בין נחלאות למושבה הגרמנית: מטוטלת השכירות של ירושלים. מאיר אהרוני, סגן יו"ר לשכת המתווכים בירושלים, מצייר השבוע תמונה, ולפיה השפעת משבר הקורונה על שכונות העיר לא היתה אחידה. לדבריו, מה שקובע את ההשפעה בכל הקשור לשכירות הוא מיקום השכונות ותמהיל התושבים בהן.
אהרוני: "משבר הקורונה מיתן בשנה האחרונה את עליות המחירים בעיר וגם הוביל לירידות מחירים בשכונות מסוימות. הירידות הללו נחזו בעיקר במרכז ירושלים וכן באזורים שמצויים בקרבת מוסדות להשכלה גבוהה, כמו האוניברסיטה העברית. כמו כן נחזו ירידות בדמי השכירות ביחידות דיור הפונות לקהל יעד של תושבי חוץ, בדירות המיועדות להשכרה לטווח קצר וכן בדירות שפונות לקהל הסטודנטים. הסיבה לכך ברורה: הביקוש שהתמעט מצד סוגי שוכרים אלה לדירות שכורות".
לדברי המתווך הבכיר, אחד המקורות העיקריים ש'מייצר' דירות להשכרה הוא יחידות בבעלות משקיעים, שכן אלו מיועדות מראש להשכרה בלבד. אהרוני: "גזירות המיסוי אשר הוטלו על המשקיעים בשנים האחרונות, כמו גם בנייה חדשה בלתי מספקת, כל אלו הובילו להקטנת היצע הדירות - ועל כן נוכחנו בעלייה מתמדת בדמי השכירות לאורך השנים שלפני הקורונה. אומנם מס הרכישה הורד לאחרונה – אך עדיין מוקדם לראות את פירותיה של הורדת המס הזאת ומה השפעתה על שוק השכירות".
לדבריו, קיימים אזורים שבהם המחירים נשארו כמעט זהים לתקופה שמלפני התפרצות הנגיף. "נוכחנו לראות גם כי בעלי דירות רבים בירושלים התחשבו בשוכרי הדירות הנוכחיים בשל המשבר - ולא העלו את מחירי השכירות". הוא מציין מקרים שבהם המחירים לא עלו גם אם הדבר סוכם מראש בחוזה, במסגרת 'אופציה' להארכת השכירות.
לבד מהאזורים שנמצאים ליד המוסדות האקדמיים ואלה שפונים לתושבי חוץ, ברוב השכונות האחרות של העיר, ובדירות שפונות בעיקר לקהל היעד של משפחות - נשמרה בדרך כלל יציבות של המחירים, ואף היו עליות קלות בדמי השכירות.
"אני משער כי עליות המחירים מקורן בעודף ביקושים מצד משפחות, אשר החליטו מסיבות שונות לשדרג את איכות חייהן", מסביר המתווך. "הכוונה היא לשפר מבחינת איכות הדירה או גודלה, ויש בהחלט משפחות שמבחינה כלכלית יכולות לעשות זאת, למרות משבר הקורונה".