האם עוד מבנה בעל היסטורי בדרך להימחק? מפרטי התוכנית, שמתפרסמים כאן לראשונה עולה כי הבית בו חי הזוג הנודע אליעזר ותלמה ילין ברחוב רמב"ן בעיר, עומד בפני שינויים קיצוניים במיוחד.
לפי התוכנית שקיבלה לאחרונה את אישור ועדת השימור, יתווספו לבית הדו־קומתי עוד חמש קומות חדשות ומעליהן, בקומת שירות שישית, תוקם בריכה על הגג. חזית הבניין תישמר ברובה, אך הותרו שינויים עבור יצירת פתחים חדשים לבית, ופנים המבנה מיועד להריסה.
בנוסף מתחת לבניין הישן תיחפרנה שתי קומות, כשאחת תשמש כמרתף למגורים והקומה הנוספת תיועד לחניון. למרות אישור ועדת השימור, המועצה לשימור אתרים מתנגדת בתוקף לתוכנית המוצעת ודורשת כי היא תידחה על הסף.
בנימוקי ההתנגדות נטען כי מדובר בבניין לשימור מלא שמופיע ברשימת השימור של העירייה. עוד נטען כי בתיק התיעוד של הנכס, שהכין אדריכל השימור גיורא סולר, נקבע כי מדובר במבנה ייחודי בעל ערכים היסטוריים, אדריכליים ותרבותיים וכי הוא מחייב שימור קפדני מלא.
מתנגד נוסף לתוכנית הוא נכדו של אליעזר ילין, עזר ישראלי. "הבניין הוא נקודת ציון בכל סיור מודרך שעושים ברחביה. אף שסבא וסבתא שלי נאלצו למכור את הבית, שהושקעו בו כספים רבים, עקב השפל הכלכלי ב־1936, היינו בקשר עם הרוכשים, ויצא לי לבקר שם עם כל המשפחה ושמענו סיפורים רבים על ההיסטוריה של הבית המפורסם", מספר ישראלי.
"אף אחד לא רוצה לפגוע ביציבות הנכס ובטח לא בעליו הנוכחיים, שלהבנתי הם בכלל בלגים, אבל חפירה כזאת עלולה גם להרוס את כל הבניין".
לעשות 'עגנון' לילין
איציק שוויקי, מנהל המועצה לשימור אתרים במרחב ירושלים, מציע תוכנית אלטרנטיבית, לפיה יהפוך הבניין הייחודי למרכז תרבותי לטובת הציבור הרחב.
שוויקי: "כך ניצל בית ש"י עגנון בארנונה והפך למוסד תרבותי שפעיל עד היום. העירייה השכילה לרכוש אז את הבניין ולהסב אותו לתועלת הציבור ולהנצחת פועלו של עגנון. גם כאן יש לראש העירייה משה ליאון הזדמנות פז להציל את הבניין הראשון ברחביה. מדובר בפיסת היסטוריה שיכולה להיעלם לבלי שוב".
שמה של משפחת ילין נקשר גם לבית ילין, שמשוקם ומשוחזר בסיבוב מוצא. שם תרמה המשפחה את כל החווה, וכן את המתחם של חמשת הדונמים וכל מה שבנוי מעליו למועצה לשימור אתרים, שמתחזקת ומנהלת את המתחם.
אילו הקירות יכלו לדבר
בית המידות המפואר ברחוב רמב"ן 14, תוכנן על ידי בעליו, האדריכל אליעזר ילין, בנו של המחנך הנודע ומראשי היישוב היהודי, דוד ילין.
הבית אוכלס על ידי משפחת ילין בשנת 1924 והיווה מוקד עליה לרגל עבור הנציבים העליונים הבריטים וראשי המנדט שנהגו להתארח במקום לצד העסקנים והנהלת היישוב היהודי.
מחנכת הידועה ואשתו של אליעזר, תלמה ילין, פתחה בביתם גן ילדים ומדי פעם גם ערכה בו קונצרטים שבהם כיכבה לצד מוזיקאים בעלי שם מחו"ל.
בתם השלישית שנולדה בבית זה, היתה לילדה הראשונה שנולדה בשכונת רחביה שהלכה והתפתחה בשנים אלו.
המבנה כולל אלמנטים ארכיטקטוניים ייחודיים ומרהיבים, כגון חלונות קמורים עם כותרות בסגנון אשורי וארקדה בכניסה לבית. הצד החיצוני היה בסגנון מזרחי, ואילו פנים הבית עוצב בסגנון מודרני וכלל את האבזור החדיש ביותר שהיה באותה תקופה, כגון מערכות הסקה וצנרות מים חמים. עד היום המבנה נשמר היטב מבחוץ, מבלי שנערכו בו שינויים, ובאופן נדיר גם פנים הבית המעוצב נשמר.
בעקבות השפל הכלכלי, נאלצה משפחת ילין למכור את הנכס המפואר בשנת 1936, ולעבור לדירה שכורה ברחוב שמאי. הנכס החליף ידיים מספר פעמים, עד שנרכש לבסוף בשנות ה־50 של המאה הקודמת בידי משפחת בנקאים.
כיום הוא נמצא כאמור בבעלות בעלי הון מבלגיה, שמקדמים את תוכנית הבנייה החדשה.
"נדל"ן זה לא רק עסקאות. יש מקרים בודדים שהבית הוא גם חלק מההיסטוריה שלנו", אומר ישראלי, "מה שמתכננים ואושר בעירייה בבית אליעזר ותלמה ילין ברחוב רמב"ן משול למחיקה של חלק מההיסטוריה של העיר.
"אנחנו ניאבק בכך וקוראים לכל תושבי העיר שאכפת להם להתנגד לתוכנית המוצעת. צריך לצאת נגד התוכנית הזאת בכל הכוח".
