרותיו של שר האוצר אביגדור ליברמן אכן יתחילו לחלחל ואולי אף לטלטל את הציבור החרדי. ליברמן, שהודיע על שינוי תנאי הסבסוד הממשלתי של מעונות היום לילדים, שולל אותו למעשה בעיקר מתלמידי ישיבות חרדים בניסיון לעודד את גברי המגזר להשתלב בשוק העבודה.
מעתה כדי להיות זכאי לסבסוד בשכר הלימוד במעונות יום ייאלצו שני בני הזוג לעבוד בהיקף משרה של 24 שעות שבועיות לפחות. עד כה נדרשה רק אימו של הפעוט לעמוד בכך. כמו כן הוחלט כי סבסוד לזוג סטודנטים יינתן רק במקרים שבהם בן הזוג רוכש השכלה או כישורים שיאפשרו בעתיד השתלבות בשוק העבודה. זאת כאשר עד היום ניתן הסבסוד גם למי שחובש את ספסלי הישיבה ולומד ב'כולל'.
הרפורמות הללו, שנתפסו במגזר החרדי יותר כגזרות, טרם השפיעו על המצב בשטח. גם משום שזה עדיין טרי אבל לא פחות חשוב - מכיוון שזה הזמן של תקופת 'בין הזמנים', החופשה השנתית של המגזר. כך שמשפחות חרדיות אומנם מתמודדות בימים אלה עם בעיות תעסוקה - אבל כאלו של הילדים המשועממים בבית ועוד לא בהקשר של פרנסה.
ובכל זאת, מי שבוחן באופן שקול וענייני את הנושא בקרב המגזר החרדי, ובפרט בירושלים, מוצא התקדמות ורעננות חשיבתית. קיימים כאן מספר גופים שנועדו לסייע בשלבים השונים של בחירת מקצוע, הכשרה, הכוונה ומציאת עבודה. הרשויות, כגון העירייה והרשות לפיתוח ירושלים, משתפות פעולה עם קרנות שונות, כגון קרן קמ"ח (קידום מקצועי חרדי), בתהליך מורכב שמחלחל אט אט ליותר ויותר חרדים ואברכים שהחליטו לעזוב את הכולל ולנסות להשתלב בשוק התעסוקה המקומי. אולי החרדי הירושלמי שיכריע לטובת הכיוון התעסוקתי יראה שבסך הכל המפלצת לא כל כך מפחידה. יש לא מעט אפשרויות ורק צריך לדעת איך להתחיל וממה להיזהר.
"אין קיצורי דרך"
איציק קרומבי הוא מנכ"ל מרכז 'ביזמקס' בעיר, שמספק חללי עבודה ומשרדים בסביבת עבודה חרדית, בסמוך לתחנה המרכזית. ב'ביזמקס' פועלים לעידוד הכשרות, נטוורקינג ויצירת קהילה עסקית חרדית.
קרומבי סיים בזמנו את לימודיו בישיבה, התחתן והחל לעבוד בחברת מחשבים. במקביל הוא למד מערכות מידע בלימודי המשך של הטכניון. אחרי כמה שנים כשכיר הקים עם שותפים חברה בתחום של מערכות ERP, שאותה מכר בהמשך, ולאחר מכן הקים חברת סטארט־אפ בתחום של אופטימיזציות מכירה. כשמכר גם אותה החליט קרומבי לעבור למגזר החברתי ולהשקיע את המאמץ בקידום תעסוקה ויזמות בחברה החרדית. לדבריו, על איש המשפחה החרדי הצעיר לעבור דרך לא קצרה על מנת להתחיל את המרוץ לקריירה, וכן להשלים לא מעט פערים ממתחריו מהמגזרים האחרים.
"זה עולם אחר לגמרי וצריך להבין את זה", אומר קרומבי. "מדובר ברוב המקרים בדור ראשון שהולך לעבוד כשמסביב ההורים, הדודים, האחים והחמים לא עבדו ולא עובדים, אולי מקסימום משהו בתחום התורני. הרי מבקשים מכל אחד לשלוח במייל קורות חיים למעסיק הפוטנציאלי. ואז לא רק שאין לו קורות חיים לשלוח, אין לו בכלל חשבון אי מייל. זה הכל להתחיל מהתחלה". הבעיה העיקרית, מציין קרומבי, היא שבהיעדר מסורת ורקע עסקי, החרדי המתחיל בשוק העבודה מחפש קיצורי דרך ומעדיף הכנסה עכשווית על פני הכשרה והתמחות שיאפשרו לו הכנסה גדולה יותר והצלחה עסקית לאורך זמן.
"לדוגמה, מישהו שרוצה להתמקצע בתחום הגרפיקה אומר לעצמו: 'בשביל מה אני צריך עכשיו קורס באנגלית. עדיף לי למצוא עוד עבודה ולעשות עוד פרויקט ולהרוויח עוד כמה שקלים', אבל בסוף הוא ייתקע ולא יצליח להתפתח בגלל החסך בכלי הבסיסי הזה. כדי שהעסק יצליח חייבים ללמוד ולהתמחות. הדרך הקצרה בסוף היא הארוכה".
עוד חיסרון בולט בקרב השוק העצמאי במגזר החרדי הוא הגיל הצעיר של בעלי העסקים והיעדר ניסיון רב. "במגזר החילוני הגיל הממוצע למי שפותח עסק ראשון עומד על 40-35, ואילו בקרב המגזר החרדי אלה כבר בני 24", אומר קרומבי. "החילונים קודם כל לומדים, עובדים בתחום בתור שכירים, צוברים ניסיון תעסוקתי, ורק אז פותחים עסק משל עצמם, ובמגזר החרדי זה לא כך. הם באים בלי רקע או ניסיון והסיכוי להצליח קטן יותר".
נותנים כיוון
אז מאיפה כדאי לחרדי הירושלמי שלא מוצא את ידיו ורגליו בחוץ להתחיל בעצם? במרכז 'כיוון' שקיים בעיר כבר שבע שנים עוסקים בהכוונה, אבחון והכשרה של המגזר החרדי לשוק התעסוקה הירושלמי גם לשכירים וגם למגזר העצמאי. גם שם עדיין לא הרגישו בשינוי מגמות בשבועיים האחרונים לנוכח הרפורמות של שר האוצר, אם כי הם מצידם מעדיפים להישאר בצד המקצועי כנותני שירות ולהימנע מהתעסקות בקלחת הפוליטית. ב'כיוון', שפועל תחת מכרז הרשות העירונית לתעסוקה, מציעים מגוון רחב של אפשרויות העסקה גם באופן מיידי ללא כל צורך בניסיון קודם, וזאת במקביל להכשרה וסיוע מקיף בכל התהליך של בחירת המקצוע ורכישת המיומנויות המקצועיות הנדרשת עבורו.
יחיאל אמויאל, מנהל הסניף הירושלמי: "יש במיוחד עכשיו, כפועל יוצא של תקופת הקורונה, ביקוש להמון משרות שאפשר לעבוד מהיום למחר ללא כל הכשרה, כגון עבודה בסופרים ובמוקדים טלפוניים. היתרון זה המיידיות, אבל החסרונות הם שמדובר ברמת שכר בסיסית נמוכה וכמעט ללא אופציה לקידום, לא תעסוקתית ולא ברמת השכר העתידי. לכן אנחנו מעודדים ומלווים גם תהליכים של אבחון תעסוקתי והתאמת בחירת מקצוע בהתאם ליכולות והנטיות של האדם. לשם כך צריך לעבור מבחנים שמגלים את היכולות והכישורים, וגם יש לנו פסיכולוגים תעסוקתיים שמסייעים לערוך התאמות".
גם אמויאל חוזר על המוטו שאין קיצורי דרך. אף אחד לא נולד מנהל וצריך תוך כדי העסקה לטפס מעלה מעלה שלב אחר שלב בסולם, ולראיה כבר יש גם סיפורי הצלחה.
אמויאל: "יש לנו סטארט־אפ שאנחנו מלווים מתחילת דרכו. הם היו ארבעה אברכים לפני מספר שנים ועכשיו הם מעסיקים כבר 110 עובדים. הם קשורים לפיתוח אפליקציות און ליין במיוחד לתחבורה הציבורית. היתה גם חברת הנדסה כלכלית מתל אביב שהחלה להעסיק עובדים מרחוק וחיפשה לגייס בעזרתנו עובדים חרדים. בעצם למעסיקים יש כאן הזדמנויות לא רעות: מדובר באוכלוסייה הולכת וגדלה שלא הולכת לעזוב את העיר או לעשות רילוקיישן וכוח העבודה שלה מתאפיין בנאמנות יוצאת דופן".
להנדס תודעה
עוד דוגמה מקומית להשתלבות מוצלחת בשוק התעסוקה הוא אשר וינברג, אברך משכונת עזרת תורה-תל ארזה שנעזר בשירותי 'כיוון' והפך להיות מהנדס מחשבים. כיום הוא מועסק בתעשייה הביטחונית, וכמי שעבר את מסלולי ההכשרה עד לשכיר במשרה מלאה, הוא פחות מתנגד ליוזמות הממשלתיות, אבל די ספקן לגבי יעילותן.
וינברג: "הרפורמות של משרד האוצר לא יפגעו במשפחה כמו שלי שבה שני בני הזוג עובדים ומועסקים. אבל להערכתי גם הפגיעה במי שאינו עובד לא תהיה כה קיצונית ודרמטית כמו שמנסים להפחיד אותנו. מי שירצה להמשיך לחיות חיי לימוד תורני פשוט ייאלץ לרדת עוד ברמת חייו הנמוכה והפשוטה כבר כיום, אבל זו תהיה ירידה בשיעור של 200 שקל ולא של 2,000 שקל. פשוט ייאלצו להעביר את הילדים למעונות פרטיים שם העלויות נמוכות בהרבה, וזה נכון שהתמורה שמקבלים שם די נמוכה ובסיסית.
"אני מאמין שהמדינה לא באה לפגוע במגזר אלא באמת לעודד עוד יציאה לעבודה. התופעה של לא לעבוד החלה לפני ההטבות למעונות ותמשיך גם עם הקיצוץ המתוכנן עכשיו. מי שערך הלימוד מאוד מאוד חשוב בעיניו ייאלץ להקריב ולהסתפק בצריכה של מוצרי יסוד בסיסיים. בשורה התחתונה, בטווח הקצר אני לא מעריך שזה יגרום לשינוי מהותי בנוגע לכמות החרדים שירצו להיכנס לשוק העבודה".
*הקורסים ניתנים בעלות סמלית או בסבסוד משמעותי
לעדכונים נוספים – חדשות ירושלים