אטרקציה תיירותית שתקל את עומסי תנועה או בזבוז כספי ציבור וגימיק פוליטי? על הסקאלה הזו מתנדנדת המתיחות סביב פרויקט הקמת הרכבל, שיוצא בימים אלו למכרז. מדובר במיזם לאומי שתוקצב על ידי המדינה ביותר מ־200 מיליון שקל ומעורר סערה מצד הגופים ובעלי העניין בעיר.
ביניהם תושבי סילוואן, שבשטחם צפויה לקום תחנה, אדריכלים שמודאגים מאופי הפרויקט והתאמתו לנוף המקומי וגופים ירוקים החוששים לפגיעה הסביבתית. יצוין כי לתוכנית הרכבל הוגשו התנגדויות רבות, אך כולן נדחו על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות. אז האם פרויקט הרכבל שיוצא לדרך טוב או רע לעיר? 'בונוס' מביא את הקולות והצדדים של המיזם השנוי במחלוקת.
תנועת נגד
לפי התכנון, כל קרון ברכבל יוכל להסיע עשרה נוסעים מנקודת המוצא בגבעת התנ"ך, ועד לתחנה האחרונה שתוקם בכותל המערבי בתוך ארבע דקות וחצי. הרכבל יחלוף מעל גיא בן הינום, עד לתחנת ביניים בהר ציון, ויסיים את מסלולו ליד שער האשפות במתחם חניון גבעתי לשעבר. לפי המתכננים, הדבר יקל משמעותית את עומסי התנועה באגן העיר העתיקה ואת תנועת אוטובוסי התיירים במקום. אלא שהמתנגדים לפרויקט טוענים את ההפך.
"יש בעיית תחבורה קשה מסביב לעיר העתיקה ובמיוחד באזור הכותל, אבל הרכבל הוא בהחלט לא הפתרון לכך", סובר ד"ר אלדד ברין, מורה דרך ודוקטור לגיאוגרפיה. כמדריך תיריים בעל ניסיון הוא מביא חיזוק לדבריו ממקרה דומה. "במצדה, עם הקרונות הגדולים לעיתים צריך לפצל קבוצת התיירים לשניים, וזה מסורבל ומקשה על העבודה שלנו כמדריכים. ברכבל הירושלמי הקרונות יהיו קטנים יותר וזה יסרבל יותר את העבודה שלנו. מה גם שהרכבל בירושלים לא יפעל בשבתות ולא ייתן פתרון תחבורתי כולל.
"למעשה הרכבל רק יסיט את העומס הקיים כיום מתחום העיר העתיקה למתחם החאן. ואיפה יעמדו שם כל האוטובוסים הממתינים לתיירים?
"חייבים למצוא פתרון שיעבוד בכל ימות השבוע, יהיה זול יותר ולא יפגע בקו הרקיע האייקוני של ירושלים. עלול להיווצר כאן משהו בלתי הפיך", הוא מסכם.
גם יוסי סעידוב, מארגון צרכני התחבורה הציבורית '15 דקות', לא רואה תועלת בפרויקט.
"הרכבל צפוי לגרום לעומסי תנועה קשים ומיותרים על ציר נתיב התחבורה הציבורית בדרך חברון ומול מתחם התחנה", הוא טוען. "מאות תיירים יגיעו מדי שעה לציר העמוס שבו תמוקם תחנת המוצא של הרכבל ויגרמו לפקקים מיותרים בציר המרכזי שבין מרכז העיר לשכוניות הדרומיות. האוטובוסים הריקים מתיירים ייסעו הלוך ושוב לחניון בקצה דרך חברון ויפקקו ויזהמו את רחובות העיר.
"מצער שתוכנית כל כך דרמטית באזור רגיש כל כך קודמה בהליך דורסני ומהיר בוועדה לתשתיות לאומיות. רכבל איננו תשתית לאומית ואיננו מערכת הסעת המונים".
סעידוב גם מעיר כי "העובדה שהיזמים שכרו חברה פרטית עבור תוכנית תחבורה משלימה לרכבל רק אחרי העתירה לבג״ץ - מעידה על חובבנות הפרויקט ועל הזלזול בתושבי העיר ובנוסעי התחבורה הציבורית, שייפגעו אנושות מהמהלך".
התיירות נכנסת
בעוד שמרבית ההתנגדויות מתעסקות בפגיעה הסביבתית ובנחיצות הפרקטית לייעול התחבורה באיזור, לא נראה שיש חולק על הפלוס התיירותי שהרכבל עשוי להניב.
"ירושלים היא עיר דתית ותיירותית. אלו שני גורמי המשיכה שיכולים להכניס כסף לעיר והרכבל ישרת את שתי הצדדים הללו," אומר איתמר טרגן מנהל מתחם התחנה הראשונה שם תוקם תחנת המוצא של הרכבל. "זה ישפר את איכות החיים לתיירים ולאלו שמגיעים מחוץ לעיר לכותל
"הדרך אליו תתחיל מהגעת הרכבת הכבדה לאיזור התחנה המרכזית, משם מעבר לרכבת קלה, עד אלינו לתחנת הרכבל, שיסיע עד לכותל. בכל נקודת עצירה ישתו אולי קפה ויקנו משהו קטן לאכול על הדרך או איזו מזכרת וככה הכלכלה המקומית מתפתחת.
"יש לכל פרויקט גם חסרנות אבל פה מדובר בחסרות קטנים לעומת יתרונות ענקיים. מי שמתנגד לא חושב על טובת העיר. הרכבל לא עומד בפני עצמו והוא חלק ממערך שלם של התפתחות התחבורה והכלכלה בעיר. בנוסף, המיזם יביא עוד קהלים חדשים ויגרום ליזמים להשקיע ולפתוח כאן עסקים ואטרקציות שונות. זה גם יוסיף עוד מקומות עבודה. אני בטוח שגם מי שמתנגד היום יהנה מהתוצאות ויגיע לכותל ברכבל".
חילופי מכתבים
בניגוד לעמדת שר התחבורה הקודם ישראל כץ, שרת התחבורה מירי רגב אמרה השבוע ל 'בונוס' כי היא תומכת במיזם החשוב, כלשונה. בימים אלו האישורים מגיעים לישורת האחרונה והתומכים והמתנגדים מתגייסים ומנסים בכל כוחם להביא לאישורים המיוחלים או להצליח לעצור את המיזם הראוותני ברגע האחרון לפני שהוא יוצא לביצוע.
השבוע, מספר גורמים ואנשי אקדמיה המתנגדים לפרויקט פנו במכתב לנשיא המדינה וביקשו את התערבותו. מעבר לטיעון כי התכנית לא תפתור, ואף עשויה להכביד, על עומסי התנועה ועל תושבי האזור, החתומים על המכתב סבורים כי המיזם מאיים לפגוע בירושלים כפי שהיא כיום "על נופיה ההיסטוריים שמחברים בין כל אנשי העיר ובין בני האמונות השונות". בין עשרות החתומים ניתן לציין את פרופסור אריאל הירשפלד, הפסל וחתן פרס ישראל דני קרוון, האדריכל משה ספדי והשחקן גברי בנאי. הארגונים 'עמק שווה', 'אדם טבע ודין' והחברה להגנת הטבע, מופיעים אף הם על החתום.
מנגד ארגון נכי צה"ל והסתדרות הגמלאים בישראל שלחו לפני כמה חודשים מכתבי תמיכה בפרויקט, לשר ירושלים ומורשת ולשר התיירות, בטענה שהדבר ינגיש להם ביתר קלות ובנוחות את ההגעה לעיר העתיקה ולכותל ואף יהווה פתרון חברתי ראוי.
לדעתו של הפעיל החברתי, פפה אללו, מדובר בעניין פוליטי נטו. "חושבים שבדרך גימיקים יחזקו את הריבונות על העיר העתיקה", הוא אומר.
"הדבר היחיד שמשיגים זה גיבוי לעמותת אלע"ד (הפועלת למען האחיזה היהודית במזרח העיר- ק"פ) על חשבון העסקים במקום. המיזם יפגע בנוף, בסביבה ובמורשת של ירושלים ולא תורם לבעיות התחבורתיות והתיירותיות של העיר העתיקה. יש דרכים לפתור אותן בצורה יותר נקייה וזולה, בלי לפגוע בערכים. ירושלים לא דיסנילנד ואינה זקוקה לאטרקציה כזאת. לא סתם הממשלה והעירייה בחרו בדרך לא תקינה (תת"ל86) לאשר את הפארסה הזו. הקמת הרכבל תהיה בכייה לדורות".
קול הופכי מגיע דווקא מכיוון לא צפוי. דאוד סיאם, בעלי חברת הסעות המתגורר בסילוואן: "אני בעד תוכנית הרכבל. ירושלים ובמיוחד העיר העתיקה ומזרח העיר מתפרנסים מתיירות. הרכבל יקדם את התיירות והנגישות ויביא לנו עוד פרנסה וגם יותר איכות חיים ופחות זיהום אויר. באיזור הכותל וסילואן אין תשתיות מתאימות לקבוצות תיירים, אין חניות למבקרים והכל עמוס ופקוק. ככה יגיעו יותר מבקרים ותיירים בקלות וגם התושבים יוכלו להנות מהרכבל. עכשיו במיוחד המצב על הפנים שאין תיירות והעסקים ריקים וגם לנו אין עבודה. צריך לחשוב ולעודד תוכניות והשקעות שיצעידו את האזור קדימה. שהתחילו לדבר על הרכבת הקלה היו הרבה אצלנו שיצאו נגד ועכשיו כל הערבים משתמשים הכי הרבה ברכבת וזה עוזר להם המון. וככה אני מאמין יהיה עם הרכבל בסוף".
לצד כל זאת, סיאם רק מבקש ומקווה שבהזדמנות זו, תנוצל ההשקעה בפרויקט גם לפיתוח התשתיות בסילוואן, שיבנו סוף סוף מדרכות וירבדו את הכבישים בכפר, עבורם ועבור התיירים שיצאו מהקרונות של הרכבל.
כך או כך, בשבוע שעבר פירסמה הרל"י את המכרז לבחירת חברה להקמת הרכבל ולהפעלתו. בינתיים תלויה ועומדת עתירה בבג"ץ כאשר השופטים פנו לקבל הבהרות והתייחסות מהמדינה מדוע אושר הפרוייקט בהליך מזורז בות"ל, המיועד אך ורק לפרויקטים של תשתיות לאומיות. אם לא די בזה, ביום ד' הורידה הוועדה המקומית ברגע האחרון, את התוכנית להפקעת שטחים לאורך תוואי הרכבל מסדר יומה. זאת בנימוק כי חברי הוועדה אינם מכירים את התוכנית לעומק וביקשו שהיא תוצג בפניה בצורה מפורטת. נראה שההתנגדויות העזות צפויות עוד ללוות את הפרויקט עד תומו.
לעדכונים נוספים - חדשות ירושלים
