היוזמה להסבת מבני משרדים למגורים תופסת תאוצה במסגרת חוק ההסדרים הנוכחי, ובתמיכת השרים אביגדור ליברמן ואיילת שקד. מטרת היוזמה לספק לשוק הדיור אלפי דירות חדשות בתקופה קצרה של שנתיים-שלוש.
לפי ההערכות, מדובר בפוטנציאל של כ־5,000 דירות בשנה במסלולי הסבה של בניין קיים ובנייה חדשה בהתאם לתב"ע (תוכנית בניין עיר) מאושרת, אולם הצלחת המהלך תלויה בהיענות הרשויות המקומיות, שעלולות להציב מכשולים מצידן. החיזוק למהלך הזה נובע מכך שביכולתו להגדיל את היצע הדיור באופן די מהיר על בסיס מבני מסחר קיימים וכאלה שנבנים בימים אלה, לצד מלאי ענק של שטחי משרדים שבמיוחד לאחר הקורונה עלולים להתברר כמיותרים, לנוכח התגברות המודל של עבודה מהבית.
אם כן, היכן ניתן ליישם זאת בבירה? אפשרות סבירה ביותר שגורמי מקצוע מעלים בימים אלה היא לעשות זאת בפרויקט רובע העסקים בכניסה לעיר. המיזם הזה ספג לא מעט ביקורות והתנגדויות בשל העובדה שהוא מציע שטחים נרחבים למסחר, שרבים סבורים כי לא יהיה עבורם ביקוש כה רב. די להיזכר בכישלון השיווק של מתחם K, בשנה שעברה, שהיה הראשון להתפרסם מבין מגדלי הפרויקט. למכרז ניגש מתמודד יחיד שהציע מחיר נמוך בהרבה מהערכת השמאות, מה שעשוי ללמד בפועל על הביקוש באזור.
"לא ניתן לאכלס מיליון מ"ר של משרדים", אומר מנכ"ל ארגון הקבלנים בעיר יונתן ניסים. "כבר היום עומדים בקרית הממשלה שני מבנים לא מאוישים שבמשך שלוש שנים ממתינים למעבר משרדי הממשלה ובינתיים נותרו שוממים. כרגע יש בעיר מחסור מוערך של כ־15 אלף יחידות דיור, ואני לא רואה התחלות בנייה בשנה של יותר מ־3,000-2,000 דירות במקרה הטוב. גם מיזמי ההתחדשות העירונית הם פרויקטים איטיים שעלולים להימשך בין 10 ל־12 שנה, כשחלק מהם נופלים בדרך.
"בהחלט ניתן להסב 50-40 אחוז מהמשרדים בכניסה לעיר למגורים. אומנם לעירייה אין אינטרס בהסבה שכזאת כי מדובר בהפסד פוטנציאלי של הכנסות רווחיות יותר מארנונה לעסקים, ולכן כדאי מאוד לאמץ מנגנוני פיצוי ברמה הארצית, כגון הסבה של בין 30 ל־50 אחוז משטחי מבני המשרדים לדירות קטנות".
תגובת העירייה: "בירושלים קיים ביקוש רב לאזורי תעסוקה - ולראיה, מעל 95 אחוז מאזורי התעסוקה בעיר תפוסים והביקוש רק הולך ועולה. בהתאם לכך, העירייה פועלת לקידום ופיתוח של אזורי תעסוקה בעיר. לא ידוע בעירייה על ביקורת בנושא שטחי התעסוקה שללא ספק העיר זקוקה להם".
לעדכונים נוספים – חדשות ירושלים
